מערכות מידע רפואיות מצילות חיים (2/3)

בחלק הראשון ראינו כיצד מצליחים בשירותי בריאות כללית להאריך חיי חולים, ואף להציל אותם, בעזרת מערכות מידע רפואיות בתחום ה-BI. גם בלאומית שירותי בריאות מתייחסים ברצינות למערכות המידע, ובעזרתן עוזרים לעובדי הקופה למלא את תפקידם על הצד הטוב ביותר.

מוריס קסנר, סמנכ"ל מערכות מידע בלאומית שירותי בריאות, אומר כי מערכות רפואיות הן מערכות הליבה של כל ארגון רפואי. רמת ההטמעה של מערכות רפואיות בישראל היא מהגבוהות בעולם, בוודאי ברפואה בקהילה, שם אפשר להגיד בביטחון ש-100% מהרופאים  – הן במרפאות קופות החולים והן בקליניקות פרטיות, עובדים עם מערכת רפואית ממוחשבת. לדבריו, "בלאומית שירותי בריאות מתייחסים אל המערכות הרפואיות כאל סוג של ERP שמטרתן לנהל את 'רצפת הייצור' של הרפואה בקהילה. מערכות אלו נותנות מענה לכל ההיבטים של עבודת הרופא – גם המרכיבים הקליניים וגם המרכיבים המנהליים. בנוסף, מערכות כאלו מוטמעות יותר ויותר גם בקרב מקצועות הבריאות האחרים".

המערכת הרפואית הראשית בלאומית עונה לשם תמר – תיק רפואי מרכזי. תמר הוא יישום ה-HER (ר"ת Electronic Health Record) שלמעשה מהווה את שולחן העבודה של הרופא, שמאפשר לו לצפות בכל המידע הרפואי אודות המטופל, וכמובן לתעד את הביקור הנוכחי. המערכת נבנתה בשיטת ה-SOA, וכוללת 3 שכבות: שכבת התצוגה – שכבה וובית ומושתתת על פלטפורמת Microsoft .Net; שכבת הלוגיקה העסקית –  הכתובה ב-RPG, וארוזה כ-Web Services המופעלים במחשב AS400; ושכבת בסיס הנתונים (DB2).

לדברי קסנר, "המערכת נמצאת ברמה תפעולית אצל כל 2,000 הרופאים בלאומית שירותי בריאות – הן בסניפים והן במרפאות העצמאיות, ובמצב של צפייה בלבד עבור הצוות הסיעודי. באופן זה יש לכל מבוטח בלאומית תיק רפואי מרכזי עם מסד נתונים יחיד. כל המידע נגיש באופן מיידי לכל הסגל המטפל במבוטח, כמובן תוך שימת דגש על היבטים של אבטחת המידע וצנעת הפרט".

קסנר שמח לבשר על תחום חדש שמתפתח בעולם בכלל ובלאומית בפרט: תחום פיתוח ה-PHR (ר"ת Personal Health Record). מדובר בניהול רשומה רפואית על ידי המבוטח עצמו. בארץ, בה הרפואה בקהילה ניתנת לאזרח על ידי קופות החולים, כל קופה פיתחה יישומי און-ליין באתרי האינטרנט שלה, המאפשרים למבוטחיה לצפות ולנהל את המידע הרפואי שלהם. בלאומית, שירותי האון-ליין ממותגים כ-"תיק הבריאות שלי", ומאפשרים לצפות בתוצאות בדיקת מעבדה, לזמן תורים, לצפות במרשמים ותרופות שנרכשו, לבקש חידוש מרשם (אל-תור), לצפות באישורי תרופות, רגישויות, חיסונים, תוצאות פענוח בדיקות דימות (רנטגן ואולטרה-סאונד) ולהפיק ולהדפיס טפסי 17. חלק מיכולות אלו קיימות גם ביישום עבור מכשירים סלולריים חכמים, העונה לשם "לאומית Smart".

"יישומים כאלו", מדגיש קסנר, "שמקשרים בין המבוטח עצמו לקופה, לעתים ללא תיווך של הצוות הרפואי עצמו, מחייבים חשיבה ועבודה משותפת של האמונים בקופה על השירות והשיווק, וזאת מעבר לעבודה השוטפת הרגילה עם אגף הרפואה".

הוא הוסיף, כי "בעתיד, אנחנו נמשיך לפתח את יכולות המערכת הרפואית במספר נושאים: יותר תמיכה ברפואה מונעת דרך מנגנוני DSS למטפלים, יותר ממשקים למידע רפואי שנוצר מחוץ ובתוך הקופה (למשל תוצאות בדיקות א.ק.ג.), שילוב מוגבר בין המערכת הרפואית התפעולית לבין מערכות ה-BI, והמשך הרחבת היכולות להתמחויות ומגזרים (רפואת נשים, סיעוד, פיזיותרפיה ועוד). בנוסף, נמשיך לשפר ולהרחיב את היכולות של לקוחותינו להשתתף באחריות על מצב בריאותם דרך ערוצי האינטרנט והמובייל".

ההתפתחות בנושא מובייל, רשתות חברתיות, ושו"ב תשפיע ללא ספק גם על המערכות הרפואיות. PwC צופה, כי מדיה חברתית, שמירת הפרטיות ואבטחת מידע יהיו התחומים שיטופלו בעדיפות גבוהה בעולם ה-IT הבריאותי ב-2012. החברה מציינת בדו"ח שפרסמה, כי יותר ויותר אנשים מנצלים את הרשתות החברתיות על מנת לברר ולהתעדכן בפרטים אודות מחלות כרוניות. מצב זה, הוסיפו מחברי הדו"ח, טומן בחובו היבטי אבטחת מידע ושמירת פרטיות: "ככל שיותר מידע ייאסף וישותף לרוחב ארגונים, המאמצים לשמור מידע רפואי אודות החולים והניסיונות לאבטח מידע זה ולשמור על פרטיות החולים ייהפכו למורכבים ולמסובכים יותר", נכתב בדו"ח. אין ספק ששילוב יותר טכנולוגיות בעולם ה-IT הבריאותי יכול להוות מענה לאתגרים הרבים שבפניהם ניצב עולם הבריאות.
בחלק שלישי נסקור מערכת רפואית יפיפיה שפותחה בבית החולים רמב"ם על תשתית מובייל/אנדרואיד, שמאפשרת לעובדים המומחים להיות מקושרים ולתת שירות מכל מקום בו הם נמצאים, וכן מערכת שו"ב שמסייעת להציל חיים בעיתות חירום.