השבוע שהיה

השבוע הסתיים בהודעות דרמטיות על שתי רכישות של חברות ישראליות. הראשונה הייתה רדוויז'ן של האחים זיסאפל, שנמכרה לאווייה (Avaya) תמורת 230 מיליון דולרים. השניה, שהוכרזה ממש היום (ה'), היתה זו של ענקית התקשורת סיסקו (Cisco), שרכשה את NDS הירושלמית תמורת חמישה מיליארד דולרים. עם העסקה הזו קפצה סיסקו אל המקום הראשון, התורן, בטבלת הרכישות הגדולות ביותר של חברות ישראליות אי פעם. הרכישה האחרונה הגדולה היתה זו מרקורי (Mercury) על ידי HP, תמורת 4.5 מיליארד דולרים.

רכישתן של חברות ישראליות על ידי גורמים זרים, מהווה נושא טעון שזוכה לתגובות שונות. מצד אחד, אי אפשר להסתיר את שביעות הרצון והגאווה, על כך שענקיות בינלאומיות מביעות שוב ושוב אמון בהיי-טק הישראלי. מבחינה זו, דווקא המכירה של רדוויז'ן בולטת יותר, משום שמדובר בחברה ישראלית נטו, כחול-לבן "טהור", שהובילה תחום חדש יחסית ונאבקה בחברות גדולות ממנה. בעלי החברה האמינו בה והשקיעו בה כל מה שאפשר, אבל בעסקים כמו בעסקים, הכסף מדבר.

ל-NDS יש אומנם עבר ישראלי מרשים, אבל היא שייכת לבעלי מניות זרים כבר כמה שנים. זה לא מנע ממנה לייצר לעצמה ייחודיות ישראלית, בדמות מרכז הפיתוח החדשני בירושלים. העובדה שחלק מהעובדים שם הם חובשי כיפה, אינה מקרית – והיא גם זו שתייגה את NDS כסמל לציונות טכנולוגית, או אם תרצו "היי-טק יהודי".

מצד שני, העברת בעלות על חברה לידיים זרות, מפורסמות וגדולות ככול שיהיו, משמעותה גם העברת נכסים רוחניים ומוחות מבריקים לתאגידי ענק, שכל מה שמעניין אותם זו השורה התחתונה: שורת הרווח. לזכותם של בעלי המניות הנוכחיים של NDS ייאמר, כי הם האמינו בחברה והשקיעו בה בתקופות טובות וטובות פחות. עם זאת, ההצעה שהם קיבלו מסיסקו היא כזו שאי אפשר היה לסרב לה. בנוסף, הרכישה הזו מממשת את המטרה העסקית של כל חברה: מקסום הרווחים של בעלי המניות.

הדאגה היחידה שנותרה היא לגורל העובדים ומרכזי הפיתוח של החברות בישראל. נכון לעכשיו, על פי כל הדיווחים, לחברות הרוכשות אין כוונה לפטר עובדים או לצמצם את מספרם, מלבד פעולות בשוליים מתחייבות. מה שבטוח הוא, שהחוסן והיציבות הכלכלית שאפיינו את החברות הישראליות הללו, כבר אינו מובן מאליו, משום שסיסקו ואווייה דואגות כרגע לבעלי המניות שלהן. בסופו של דבר, אנחנו עלולים להישאר כאן רק עם הזיכרונות…

אבל השבוע התבשרנו שיש גם השקעות זרות שמצליחות לשמור על הישראליות והציונות. כך, ערכה השבוע HP אירוע מקדים לקראת תערוכת הדפוס Drupa 2012, שתתקיים בעיר דיסלדורף שבגרמניה בחודש מאי. האירוע התקיים במפעלי ההדפסה של HP בקריית גת, שמבוססים על רכישת חברת אינדיגו של בני לנדא הישראלי על ידי HP. לא פחות מ-100 עיתונאים מכל העולם, כמו גם 850 לקוחות ואורחים מחו"ל, הוטסו ועוד יוטסו בקרוב כדי לחזות בפלא הטכנולוגי הזה בדרום הארץ. המדובר בעיתונאים ובלקוחות שכבר ראו כמעט הכל בחייהם, אך למרות זאת לא ויתרו על הביקור הייחודי במפעל הדפוס הציוני שבקריית גת.

מעבר לכישרונות, ההצלחות והניהול המעולה של המפעלים האלו, יש לעובדים שם גם ביטחון יחסי: אחד מתנאי הסף שהעמיד בני לנדא כשמכר את מפעל חייו לקרלי פיורינה – אז מנכ"לית HP, היה שהפיתוח וההרכבה של חלק מהציוד יישאר בישראל – ולא סתם בישראל, אלא בפריפריה – בקריית גת. זו כנראה אחת הסיבות לכך ש-HP הודיעה השבוע, כי תשקיע עשרות מיליוני דולרים בניית מרכזי דפוס נוספים בקריית גת והקמת מרכזי פיתוח חדשים בנס ציונה.

חשוב לציין, שכל החגיגה הזו קרתה בשבוע קשה מבחינה ביטחונית, שכלל מטח של כ-200 רקטות לאזור הדרום. במשך שבוע ישבו כמיליון אזרחים במקלטים, וכ-200 אלף תלמידים הושבתו משגרת הלימודים שלהם. כאן (שוב) נכנסה הטכנולוגיה לפעולה, וביום שהחלו ההפגזות, שמחנו לדווח שתלמידים רבים יכלו לשמור על שגרת לימודים רגילה, פחות או יותר, בעזרת כלי למידה מרחוק. כן, מערכות הלמידה הממוחשבות ופרויקטים כמו "עץ הדעת", לא אכזבו בחירום. גם מיחשוב הענן עמד יפה במבחן האש, כאשר מכללות, מוסדות חינוך ובתי ספר, הצליחו לאפשר לסטודנטים ללמוד בעזרת הענן.

יש לקוות שהימים הקרובים יהיו שקטים יותר לתושבי הדרום והתלמידים יוכלו ללכת לבית הספר כמו יתר חבריהם בכל הארץ. שבוע טוב.