טכנולוגיה על המוקד

בשולי המהומות בלונדון: בשבוע שעבר פרץ ויכוח נוקב בין כלי תקשורת ומומחים בבריטניה לגבי חלקה של הטכנולוגיה בארגון וליבוי המהומות, ומצד שני – בעזרה בדיכויין. אומנם אין זו הפעם הראשונה שבה כלים טכנולוגיים בעלי יכולות תקשורת מתקדמות, מואשמים באחריות לשינוי מציאות חברתית או כלכלית, אבל דומה שהפעם האשמה היתה אמוציונאלית במיוחד. עיקר הביקורת הופנתה כלפי טוויטר (Twitter), וכלפי RIM – יצרנית הבלקברי (Blackberry).

בשבוע שעבר פורסם, כי RIM סייעה למשטרת לונדון לאתר את מארגני ההתפרעויות ולעצור אותם. ההוכחה לחוסר שביעות הרצון מפעולה זו באה מיד לאחר פרסום ההודעה, כאשר הבלוג הרשמי של החברה נפרץ על ידי האקרים, כפעולת תגמול על שיתוף הפעולה שלה עם השלטונות. מצד שני, לא מעט מאמרי ביקורת ופרשנויות טענו, כי טוויטר ושאר הרשתות החברתיות השונות, תרמו לליבוי היצרים ולהפיכת ההפגנות לאירוע גדול יותר ואלים במיוחד. כך, מוצאת את עצמה הטכנולוגיה מותקפת מכל עבר.

המהדורה המקוונת של השבועון InformationWeek מתייחסת באחד ממאמרי המערכת לוויכוח הציבורי הזה שפרץ בממלכה המאוחדת. חברת מערכת העיתון, לוריאן מק'לכלן, כותבת כי הסתת הזרקורים אל חברות הטכנולוגיה והכלים שהן מספקות, היא דרך נוחה להתחמק מהבעיה המרכזית: המהומות עצמן, הסיבות להן, ובעיקר דרך התנהלות המשטרה – לפחות בימים הראשונים.

לפרשנים השונים יש גם הסבר לתופעה: אנשים אוהבים לשנוא את חברות הענק שמייצרות את הטלפונים והכלים שהם תלויים בהם. זו אינה תופעה חדשה. זה בדיוק כמו שאנשים אוהבים עד היום לשנוא את מיקרוסופט (Microsoft).

סריקה במנוע החיפוש של גוגל (Google) אחר הכותרות שליוו את המהומות, מגלה שהתקשורת לא הייתה סבלנית במיוחד כלפי RIM, טוויטר ושאר החברות בתחום. ה-בי.בי.סי (BBC), למשל, שידר באחת המהדורות שלו את הכותרת: "האם הטכנולוגיה אחראית למהומות בלונדון?". הקריין ששידר את הכותרת הזו, ציטט פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי ציבור, שהפנו כולם אצבע מאשימה כלפי מערכת המסרים של RIM, ועל השימוש שעשו בה – הן המפגינים והן השלטונות. אחד מהמפורסמים שבעיתוני בריטניה – הגרדיאן, פרסם מאמר תחת הכותרת: "כיצד הבלקברי שיחק תפקיד במהומות לונדון", ואילו האתר הטכנולוגי הפופולרי טק-קראנץ' (TechCrunch) כתב: "כיצד בלקברי, לא טוויטר, ליבה את האש".

מתנגדים אחרים הרימו גבה: מדוע RIM הקנדית התנדבה כל כך מהר לעזור לשוטרים מבלי שאיש הכריח אותה? כך לפחות שואל אחד העורכים של InformationWeek, מתיו שוורץ.

מכאן הדרך כבר לא רחוקה למסקנות מרחיקות לכת אחרות, כמו למשל הקשר שבין גלישה במשך שעות בפייסבוק (Facebook) או ברשתות חברתיות אחרות, לבין פשיעת נוער. ברחבי הבלוגספירה כבר נמצאו מי שציטטו מחקרים שכביכול קושרים בין שתי התופעות – עובדה שגרמה כמובן לתגובות נגד נרחבות, שהובילו את אלו שציטטו את המחקרים, להסביר ולהתנצל שלא מדובר בממצאים מחקריים של ממש, אלא בהשערות בלבד.

אחד הכותבים ברשת Cnet ציין עובדה היסטורית, לפיה הטכנולוגיה שימשה מאז ומעולם גם למטרות חיוביות וגם לשליליות. לדבריו, היא הרי יכולה לסייע לאנשים לעשות דברים טובים, בדיוק כשם שהיא יכולה לעשות דברים רעים. כאשר הם עושים דברים רעים, האם ניתן לומר שהכלים ששימשו אותם הם אלו שאשמים? בטוקבק שפורסם במהלך שבוע של המהומות, דיבר המגיב על המיתון בארה"ב ועל משבר הבורסה. האם מישהו מעלה בדעתו להאשים את רשת האינטרנט כאחראית למיתון?

השורה התחתונה: זמינותם של כלים טכנולוגיים והכוח העצום שלהם, הופכים אותם מדי פעם למטרה קלה ונוחה לבעלי עניין, או כאלו שסבורים כי ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. בריטניה השמרנית, שהתעוררה בוקר אחד לגל של מהומות שכמוהו לא ידעה שנים רבות, ראתה בטוויטר ובבלקברי מעין אויב חדש, שאחראי לכל מיני מחדלים מעשי ידי אדם. יש לקוות כי הגל העכור הזה יעבור במהרה.