פרשת הפדופילים: קצה הקרחון

מעצרם של 30 החשודים בפדופיליה היום (ג') במסגרת המבצע "סיכול ממוחשב", מעלה שוב לסדר היום את אחד האתגרים המרכזיים בשימוש הנרחב שנעשה ברשת האינטרנט. הרשתות החברתיות, בהן פייסבוק (Facebook) וטוויטר (Twitter), חושפות בפנינו את העובדה, כי בדומה לעולם הפיזי – גם בעולם הווירטואלי ישנם אנשים שיש להיזהר מפניהם. הסברה לפיה העולם קיברנטי יוצר עולם טוב ומוגן יותר עבור כולנו, מתנפצת לרסיסים במקרים שכאלו.

המבצע הוכיח שעל המשטרה להיות יצירתית בדרכי פעולתה, ויותר מכך – עליה ליזום פעולות אקטיביות, ולא להמתין עד לתלונה הבאה. אולם, אין לשכוח כי זהו במבצע אחד מתוך סדר עדיפויות לוחץ, שיש לתת לו את החשיבות הראויה. לכן, המשטרה צריכה להפנים, כי מדובר בתופעה רחבה, שיש לטפל בה בעזרת משאבים וכוח אדם נוסף.

במטה הארצי, כמו גם ביחידות המשטרה השונות ברחבי הארץ, נמצאים חוקרים מצוינים ובעלי יכולת טכנולוגית מעולה, אך התקנים המצומצמים מחבלים ביכולתם להילחם בתופעה בצורה טובה יותר. כך, המלחמה בפשיעה הקיברנטית כיום היא חלק מיח"א, כלומר מדובר ביעד אחד מני רבים של הארגון הזה. בימים אלו של קיצוצים וגזירות כלכליות, אסור להזניח את הנושא הכאוב הזה. על המשטרה להקדיש את תשומת הלב הנדרשת, כך שנדע שנעשים עוד מעצרים מלבד המבצעים המיוחדים.

מנגד, ישנו צד שני למשוואה הזו. מדובר בהורים, שאין להסיר מאחריותם את תפקיד חינוך הילדים. לא ניתן להציב שוטר ליד כל מחשב, כפי שלא ניתן להציב שוטר ליד כל בית בשכונה. המחשבים, הרשתות החברתיות, הטלפונים והטאבלטים נתפסים על ידי ההורים כתחום השייך לצעירים בלבד. אלו הפכו לבייביסיטר הדיגיטלי, שבאמצעותו קונים ההורים את השקט מילדיהם. אך אליה וקוץ בה: ההורים אינם מודעים לסכנות שאורבות לילדיהם מאחורי המסך.

הורים בימינו צריכים להבין, כי כשם שלא יעלה על דעתם לאפשר לילד לשוטט בלילה במקומות חשוכים, כך גם השימוש בטכנולוגיה ללא פיקוח מהווה סיכון. לשם כך ישנם כלים אינטרנטיים, מערכות תוכנה ומתודולוגיות שונות המאפשרים להורים להתמודד עם התופעה הזו, ולישון בשקט בלילה. עם זאת, למרבה הצער, המציאות בימינו כוללת הורים רבים המעדיפים לטמון את ראשם בחול. בין העוסקים במלאכה זו ניתן למצוא את עמותת אשנב, שכמו ארגונים אחרים, מפעילה מאות מתנדבים בבתי ספר ומקומות עבודה, במטרה להדריך, לחנך ולייעץ בהתמודדות תכנים פוגעניים בילדים.

המנטרה הישראלית, לפיה "לי זה לא יקרה", נמצאת גם בתחום זה, ובגדול. מכאן, הרי שהמסקנה היא שההורים צריכים לשוב ולקחת אחריות על ילדיהם. יש להם חלק חשוב לא פחות מהמשטרה וגורמים אחרים במיגור התופעה. כך, למשל, המחשב צריך להיות בפיקוח, כלומר ממוקם במרכז הסלון ולא בחדר סגור, לצד כללים ברורים נוספים. זה לא פשוט, זה בטח לא נעים בהתמודדות היומיומית עם הילדים, אך זה עוזר להגן על ילדיכם.