עכשיו זה רשמי: הממשלה מתגייסת לסיוע במחסור במהנדסים

על שולחן הממשלה הונחה היום (א') הצעת החלטה להגדלת כוח האדם המיומן הנדרש לתעשיות ההיי-טק. בהחלטה נכתב, כי ממשלת ישראל רואה חשיבות בהגדלת היצע כוח האדם המיומן בטכנולוגיה העילית במסלולים נדרשים. זאת, "ככלי לחיזוק התעשייה עתירת הידע, וכחלק מרכזי מהמאמץ ליצירת תנאים שיסייעו להמשך שגשוג המשק".

מדובר בדיון היסטורי. גם זקני הענף לא זוכרים מתי בפעם האחרונה ממשלה בישראל ערכה דיון רשמי במחסור כוח האדם בהיי-טק. הדיון שנערך מהווה גושפנקה לטענות של ראשי התעשייה מזה כמעט עשור, המזהירים מפני איבוד היתרון הטכנולוגי של ישראל. זה החל כבר בקדנציה הראשונה של אלישע ינאי בתפקידו כנשיא איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, ועבור בקדנציה של יהודה זיסאפל, שבילה שעות על גבי שעות בשיחות עם נציגי ממשלה וציבור במטרה להתריע ולהניע לפעולה. גם עתה, בקדנציה השניה של ינאי, המציאות לא מאירה פנים.

הרקע לדיון בממשלה הוא הדו"ח של פרופסור יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, אשר מייעצת לראש הממשלה. הדו"ח הוגש בחודש יולי האחרון, ועיקר עיסוקו היה המחסור בכוח אדם מיומן בטכנולוגיה עילית. ממצאי הצוות, לפיהם קיים מחסור בתחומי מדעי המחשב, הנדסת מחשבים ואלקטרוניקה, לא מפתיעים כלל. זאת ועוד, קבע הצוות, כי המחסור נובע בעיקר מהצמיחה המהירה של התעשייה עתירת הידע, שאינה עולה בקנה אחד עם קצב הגידול בכוח אדם. עיקר המחסור הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי המחשבים, בעלי ניסיון בעבודה מעשית.

עוד עולה מהדו"ח, כי נכון להיום המחסור לא מסב נזקים חמורים לתעשייה – טענה שלא כולם יסכימו עמה. אולם, למחסור יש השפעה שלילית על המשק, שכן הוא גורם לעליית שכר בענף ההיי-טק, בה בשעה שהוא מביא לאבדן כוח אדם שעוזב לטובת משרות בחו"ל. הוועדה בראשותו של קנדל אימצה גם טענות ידועות של ראשי התעשייה, לפיהן שורש הבעיה הוא בירידת מצבת התלמידים שהולכים ללמוד את מקצועות המדעים והמחשבים, הן במסגרות החינוך והן במסגרות הטכנולוגיות. כך, תלמידים בוחרים ללמוד מקצועות פחות תובעניים במטרה להשיג תעודת בגרות. מסקנת הוועדה היא, כי ריבוי הגופים שמלמדים את מקצועות ההיי-טק, לרבות המכללות השונות, גורמים לירידה ברמת הכשרת המהנדסים.

לשם כך, המליצה הוועדה להסית באופן משמעותי תקציבים ומשאבים לטובת מקצועות המיחשוב וההנדסה במוסדות להשכלה גבוהה. זאת, במטרה לשפר את תשתיות הלימוד והיכולת לקלוט תלמידים רבים יותר. כך, למשל, התקצוב לסטודנט במחשבים יהיה פי 2.5 מסטודנט למדעי הרוח והחברה, בעוד שבמצב כיום מדובר בתקצוב פי 1.6 בהשוואה למקצועות לא מדעיים. יצוין, כי צוות הוועדה המליץ לבצע את השינויים בהקדם האפשרי.

הממשלה, כהרגלה בקודש, החליטה להקים ועדת היגוי בראשותו של מנהל בכיר במשרד התעשייה והמסחר, ובהשתתפות נציגי משרדי ממשלה והמועצה הלאומית לכלכלה. ועדת ההיגוי תצטרך להגיש לממשלה דו"ח בתוך חצי שנה ליישום תוכניות לשינוי המצב כיום. בנוסף תמנה הממשלה ועדה בין-משרדית שתבדוק את המחסור במקצועות ההנדסה בכלל ובתחום המחשבים והתוכנה בפרט.

על עיתוי הדיון אפשר לומר מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, שכן עבר לא מעט זמן מהרגע שבו החלו ראשי התעשייה להתריע ועד הדיון היום. שרי הממשלה צריכים להפנים את המסר שמנהלי ההיי-טק מדגישים חדשות לבקרים: אנחנו לא דואגים לעצמנו, אלא לעתיד ילדינו והמשק בכלל, שמחצית מהייצוא שלו מתבסס על ענף ההיי-טק. על רקע המצב המדיני והמשבר הכלכלי בשווקי העולם, אין זמן טוב יותר זולת עכשיו להשקעה בתשתיות לאומיות כגון חינוך, יצירת מקומות עבודה וסיוע לאקדמיה. חלון הזמנים מתקצר, והתוצאות צריכות להיות מורגשות בטווח הקצר.