אורי קרן, Moola: "יש גידול בשיווק של ארגונים דרך המובייל"
"שוק התשלומים במובייל הוא עצום וצפוי לגדול עוד", אמר קרן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה ● לדבריו, "אנשים משתמשים בטלפון הנייד שלהם כחלק מחוויית הרכישה, וכך הטלפון הופך לכלי עזר לקונה"
"השיווק של ארגונים דרך המובייל גדל", כך אמר אורי קרן, סמנכ"ל הפיתוח העסקי של חברת Moola. לדבריו, "אנשים משתמשים בטלפון הנייד שלהם כחלק מחוויית הרכישה. לדוגמה, הם משווים באמצעותו מחירים. כך, הטלפון הופך לכלי עזר לקונה".
קרן דיבר בכנס mPay Israel, שנערך באחרונה במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, בהפקת אנשים ומחשבים. את המושב בו הוא דיבר הנחה דורון אמיר, יועץ מיחשוב בכיר ומומחה דוט.נט.
לדברי קרן, "שוק התשלומים במובייל הוא עצום וצפוי לגדול עוד. לעומתו, מגמת הפרסום במובייל טרם תפסה תאוצה, אם כי, כאמור, חל בה גידול". הוא ציין, כי "הכול קשור לחוויית המשתמש: נדרש לייצר בעולם חדש זה חוויית משתמש חדשה".
קרן אמר, כי בעגה האמריקנית, משמעות שמה של החברה בה הוא עובד, Moola, היא כסף. החברה, אמר, פיתחה פלטפורמת שיווק חדשה "שמספקת ללקוחות של ארגונים תהליך תשלום חדשני, דרך חדשה לתקשר עם הלקוחות שלהם ויצירת כרטיס מועדון דיגיטלי ייחודי. אנחנו מאפשרים לבתי עסק לפרסם בקלות ובמהירות מבצעים, קופונים והטבות, כך שלקוחותיהם ירצו לחזור אליהם שוב ושוב".
קרן הוסיף ש-"מדובר ביישום לטלפון חכם שמאפשר ללקוחות לצאת מהבית בלי הארנק". הוא ציין ש-"אנחנו שומרים בצורה מאובטחת את המידע האישי שלהם ומאפשרים להם לקנות בבתי עסק שונים בקלות ובמהירות. אנחנו מאפשרים לבתי עסק להצטרף ולנהל את מועדוני הלקוחות שלהם כך שהלקוחות תמיד יוכלו ליהנות מקופונים ומבצעים ייחודיים. בכך ניתן להגדיל באמצעות היישום את כוח הקנייה של הלקוחות. מדובר בפתרון מודולרי שניתן להכניס אותו לארגון בשלבים – הן מבחינת השיווק, הן לתשלומים בנייד והן בעולם היישומים".
"עולם הפרסום נע לעבר הסלולר"
יוסי ירקוני, יזם ומנכ"ל דיגימו, אמר ש-"עולם הפרסום נע לעבר הסלולר. מדובר במדיום שמספק פרסום מותאם אישית ומבוסס מיקום". לדברי ירקוני, כל פעילות מול לקוחות צריכה להיות ארוכת טווח ויוצרת יחסים. הוא הוסיף, כי "העובדה שיש יותר מכפליים מכשירי סלולר לעומת כרטיסי אשראי וחשבונות בנק מספקת פוטנציאל שיווקי לארגונים במדיום זה".
"באמצעות הסלולר ניתן לייצר פרסום יעיל יותר, מפולח וממוקד", לדברי ירקוני. "זה נעשה בכמה דרכים: הידוק בין נתוני הלקוח המצויים במערכות ה-IT השונות, הצעות מבוססות היסטוריה של רכישות קודמות; הצעות בזמן אמת, לפני ובמהלך ביצוע הקניות; מתן הצעת ערך שמותאמת לשעת הרכישה; הצעה מבוססת מיקום; וחיבור לרשתות חברתיות".
הוא ציין שדיגימו מפעילה פלטפורמה סלולרית, צרכנית-חברתית, עם ארגונים בעלי מועדוני לקוחות. "הפלטפורמה שלנו מאפשרת חיבור בין הארגון ללקוחותיו ולצדדים שלישיים. "הפתרון שלנו עונה לכך שנדרשים 12 סוגי חברות על מנת לספק פתרון תשלום בסלולר: חומרה, תוכנה, אשראי קמעונאי ועוד", אמר.
"יש בלבול בין בנקאות אלקטרונית לארנק הסלולרי"
אילן אלתר, המייסד והבעלים של אלתרנט ולשעבר מנהל תשתיות ה-IT של פלאפון, אמר ש-"יש בלבול מושגים בין בנקאות אלקטרונית הקיימת כיום לארנק הסלולרי, שהופך להיות שלוחה של כרטיסי האשראי".
לדבריו, "על מנת שחזון הארנק האלקטרוני יתממש, נדרש יישום של ארנק שיישב על המכשיר הסלולרי, נדרשים NFC מכשיר קצה וקורא, Trusted Service Manager ,Security Domain ,Secure Element ,Secure Element Issuer ו-Service Provider".
גורם נוסף לבלבול, הסביר אלתר, "הוא ריבוי השחקנים. חברות הסלולר וחברות האשראי לא תיתנה אחת לשנייה את הדומיין המאובטח שלהן. לכן, נדרש מנהל שירות אמין".
"הפתרון צריך להיות כולל: העברת כספים בין אנשים, תשלומים, טעינת זמן אוויר ועוד. פתרון של 'בנק פלוס' שמאפשר לבצע חנייה הוא פתרון מוגבל", אמר. הוא סיים בציינו, כי "רק איחוד כוחות יביא להצלחת הארנק האלקטרוני".
"הקושי בחדירת הארנק הסלולרי – פסיכולוגי"
ארז מטולה, מומחה אבטחת יישומים ומייסד AppSec, ציין שהחברה מספקת מערכות בדיקה ליישומים בעולם הנייד, כמו גם פתרונות אבטחת מידע ליישומי תשלום סלולרי.
לדבריו, "הקושי בחדירת התשלומים באמצעות הסלולר אינו לוגיסטי-טכנולוגי, כי אם פסיכולוגי. אנשים עדיין מפחדים לשלם באמצעותו, כמו שלקח להם זמן עד שהם השתמשו בכרטיסי אשראי והבינו שהם בטוחים".
"הבעיה לא טמונה בפיזיקה של הארנק האלקטרוני", ציין מטולה. "הטכניקה זהה. העניין טמון בכך שאם הארנק נבנה שלא בצורה תקינה נוצר מצב בו ההאקרים יכולים 'לעקוף' את הארנק ולפרוץ למערכות התשלומים. מספיק שצמד ספקים – בנק או חברת כרטיסי אשראי שחבר לספקית תקשורת – יעשו עבודה גרועה ומצב זה יעכיר את כלל שוק התשלומים האלקטרוניים בניידים". הוא סיכם בציינו, כי "הבעיה אינה בתשתית התשלומים אלא ביישומים"
תגובות
(0)