הפרדיגמה החדשה של ה-IT על פי סאפ
מעט מאוד פעמים זוכים מחקרים וגילויים לכינוי פרדיגמה ● כי לזכות בכינוי, עליהם לגרום לשינוי סדרי עולם ולדחוק הצידה תיאוריות מדעיות שהיו מקובלות עד אז ● אם תשאלו את מנהלי סאפ, HANA היא לא פחות מפרדיגמה
בתחילת 1972 פרשו חמישה מהנדסים מ-יבמ (IBM): קלאוס וורנראות'ר, הנס וורנר הקטור, קלאוס צירה, דייטמר הופ והאסו פלטנר. הם החליטו להקים חברה משלהם, כי יותר מדי דברים שלדעתם חשוב היה לפתח לטובת עתיד השוק הארגוני, לא התקבלו בחיוב אצל הענק הכחול. זמן קצר לאחר מכן, הם הביאו לעולם את חבילת ה-ERP הראשונה שלהם: SAP R-3. האות R בשם מציינת את עיבוד הנתונים המקוון (Real Time) והספרה 3 מציינת את התצורה של המוצר, שכלל שלוש שכבות: מסד נתונים, שרת יישומים ותוכנת צד שלישי ללקוח.
40 שנה אחרי, עמד האסו פלטנר, כיום יו"ר מועצת המנהלים של סאפ (SAP), על בימת כנס SAPPHIRE באורלנדו, וצפה כיצד הדור החדש של המנהלים שלו – הצמד ביל מקדרמוט האמריקני וג'ים הגמן-סנבה הדני, מכריזים על המהפכה הבאה שמביאה סאפ לעולם ה-IT: פלטפורמת ה-HANA.
יותר מכל אהב פלטנר, היחיד ששרד בחברה כל כך הרבה שנים, לחזור על המשפט ששמע באירוע מכמה לקוחות: "כמה קל להתקין את הפלטפורמות החדשות שלכם". לדבריו, "זהו משפט שבמשך 40 שנה לא שמעתי מלקוח סאפ – ואתם יודעים בדיוק למה אני מתכוון", אמר פלטנר לקול צחוקם של אלפי מאזיניו, באולם המליאה של מרכז הקונגרסים החדש באורלנדו.
פלטנר הוא פרופסור במעמדו האקדמי ובתור שכזה, הוא מקפיד להשתמש במונח פרדיגמה, השאול מעולם התיאוריות והמחקרים. מעט מאוד פעמים זוכים מחקרים וגילויים לכינוי פרדיגמה. כי לזכות בכינוי, עליהם לגרום לשינוי סדרי עולם ולדחוק הצידה תיאוריות מדעיות שהיו מקובלות עד אז. סאפ, בראשות פלטנר, הביאה לאורלנדו את הפרדיגמה החדשה שלה. השינוי הוא בתפיסה, או אם תרצו – ניסיון מאתגר להתמודד עם צוואר הבקבוק הידוע של הטיפול במידע, שמירתו בבסיסי נתונים, אחזורו, גיבויו וקיצור הגישה אליו. בעידן המובייל נוצרו שני קווים שאינם מקבילים לחלוטין: זמן הגישה אל המידע, שעומד ביחס הפוך לצורך ולרצון שלנו לקבל את המידע בזמן אמת – ואם אפשר כמה דקות קודם.
פרופ' פלטנר אומר, כי כל האפליקציות וכל התוכנות שנכתבו הותאמו למגבלות הפיסיות של החומרה עליה רץ בסיס הנתונים, כאשר צוואר הבקבוק האמיתי הוא הזיכרון. המהפכה שסאפ מבקשת להביא לעולם הארגוני, וכבר עושה זאת בהיקפים לא קטנים, היא ביטול התלות של ניהול הנתונים ביכולותיה של חומרה זו או אחרת. סאפ קוראת למהפכה הזו In-Memory, ואם נשתמש במושגים השאולים מעולם השיווק: "הזיכרון כבר בפנים".
הטכנולוגיה הזו מהווה חלק ממהפכת ה-HANA של סאפ, שעל פי בכירי החברה עתידה להפוך את החברה ליצרנית בסיסי הנתונים השניה בגודלה בעולם. אחרי שבמשך שנים נתנה פתרונות מיחשוב לכולם, מבקשת כעת סאפ להציע ללקוחותיה תפיסת עולם חדשה – של ניהול נתונים בצורה אחרת, שאינה דומה למה שיש להם. הפיתוי הוא In-Memory והתקווה היא, שהוא יגרום ללקוחות להגיד "שלום ולא להתראות" לבסיסי הנתונים שיש להם, ולאמץ את HANA.
ההתמקדות ב-HANA במהלך הכנס באורלנדו, מדגישה את המיצוב החדש לחלוטין של הספינה הענקית הזו שקוראים לה סאפ. אף מילה על ERP, אף מילה על סייבייס (Sybase). סאפ הגיעה ל-SAPPHIRE אחרי שמיצתה עד תום את מסע הרכישות אליו יצאה לפני כמה שנים, במסגרתו רכשה בין היתר גם את SuccessFactors – שעל גבה היא רוצה להסתער על הענן ולהביא אליו את כולם.
ויש גם אתה-BI האנליטי, שבלעדיו אי אפשר לזוז היום, וכמובן את חזון העסקים אונליין. את הכל ארזו מארגני כנס SAPPHIRE ודחסו למשך שלושה ימים, להרצאות מליאה ולעשרות הרצאות מקצועיות, שחולקו לפי מגזרים או לפי טכנולוגיות. בנוסף, נערכה גם תערוכה ענקית, שכללה יותר מ-200 מציגים מכל הסוגים. כן, גם אורקל (Oracle) היתה שם, כמיטב המסורת. מעניין אם תהיה גם בשנה הבאה…
ויש גם את הזווית הישראלית. המעבדות של סאפ בישראל הן שותפות מלאות לפיתוח הקוד שעליו מבוססות האפליקציות שאחראיות למהפכת ה-HAHNA. בנוסף, הן פועלות לפיתוח הפורטל החדש של סאפ. יו"ר החברה הוותיק, פלטנר, אמר במסיבת העיתונאים שערך, כי יש לו פינה חמה בלב לישראל. כל מי שקצת עוקב אחרי החברה שלו, יודע שהמשפט הזה נאמר בכנות – ומהלב.
שלום רב, עם כל ההערכה ליכולות החדשות של סביבת HANA בסופו של יום מדובר ב-REAL TIME ANALYTICS ובעיבוד מידע בזכרון. לא מדובר במהפיכה אמיתית שכן הרעיון קיים מזמן. החדשנות של SAP יכולה לבוא לידי ביטוי במימוש שאמור להיות זול ופשוט. מורכבות החומרה והעלויות הגבוהות היו הגורם המרכזי שמנע מפתרון מסוג זה להפוך לנחלת הכלל. עכשיו נשאר רק לראות איך SAP יממשו את ההבטחה בעיבוד נתונים מסוג זה. לאון מאלאלל