ה-IT בשירות הצדק החברתי והמלחמה בשחיתות

עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל פרסמה בסוף השבוע את מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2011 – המדד המקובל ביותר למדידת השחיתות השלטונית הנתפסת. ישראל קיבלה השנה את הציון 5.8 ודורגה במקום ה-36 מבין 183 המדינות שנבדקו. המדובר בציון ובדירוג הנמוכים ביותר שקיבלה ישראל מאז הוספתה למדד. רק בשנה שעברה קיבלה ישראל את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-30.

אחד ממקורות השחיתות העיקריים של המדינה הוא הממסד הציבורי-ממשלתי. הוא מבוסס על גישה מוגבלת למשאבי מידע שניתנים לגורמים מסוימים, ואלו מעבירים אותם לציבור הרחב תמורת כסף או שווה-כסף. העדר מידע נגיש ושקוף לציבור, נתפס כאחד החסמים למלחמה בשחיתות.

בספרו "הגווארדיה השחורה", שיצא לאור ב-2008, כותב פרופסור רו"ח ירון זליכה, החשב הכללי לשעבר, כי השחיתות בישראל באה לידי ביטוי במכרזים תפורים, נכסים נעלמים, אי אכיפה של חוזים, העלמות מיסים ועוד. שלוש שנים לאחר פרסום הספר ההוא, שעורר סערה רבה, משיק הערב (א') פרופסור זליכה ספר חדש, "שינוי בהרגלי הצריכה", שבו הוא מתייחס בין היתר לתופעה הזו, כאשר הפעם הוא תוקף אותה מהצד האנושי שלה. כך, סוקר זליכה את הסיבות והמניעים לחוסר צדק חברתי בישראל, שהשחיתות היא רק סימפטום אחד שלו.

זליכה מסביר בספר, כי היא השחיתות באה לידי ביטוי בתופעת "המאכערים". מקור המילה "מאכער" הוא בגרמנית, והכוונה היא לאיש של עשייה ופעולה. במילון העברי יש למילה מאכער קונוטציה שלילית – איש שיש בידו לקצר תהליכים בירוקרטים, ולא תמיד באמצעים כשרים.

זליכה מתייחס בהרחבה למאכערים בפרק בספר שדן בחוסר היעילות של המגזר הציבורי, על סמך עבודה משותפת שביצע עם ד"ר שמחה ורנר. כך, המחבר מרחיב את המושג "מאכער" לא רק לאותם מתווכי שירותים שפעילותם על גבול החוקי, אלא גם לגורמים רשמיים, לוביסטים, חברות כוח אדם, חברות שמעניקות שירות למוסד לביטוח הלאומי, יועצים למיניהם וכל מי שיש לו נגישות למידע חשוב שיכול לסייע לאזרח במצוקותיו, בשעה שהמידע הזה אמור היה להינתן לאזרח בחינם. את המאכערים האלה ניתן למצוא ברשויות המקומיות, במשרד התחבורה, במפלגות ואפילו אצל חברה קדישא. בקיצור: מדינה של מאכערים.

פרופ' זליכה כותב בספרו החדש, שהוצאתם של שירותים ממשלתיים למיקור-חוץ יוצר פתח לפעילות של קבלני מישנה שאינם אלא מאכערים. ב-1992 עוגן חוק חופש העיסוק כחוק יסוד, עובדה ש-"הכשירה" לכאורה חלק מעבודת המאכערים, אולם הבעיה עדיין קיימת. משאבים רבים של המדינה הולכים לאיבוד, או ליתר דיוק מנותבים לטובתם של קומץ אנשים. זהו אחד מהשורשים של חוסר הצדק החברתי, שהביא למחאה רחבה בקיץ האחרון. איך נלחמים בתופעה הזו?

זליכה מציג בספרו פתרונות שונים, לאחר שהוא מנתח את התופעה מכמה כיוונים. אחת הזוויות שמציג זליכה קשורה לפעילות הממשלה בתחום ממשל זמין – שינויי נהלי מכרזים ושקיפות בתהליכי רכש ובדיקה. זליכה כותב, שכבר ב-1997 הוקם ביוזמת החשב הכללי באוצר, ובראשות חבר הכנסת מיקי איתן ואנשים אחרים, פרויקט תהי"לה שמטרתו לאבטח את מערך המידע של הממשלה ובמשך השנים הפלך לפלטפורמה של ממשל זמין. מאז, מערכת המכרזים הממשלתית פתוחה לעין כל. כל אחד יכול לדעת איזה מכרז מתקיים, מי זכה ומתי וכמובן שיכול גם להתמודד. השלב הבא הוא שירותי eGov, ממשל אלקטרוני, שמאפשרים לאזרח לבצע שורה של פעולות דרך האינטרנט, ללא צורך במתווכים או באנשים "יודעי דבר". ב-2005, כותב זליכה, הוא הורה על פרסום מערך קריטריונים לשקיפות בנושא התמיכות הממשלתיות. זליכה אז השתמש בביטוי של השופט היהודי-אמריקני לואיס ברנדיס, אמר כי "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר".

בהמשך מרחיב זליכה את תיאור המהלכים שנעשו כדי למנוע את תופעת המאכערים ולהנגיש את המידע לציבור, אבל קובע שזה כמובן לא מספיק. מדינת ישראל היא עדיין מדינה של מאכערים – קבלני מישנה ומתווכים למיניהם, שמייקרים עלות השירותים שהמדינה צריכה לתת לאזרח, מונעים ממנו השתתפות מלאה בכל מה שמגיע לו על פי חוק ויוצרים עיוותים. "נוכח סכנות אלו, יש לוודא שהטיפול בתופעת המאכערים יזכה לראשונה לטיפול מערכתי כולל", כותב זליכה בסיום פרק זה.

הפרק העוסק במאכערים מהווה כאמור חלק מספר בן 228 עמודים שחיבר זליכה ויצא לאור כעת בהוצאת הקיבוץ המאוחד. הספר עוסק במבנה הכלכלי, החברתי והדמוגרפי של ישראל, ומזהה את הכשלים והעיוותים בחברה. כל מי שמעיין בספר ומגלה הלימה לנושאי המחאה החברתית שאירעה כאן בקיץ האחרון, לא לבד. הספר אומנם נכתב כשנה לפני פרוץ המחאה, אבל נוגע באותם עצבים חשופים, שבגינם יצאו לרחובות מאות אלפי מפגינים. פרופ' זליכה העניק להם בספרו את הגושפנקא הנדרשת ממרום ניסיונו – הן כפקיד בכיר בממשלה שלחם ללא ליאות בשחיתות הציבורית אותה ראה מקרוב, והן כאיש אקדמיה העומד כיום בראש הפקולטה למינהל עסקים במכללה האקדמית אונו.

לא מפתיע בכלל שבסל הפתרונות שזליכה מציע לשינוי המציאות, ניתן משקל רב לטכנולוגיה, למיחשוב הממשלתי ולכל הפעולות של ממשל וזמין.