שרת החינוך הבאה

בתחילת מושב החורף של הכנסת, נערכו חילופים בתפקיד יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת: ח"כ מאיר שטרית ממפלגת קדימה – שכיהן כיו"ר הוועדה מאז תחילת הקדנציה הנוכחית של הכנסת, פינה את מקומו לח"כ רונית תירוש, גם היא מקדימה.

ועדת המדע משמשת מעין לובי לענף ההיי-טק, שבמשך שנים רבות היה הלובי היחידי. בהירארכיית ועדות המשכן, לא נחשבת ועדת המדע לכזו שהח"כים נלחמים עליה. כך, חבריה במהלך השנים עשו זאת או בלית ברירה או מתוך תחושת שליחות והזדהות עם התחום.

כעת, משקיבלה על עצמה את הוועדה מרצון, מקווה ח"כ תירוש שפעילותה בה תסייע לה לממש את חלומה להיות שרת החינוך הבאה של מדינת ישראל. היא יכולה להתנחם בעובדה שהוועדה כבר הצמיחה שר אחד: מיכאל (מיקי) איתן, שבמשך שנים שימש כיו"ר הוועדה והיה אחד ממקימיה בכנסת.

תירוש נבחרה לכנסת ב-2006, וזו הקדנציה השנייה שלה. היא הצטרפה לפוליטיקה לאחר שנים רבות של מילוי תפקידי ניהול בכירים במערכת החינוך, כולל מנכ"לית משרד החינוך – תפקיד אותו מילאה בתקופתה של השרה לימור לבנת. לפני כן הייתה מנהלת מינהל החינוך בתקופתו של רוני מילוא, שהיה ראש עיריית תל אביב. לאחר כשנה וחצי של כהונה במחיצתו של רון חולדאי, פרשה תירוש לטובת מנכ"לות משרד החינוך. כאשר הקים אריאל שרון את מפלגת קדימה, עזבה תירוש את משרד החינוך, לבקשתו, כדי לסייע לו בהקמת המפלגה. "אולם אז הדברים השתבשו", כדברי תירוש, והיא הפכה להיות חברת כנסת מן המניין.

האג'נדה שלה בוועדת המדע והטכנולוגיה היא חינוכית-טכנולוגית והיא בהחלט מתכוונת לשים דגש על כך. "אני רואה בחינוך נדבך מאוד חשוב להתפתחות המדע והטכנולוגיה בישראל", אומרת תירוש בראיון ראשון מאז כניסתה לתפקיד. "התרגשתי מאוד כאשר חתן פרס נובל, פרופסור דן שכטמן, בחר להקדיש את אחד מנאומי התודה שלו לנושא החינוך מגיל הרך. איש לא ביקש זאת ממנו. אני מכירה אותו שנים רבות ויודעת הוא באמת מאמין בזה".

המדינה, לדבריה, "עומדת כיום בפני מבחנים קשים ועלינו לעשות הכל על מנת לשמר את היציבות החברתית והכלכלית. תחומי המדע והטכנולוגיה רבים ומגוונים ונושקים לכל תחומי החיים. כך, כמעט כל פרויקט תשתית לאומי והחלטה כלכלית או חברתית, זקוקים לכלים מדעיים ולחשיבה מדעית על מנת לפעול באופן מושכל ונבון".

במקביל, אומרת ח"כ תירוש, כי "הטכנולוגיה מציבה בפנינו אתגרים ושאלות חברתיות ואתיות חדשות, כגון שאלת חופש המידע וצנעת הפרט, חשיפה לרשתות חברתיות באינטרנט, שיבוט והנדסה גנטית, כמו גם הדרישה להגבלת השימוש בטכנולוגיות המנוצלות לשימוש בלתי ראוי באופן שאינו תורם ואף פוגע בחברה".

ואכן, כבר בחלק הראשון של הקדנציה של תירוש, עסקה הוועדה בנושאים שונים הקשורים לטכנולוגיה וחינוך – לא במקרה. "כמנכ"לית משרד החינוך, נחשפתי גם לנושאים רבים הנושקים לתחום המדע והחינוך, כמו הצורך להחזיר את המגמות המקצועיות-טכנולוגיות לבתי הספר. מן הסתם נעקוב אחרי זה בדיונים".

אחד הדיונים הראשונים שקיימה בוועדה יושבת הראש החדשה, עסק בביטול הבונוסים לבוגרי מדעי המחשב על ידי ראשי האוניברסיטאות. הדיון נערך בין היתר בעקבות חשיפה בלעדית של הפרשה באנשים ומחשבים. תירוש אומרת, כי ברור לכולם שחלה כאן טעות, שכן מציאות שכזו לא תעלה על הדעת. משיחות שהיו לה עם ראשי האוניברסיטאות, מאמינה תירוש שהבעיה תיפתר.

חברת הכנסת מתכוונת גם לעקוב ולנסות לשפר את סוגיית הדרת הנשים ממקצועות ההיי-טק. זאת, למרות שלא מדובר בהדרה שבכפייה, אלא בתוצאה של מציאות רבת שנים במסגרתה לא פונות בנות לחינוך המדעי-טכנולוגי, בין היתר בגלל הסטיגמה לפיה "מחשבים זה מקצוע גברי". כאן דווקא תירוש מציעה הדרה מרצון: הקמת מסגרות ללימודי מדעים ומחשבים לבנות בלבד. "לצערי משרד החינוך לא עושה שום דבר בעניין", היא אומרת.

מלבד נושא החינוך, עסקה הוועדה שבראשות תירוש גם בנושאים שקשורים להשפעת הטכנולוגיה על חיינו – ובעיקר האיום על הפרטיות שלנו. כך, למשל, קיימה הוועדה דיונים בנושא שירותים מבוססי מיקום, דיון על תופעת המצלמות במרחב הציבורי ובתחילת החודש הבא תדון הוועדה בפרשת אתרי האינטרנט המחתרתיים, שנחשפו בעזרתה ובעזרת התוכנית "צינור לילה" בערוץ 10. לדיון יוזמנו נציגי המשטרה וגורמי אכיפת החוק, שיסבירו מדוע הם לא מטפלים בתופעה החמורה הזו.