סקירה: Socialize IT – חלק שלישי ואחרון
חלק שלישי ואחרון בסדרה, הסוקרת את תחום ה-Social Business Solutions ● והפעם: מה למדנו בבית הספר? לענות את התשובה הנכונה לשאלה של המורה
בעולם החדש, מספיק לשאול את השאלה הנכונה – למישהו כבר יש את התשובה והוא ישמח לשתף בה את כולם. זו הסיבה לכך שתחום ה-Collaboration מעולם לא היה במצב טוב יותר, והוא יבוא לידי ביטוי על גבי הפלטפורמה שתקימו, באמצעות מומחים טכנולוגיים ומובילי דעה. אלה יכתבו על גבי הפלטפורמה שלכם בלוגים ומיקרו בלוגים. הם ישתפו, ילמדו וייעצו לשאר חברי הקהילה שלכם בנושאים שקשורים למותג שלכם. הם יעשו את זה בשבילם, לא בשבילכם, אבל הרווח יהיה גם שלכם. המידע מואץ עכשיו בקצב שלא ציפיתם שיכול להיות אפשרי.
בכדי להבין איך הפלטפורמה מאפשרת לתחום ה-Collaboration להיות בשיאו, חייבים להבין את המושג Crowdsourcing (בעברית: "מיקור המונים"). המדובר בהפניה של ביצוע משימה או משימות, אשר לרוב היו מתבצעות בידי עובדי חברה או עובדים מטעמה – לביצוע על ידי קהל גדול ("המונים").
הגישה הרווחת כיום היא, ש-"החכמה" אינה נמצאת אצל תאגיד או אדם אחד, אלא בכל אחד מאיתנו. עלייתן של הפלטפורמות החברתיות מאפשרת שיתוף בדרך שלא היתה קיימת בעבר, וכך כל אחד יכול לבטא את חוכמתו או את הידע שלו – ולתרום לקהילה. כך, למשל, במקום להעסיק עשרות עובדים בשרות הלקוחות לצורך ביצוע משימת שירות, יכולה חברה להציע את המשימה לקהל הרחב או לקהל לקוחותיה, ולהעניק תמורה כלשהי למבצע המשימה באופן הטוב ביותר, או לחלק את המשימה ואת התגמול למי מהקהילה שתרם את חלקו. הטכנולוגיה מאפשרת גישה במקביל למספר גדול של אנשים באמצעות רשת האינטרנט, וכך ניתן להגיע באופן מעשי גם למומחים וגם לחובבים.
ספרים ומאמרים רבים נכתבו בנושא ה-Crowdsourcing ועל המוטיבציה של האנשים לשתף ולתרום לקהילות השונות, למרות שאינם מקבלים עבור זה תגמול כספי. מיקור המונים יכול לעבוד לכל חברה ובכל תחומי החיים. דוגמאות מוכרות הן כמובן ויקיפדיה (Wikipedia), תכנת הניווט Waze, מערכת ההפעלה לינוקס (Linux) ועוד. אבל המהפכה הזו נמצאת בעיצומה.
חברות בארץ מתחילות לאמץ את תחום הביזנס החברתי בהדרגה. היישום הראשון לרוב הוא פנים ארגוני, כאשר הפלטפורמה באה להחליף את הפורטל הארגוני בכך שהיא מאפשרת collaboration יותר טוב בתוך הארגון. חברות רבות שאימצו פורטלים ארגוניים התאכזבו מכך שהעובדים לא "מתלהבים" להיכנס לפורטל ולמשוך ולהוציא ממנו מידע. אותו הדבר תקף גם לגבי חברות שמנסות להפוך את אתרי הבית שלהם לאטרקטיביים ואינטראקטיביים.
הניידות והעולם הדיגיטלי משנים אספקטים רבים בחיי היומיום שלנו, ובפרט את הרגלי ההתנהגות שלנו כצרכנים. אנחנו רגילים להיות מחוברים תמידית – בכל מקום ובכל זמן, לצרוך מידע ולהגיב בחופשיות. הקצב שמציע הפורטל הארגוני או האתר הרשמי של החברה, הוא איטי – ולא מתאים לדינמיקה שנוצרת בעבודה על רשת חברתית. אך הבעיה העיקרית עם הפורטל הארגוני היא, שהוא מציע תקשורת חד-כיוונית מהבכירים בחברה לעובדים ו/או ללקוחות.
הפורטל הארגוני החדש, כמו גם אתרי הבית הרשמיים של החברות, עובר שינוי. הוא הפך למעשה למעין פייסבוק-ארגוני, באמצעותו העובדים, הספקים, הלקוחות וכל מי שמתעניין באותו תחום, מתקשרים אחד עם השני בצורה אפקטיבית הרבה יותר. מנהלים בכירים מעדכנים שבמעבר לעבודה על פלטפורמה חברתית פנים ארגונית, תעבורת האי-מיילים יורדת בצורה משמעותית, יותר קל להעביר מסרים, לתאם בעניין משימות, להפחית בפגישות פנימיות, לקבל החלטות וכד'. ארגונים שאימצו את הטכנולוגיה מדווחים, שהמעבר מעודד חדשנות, מגביר את המוטיבציה של העובדים לתקשר עם הקולגות, לעזור ולסייע גם בנושאים שאינם קשורים ישירות לתפקיד שלהם בארגון. אחרי הטמעה מוצלחת כזו של פלטפורמה חברתית פנים ארגונית, הרחבה ואימוץ פתרונות מתחום הביזנס החברתי אל מחוץ לארגון היא רק טבעית.
* קרן ליטני היא מייסדת חברת סושלייז ויועצת מיחשוב בתחומי ה-Social Business Solutions וה-Social CRM
לא הצלחתי להבין מה כל כך חדשני כאן? האם היכולת של כותבת המאמרים לקחת מספר מאמרים שונים המתפרסמים היום בכל אתר אינטרנטי ממוצע ולתרגם אותם לעברית? אם כך, אני מאוד מתרשם מיכולותיה של קרן ליטני התרגום ממש מוצלח. מלבד זאת לא הצלחתי להבין מה הבשורה של קרן, מה אותו ערך מוסף שהיא תביא לחברות שלא קיים היום???