להבה בוערת

בעוד שבכל רחבי הארץ מתפשטת מחאת הדיור כאש בשדה קוצים ואוהלים ניטעים בזה אחר זה, הוצתה הבוקר (ג') בכנסת להבה חדשה – כזו שאם כל הצדדים לא ידעו להתמודד איתה כראוי, עלולה להתפתח לשריפה של ממש. זהו סיפור עצוב על אנשים בעמדות מפתח שונות, שהיו להם כוונות טובות באמת – אך נקלעו למציאות בלתי אפשרית, שנובעת מהעדר חשיבה מעמיקה. הכל אמנם נעשה לפי הנהלים, אבל בשטח נותרו חללים רבים.

במרכזי להב"ה עשתה הממשלה את המצופה ממנה: ייעלה את הניהול והפריטה שירותים כדי לתת שירות טוב יותר לאזרח באמצעות מכרז. מצד שני, חברות מהסקטור הפרטי שזכו במכרז, עשו את מה שמצופה מהן: ניהלו את העסק שלהן בצורה יעילה, תוך מינימום הוצאות ומקסימום רווח.

אמנם תוך כדי המכרז נשמעו תלונות על סף מחירים נמוך שקבעה הממשלה, אולם היו אלה תלונות שגרתיות. המכרז הסתיים, החברות שזכו השיקו כוסות שמפניה ויצאו לדרך. המנדט שג'ון ברייס ואומגה קיבלו היה לאייש במהירות את מרכזי להב"ה, ולהעצים את הפעילות שלהם. אבל עד מהרה התברר שהמכרז "שכח" את העובדים. כך, לא מופיעה בדפי המכרז אף מילה על עתידם של העובדים הנוכחיים בלהב"ה, שנשכרו כחוק חצי שנה קודם לכן.

הדבר החמור והתמוה ביותר הוא, שבאוצר לא לקחו בחשבון את העובדה שמדובר בעיירות פיתוח – שם כולם מכירים את כולם, וכאשר באה חברה "מבחוץ" ומבקשת לפטר מספר עובדים במרכז קהילתי, השמועה מתפשטת במהרה. הזעם והתסכול של התושבים גבוה במיוחד, וכך בתוך ימים נוצרה מהומת אלוהים שעברה מהר מאוד לפסים פוליטיים – ויש האומרים שהגיעה אף לשולחנו של ראש הממשלה.

לא צריך להיות מופתעים מהמעורבות הפוליטית. פרויקט להב"ה כולו נולד על רקע פוליטי. הוא עוסק באחד הנושאים הרגישים ביותר בחברה הישראלית: הפער הדיגיטלי. שלא יהיה לכם ספק: מדובר קודם כל בפער חברתי-כלכלי, במסגרתו הצעירים בפריפריה מתקשים למצוא את עתידם אחרי השחרור מצה"ל. להב"ה מנסה לסייע להם בעזרת הטכנולוגיה, ולקרב אותם אליה.

בדיון שנערך היום בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת התגונן סגן החשב הכללי, טל הרמתי, ואמר שמדובר בשישה מנהלים בלבד. חברי הכנסת והעובדים טענו, כי מדובר ביותר. חבל מאוד שכל העוסקים בעניין לא מבינים שזה בכלל לא משנה בכמה עובדים מדובר; ברגע שממשלה מפריטה שירותים ומפקידה אותם בידי יזמים פרטיים, היא חייבת לשים אל מול עיניה עובדים בשר ודם – לא רק מספרים באקסל שיציגו התייעלות כספית.

עכשיו הסערה בעיצומה וחבר הכנסת שטרית מהאופוזיציה לא מתכוון לעשות חיים קלים לשר האוצר או לממשלה. התקווה היחידה היא, שכמו תמיד ימלא הסקטור הפרטי את החורים שהותירה הממשלה. גם בסיפור של להב"ה, יש לקוות ששתי החברות שזכו במכרז ישכילו להשתלט על הלהבה הבוערת בחוכמה וברגישות, רגע לפני שהיא יוצאת מכלל שליטה.