IT כחלק מתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל

לא בכל יום מזדמן לך לשבת סביב אותו שולחן עם שלושה אלופים במילואים משלוש זרועות שונות של הצבא, ולשמוע אותם מנהלים דיון מרתק על תפיסת הביטחון הלאומית של מדינת ישראל. הדיון הזה נערך אתמול (ב'), במסגרת רב-שיח מיוחד שנערך במשותף על ידי קבוצת אנשים ומחשבים והמגזין ישראל דיפנס בעריכתו של עמיר רפפורט – לשעבר כתב צבאי בכיר במעריב.

סביב השולחן ישבו האלוף (מיל') דוד עברי – לשעבר מפקד חיל-האוויר, סגן הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון, האלוף (מיל') יפתח רון-טל – לשעבר מפקד זרוע היבשה והאלוף (מיל') דוד בן בעש"ט – לשעבר מפקד חיל הים. משתתף נוסף ברב-השיח היה תא"ל (מיל') אפרים לפיד, לשעבר דובר צה"ל ומפקד גלי צה"ל.

היה מעניין לראות עד כמה מפקדים לשעבר אלו מעורים בחשיבותה של הטכנולוגיה בעידן המקוון. אם רוצים לתמצת בשורה אחת חלק מהמסרים המשותפים שעלו בדיון, ניתן לומר כי שלושת המפקדים הבכירים האלו משוכנעים, כי בגיבוש תפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל לשנים הקרובות, חובה להתוות את הדרך שבה תיתן המדינה מענה לשדה הקרב הדיגיטלי.

משתתפי הפאנל, שהיו חלוקים בדעתם על מגוון נושאים, הסכימו שהכלים שבהם יעזרו המפקדים והחיילים בשטח שדה הקרב העתידי, יתבססו על מערכות מידע, פיתוחים ייעודים וטכנולוגיות חכמות שיאפשרו לקבל מודיעין איכותי יותר. תמצת את זה בצורה הטובה ביותר האלוף (מיל') רון-טל, כשאמר, "זה שמפקדים יכולים לקבל מודיעין אונליין ישירות לנגמ"ש – זו המהפכה האמיתית".

לא מפתיע שזו היא דעתו של רון-טל. למי שלא זוכר, בתקופתו פיתח צה"ל את פרויקט צי"ד (ר"ת צבא יבשה דיגיטלי). בעוד שחבריו למטה הכללי לעגו לפרויקט, רון-טל נתן גיבוי מוחלט לצי"ד. היתה זו תקופה שבה תיקשוב נתפס כטרחה – כמשהו שהג'וביניקים עושים והוא לא חשוב כל כך. אותו מטה כללי שגיבה תפיסות כאלו, הוא גם זה שיצא למלחמת לבנון השניה, והוא זה שמתוכו יצאו קצינים בהאשמות נגד "תופעת הפלזמות" – שם קוד ל-IT ומערכות המיחשוב החכמות שהיו כבר אז בשימוש.

למרבה המזל, כחלק מלקחי אותה מלחמה כושלת, היום לא יעלה על הדעת להוציא פלוגה לקרב ללא החדשנות שהמיחשוב ומערכות המידע יכולים לספק. באותה מידה, מתייחסים היום יותר ויותר ברצינות הראויה למלחמה הקיברנטית. כולנו יודעים שהיא כבר כאן. קיבלנו רמזים על קיומה בהזדמנויות שונות – במיוחד על רקע הסיפורים על התולעת האיראנית. בהקשר זה, חשוב מאוד להפנים את מה שאמר האלוף (מיל') דוד עברי: "הפעלת וירוסים או תולעים יכולה למנוע מלחמה ולדחות אש", כלומר למנוע פגיעה בחיי אדם.

באותו הקשר, אמר עברי דבר חשוב נוסף שכדאי לתת עליו את הדעת. לדבריו, העידן המקוון מתאפיין בכל כך הרבה חדשנות ופיתוחים, עד שיש לא מעט פעולות שהאפקט שלהן במלחמה שקול כמעט לזה של הפעלת כוח פיסי. בשלב זה עליך לשאול את עצמך, האם לא כדאי להשקיע יותר בהון האנושי מאשר בטנקים או במטוסים? הקרב הפיסי אמנם לא נעלם, אבל עברי הדגיש שוב ושוב, כי לא ניתן לבצע מתקפה יעילה ומכריעה ללא הגנה על התשתיות הקריטיות בעורף. על כן, תפיסת הביטחון הלאומית חייבת לקחת בחשבון השקעות, יקרות ככול שתהיינה, בהגנה על התשתיות האזרחיות.

את העיקרון הזה ודאי מבין האלוף (מיל') רון-טל כיום יותר מתמיד, כמי שעומד בראש דירקטוריון חברת החשמל ורשות הנמלים, האמון על התשתיות האזרחיות הקריטיות ביותר. כדי להיות מוכנים היטב לאתגר הזה, של מלחמה משולבת – קיברנטית ופיסית – צריך להשקיע בתשתית אנושית וטכנולוגית.

אלוף (מיל') עברי, כמי שכבר עבר אי אלו מלחמות, משייך את העידן הקיברנטי הנוכחי למה שכונה בעבר ל"א (ר"ת לוחמה אלקטרונית). גם אז, כמו היום, לא הלייזר החכם היה האתגר המרכזי, אלא הקמת התשתיות שעומדות מאחוריו והיכולת לתת מענה מיידי לכל חידוש או איום טכנולוגי שצצים. המדובר בפונקציה של מו"פ יעיל ואיכותי שמורכב משני דברים: הון אנושי ברמה גבוהה ותשתיות פיסיות ראויות. שני הדברים מהווים משאב שמצוי במחסור במדינת ישראל, אבל תפיסת הביטחון של עברי וחבריו לפאנל גורסת, שכאשר עורכים את המאזן הכללי של תקציב הביטחון, המבטא את סדרי העדיפויות של קובעי המדיניות בכל הקשור לבניית הכוח, ההשקעה במו"פ, באנשים ובחדשנות צריכה להתברג בסדר עדיפות גבוה. לא מדובר במשהו שצריך לבוא במקום טנק, חלילה, אבל ה-IT וכל מה שהוא מסמל חייב בפירוש להיות שם, בין הררי הניירות והתוכניות של בניית הכוח הצבאי של מדינת ישראל לחמש השנים הבאות.

כדאי להקשיב ולהפנים.