להחזיק את הראש מעל המים

התוצאות הרבעוניות של מטריקס, כפי שפורסמו היום (ג'), הן הסנונית הראשונה בדו"חות הכספיים של חברות ה-IT הבורסאיות. הרבעון המדווח הוא הרבעון הראשון שמשקף את עידן אי-הוודאות במשק, על רקע הנתונים על משבר כלכלי עולמי והיערכות לקראת מצבי חירום.

הדו"ח הנוכחי, כמו אלה שצפויים לבוא בקרוב, מסקרן במיוחד לאור העובדה שנכון לכתיבת שורות אלו, מימד אי-הודאות הוא גדול ביחס לשנים קודמות. שלל התסריטים הכלכליים שמופיעים חדשות לבקרים בתקשורת, מקשים מאוד על הנהלות לתכנן בצורה נכונה את המשך השנה, כל שכן את השנה הבאה, שבקרוב יתחילו דיוני התקציב עליה.

הנעלם הגדול מבחינתן של חברות דוגמת מטריקס הוא, מה תהיה מידת ההשפעה של המיתון המתקרב לאזורנו על החלטות הנהלות בהשקעה ב-IT. כלומר, עד כמה הירידה בהכנסות וברווחיות תגרום למנהלים לעכב תוכניות פיתוח, השקעות בפרויקטים ועצירת מיזמים חדשים. הדילמה הזו, שמוכרת לנו מתקופות מיתון קודמות, מקפלת בתוכה שאלה שכל הנהלה צריכה לשאול את עצמה: האם השקעה ב-IT היא הוצאה או השקעה לטווח ארוך? רוצה לומר, האם דווקא כעת הקצאת משאבים לפרויקטי מיחשוב יובילו ל-ROI ומהיר, ולכן אין לפגוע בתקציב מערכות המידע של הארגון, או שאולי יש להפסיק את התזרים הכספי.

אם ללמוד מניסיונות עבר, הרי שב-2008 שידרו ההנהלות מסר ברור לפיו ה-ICT הוא נכס אסטרטגי של הארגון, ועל כן אסור לקצץ ממנו. בהתחשב בעובדה שהתלות של ארגונים במגזרים גדולים במערכות מידע ומיחשוב היא קריטית, יש להניח שלא תהיה פגיעה רצינית ב-IT, למעט פעולות התאמה והתייעלות שייעשו בוודאי בכל המשק. מנגד, הנתונים המדאיגים של הלמ"ס אודות התחזיות הפסימיות של צמיחת ה-ICT בישראל בשנה שעברה, מעידים כי סממני המיתון המדובר כבר היו כתובים על הקיר. לכן, חברות שזיהו את המגמה ונקטו בזהירות הדרושה כבר לפני שנה, צפויים לעבור את התקופה הקרובה בקלות רבה יותר.

בתוך כך, המנמ"רים עוקבים אחר האירועים ובוחנים את המצב, אך רחוקים מלקבל החלטות דרמטיות. כחלק בלתי נפרד מהארגון, המנמ"רים חייבים לשקלל את המצב הפיננסי של הארגון שבו הם עובדים, ולהציג בפני ההנהלה את ההשלכות של קיצוץ ואי-ביצוע תוכניות שתוכננו לטווח ארוך. מנגד, יש לזכור שבצד השני של המתרס מחכות להם חברות השירותים, הספקיות, שצריכות לעזור להם לעבור את התקופה הקשה. כך, מערכת היחסים בין הספק למנמ"ר עומדת למבחן קשה בתקופת מיתון. שני הצדדים מצויים בלחצים כבדים, אבל הראייה לפיה הספק הוא השותף של המנמ"ר ולא איש מכירות כבר הובילה במיתונים קודמים לתוצאות טובות, ואף אפשרה ללא מעט מנמ"רים להמשיך בפרויקטים חרף היעדר תקציב.

ויש כמובן את הנעלם התמידי: הממשלה. מצד אחד, המדובר באחד הגורמים החשובים בשוק המיחשוב בישראל. בתקופות מיתון קודמות היו יוזמות של ראשי החשב הכללי להגברת פעילות מכרזי הממשלה, במטרה לספק עבודה לשוק ולמנוע פיטורים. אולם כיום, כאשר אנחנו צפויים להיכנס למיתון נוסף, המיחשוב הממשלתי חווה ירידה דרסטית בהיקף המכרזים והפרויקטים. כך, יש לציין גם את מכרז החשב הכללי לגיוס כוח אדם, שהתנהל בצורה בעייתית. מכרז זה לא רק שלא סייע לחברות, אלא שחלקן אף חוו ירידה ברווחיות, כפי שהדברים באים לידי ביטוי בתגובה של מנכ"ל מטריקס, מוטי גוטמן, לדו"חות הנוכחיים. תחילת פעילותו של משרד המנמ"ר הממשלתי, כך מקווים כולם, תביא לרוח חדשה וצמיחה בפעילות דווקא בימים אלו.

השורה התחתונה: אפשר לומר, כי ענף ה-IT נכנס לרבע השלישי של השנה במצב טוב יחסית. אולם, כפי שמשתמע מדבריו של משה אטיאס, סמנכ"ל הכספים של מטריקס, המטרה ברורה: להחזיק את הראש מעל המים.
.