המסע אל הענן

לפני כחצי שנה, בכנס CloudCon הראשון, אפשר היה להרגיש באוויר את החזון והחדשנות, אך גם את סימני השאלה הרבים שהעלו המבקרים במרכז הכנסים אווניו. מרבית הדוברים אז ניסו להסביר למה בכלל צריך ענן והציגו את מה הם הולכים לעשות בנידון. בעוד שהארגונים הגדולים בארץ ניגשו לענן בזהירות, החברות הספקיות כבר היו משוכנעות שזה הטרנד הבא. מנמ"רים בארגונים הגדולים לא היססו להביע את דעתם נגד המעבר לענן (חלקם עדיין מחזיק בדעה זו עד היום) ובהחלט ניתן היה להבחין בנימה של ספקנות בקרב הדוברים.

אך לא זה היה המצב הבוקר (ד') בכנס CloudCon שנערך באותו המקום בדיוק, חצי שנה אחרי הכנס הראשון. השפה בה דיברו מרבית המציגים היתה אחרת לחלוטין, והסיפור שהם סיפרו היה אחרת לחלוטין. מיחשוב הענן הפך לדבר מה שבהווה – כבר לא שאלת מחקר או הנחה תיאורטית, אלא עובדה בשטח.

רמי נחום, האיש ששם חלק גדול מהביצים שלו בסל הענן, דבק גם הפעם בעמדתו, כי ענן פרטי אינו ענן באמת, אלא סוג של וירטואליזציה – שהיא חשובה בפני עצמה, אבל היא לא ענן. ענן, על פי תפיסתו של נחום, הוא סיטואציה שבה אתה – כמנמ"ר – מספק שירותי IT ללקוחות פנימיים או חיצונים והם משלמים לך לפי שימוש. נקודה.

נחום, מן הסתם, היה בדעת מיעוט בכנס. מרבית הדוברים הצהירו: "אנחנו בענן הפרטי". בפועל, למשתמשים זה לא ממש משנה. כך, ברק רגב מגוגל (Google) אמר, כי המסע אל הענן הוא בסופו של דבר כמיהה של מנמ"רים ומשתמשים לפשט את החיים. הוא דיבר על העבר – על ים ענק של אפליקציות ארגוניות שיושבות על גבי תשתיות פיסיות, שעולות הרבה מאוד כסף לארגון – שלא יודע איך להוזיל אותן. כי בעולם "הישן" של לפני הענן, הארגונים כבר ניסו הכל כדי לחסוך בעלויות. אז בא הענן, על פי רגב, ואפשר לאנשים להגשים חלומות כלכליים שיש להם כבר 15 שנה: לא לשלם עבור מה שלא צריך. עכשיו השאלה היא, עד כמה הם מוכנים ללכת רחוק כדי להגשים את החלום הזה.

מיחשוב הענן הוא התחום שצומח הכי מהר כיום בעולם ה-IT, ומהווה את מנוע הגידול המהיר ביותר בשוק. על פי מיכאל אורן מ-יבמ (IBM) ישראל, מדובר בשוק שיגלגל 181 מיליארד דולרים בשנים הקרובות, כאשר לפני פחות משנה הוא עמד על חצי מכך. קצב הגידול המהיר הזה עורר את החברות הגדולות לרוץ מהר יותר ולהתאים עצמן למציאות העכשווית. באופן זה, הענן הפך להיות חלק מהאג'נדה שלהן, כי הן מבינות שללא זה אין להן זכות קיום. למזלן של הגדולות, הן לא צריכות היו להמציא הכל מחדש, אלא רק להתאים חלק מהמשאבים לדרישות החדשות. בנוסף, מגמת הענן הביאה אלינו את מיטב החברות, וביניהן אמזון (Amazon) – שהשירותים שהיא מספקת כבר שנים מבוססים על מיחשוב ענן, גם אם אז עוד לא קראו לזה ככה. עכשיו היא מציעה פלטפורמות שונות על גבי הענן, שיכולות להשלים את המשאבים המוגבלים שקיימים בארגון.

השורה התחתונה: המסע על הענן בשוק הישראלי התקדם מאוד בחצי השנה האחרונה ומספר העולים על הרכבת הזו הולך וגדל מיום ליום. כך, ניתן לראות ארגונים גדולים שמיישמים ענן בצורה זו או אחרת, ארגונים קטנים ובינוניים שמנצלים את התשתיות של ספקי השירות בענן כדי לשדרג את עצמם וארגונים אחרים שהולכים לענן הציבורי במלוא הכוח ועם מלוא היישומים. כל מי שנכח הבוקר במרכז הכנסים אווניו למד הרבה על הענן, שמע נימוקים בעד ונגד, והבין כי המסקנה העיקרית היא שהמסע הזה מצוי רק בתחילתו. אם למישהו בכלל היה ספק, די היה לו לשמוע את הרצאתו של אבי שלום מגרטנר (Gartner), כדי לגלות שמרבית הארגונים הגדולים בעולם עדיין לא מוכנים לענן. בישראל המצב דומה, או כמו שהיטיב לומר זאת שלום עצמו: החתן מוכן ומזומן, אבל הכלה עדיין לא. ייקח לה עוד כמה שנים להגיע, אז חכו בסבלנות.