ההימור החדש של לארי אליסון

לארי אליסון, מנכ"ל ומייסד אורקל (Oracle), ממשיך להבעיר את שוק ה-ICT. נקודת זכות אחת ניתנת להיאמר לשבחו: מעשיו מכניסים מעט צבע ועניין לתחום אפור זה. בשבוע שעבר הודיעה אורקל, כי לא תתמוך במעבדי איטניום (Itanium) של אינטל (Intel). אלה משולבים בעיקר בשרתי ובמחשבי HP. ההודעה עוררה גל של תגובות והכניסה ללחץ חצי עולם, לא רק את HP ואת אינטל, אלא גם את המנמ"רים בארגונים שבמשך שנים מבססים את כל פעילותם על השילוש המנצח: אורקל, אינטל ו-HP. למרות שאליסון שרטט מפת דרכים ברורה למדי עבור אותם מנמ"רים, הרי שהתגובה שלהם, היא זו שתעמיד במבחן את צעדו הדרמטי.

מה יש לאליסון נגד אינטל? שום דבר מיוחד. מה יש לו נגד HP? בטן מלאה, גם ברמה האישית וגם ברמת ההנהלה. ברמה האישית, נגד ליאו אפותקר, מי שעומד היום בראש HP, שבעבר שימש כמנכ"ל סאפ (SAP), יריבתה של אורקל בעולם תוכנות היישומים הארגוניים. ברמת ההנהלה, הוא כועס על הנהלת HP, על שפיטרה את חברו, מארק הארד, מתפקיד מנכ"ל HP, בשל פרשת אהבים, וחשדות שלא אומתו להטרדה מינית, וחשדות שכן אומתו לדיווח כוזב בהוצאותיו האישיות. אפותקר, כזכור, החליף את הארד, שמצא מקלט אצל אליסון ידידו, אחרי שפוטר מ-HP, ומונה לנשיא משותף באורקל.

הנה לכם מתכון בטוח למלחמת העולם שאליסון הכריז עליה, אולי אף בעידודו ובהכוונתו של הארד. הארד, כמו כל מנהל בכיר, יודע בדיוק היכן הנקודות הכואבות של חברה – מתחת לחגורה. אליסון, או הארד, כיוונו בהודעה האמורה את המכה למטה, אל המקום הרגיש ביותר, המקום עליו מבססת HP חלק ניכר מעסקיה בעולם. אליסון גם מינה את עצמו כדובר של אינטל, "הילד הטוב" בשכונה שנאלץ לספוג מכות בגלל קרב הענקים: הוא הצהיר כי איטניום עומד לפוג מהעולם ולכן אורקל לא תשקיע בו.

אבל יש גם הגיון עסקי בהודעה על הפסקת התמיכה באיטניום. בשנתיים האחרונות עושה אליסון מאמצים אדירים להכניס את סאן (Sun) חזרה למיינסטרים של תשתיות המיחשוב. זאת, כדי להצדיק את הרכישה הדרמטית שלה, מהלך שהחל לפני יותר משנתיים, שהיה כרוך בהשקעה של 7.4 מיליארד דולרים. התוצאות העסקיות היפות של אורקל שפורסמו בסוף השבוע, הצביעו על כך שמכירות השרתים של אורקל-סאן ירדו ב-14.4% ברבעון האחרון. על פי נתוני IDC, שוק השרתים גדל ב-15% ברבעון המדווח, ובתוכו, גדל היקף המכירות של שרתי יבמ (IBM) ב-22%, ואלה של HP גדלו אף הם ב-13%. תמונת המצב הזו חיזקה בוודאי את הצמד הארד-אליסון לעשות מעשה.

פיני כהן, סגן נשיא ואנליסט בכיר ב-STKI, ציין כי מעבדי האיטניום ספגו בעבר מכות דומות, הן מרד-האט (RedHat) והן ממיקרוסופט (Microsoft), שהודיעו על הפסקת פיתוח למעבדים אלה. "אולם במקרים אלה, המשמעות השלילית היא פחותה בהרבה. זאת, כיוון שהשימוש באיטניום עם מיקרוסופט או רד-האט הוא בטל בשישים לעומת השימוש בתוכנות אורקל על מחשבים מבוססי איטניום", אמר כהן.

במאמר בבלוג המקצועי שלו, כהן מעלה שאלה מעניינת: כיצד יגיבו הלקוחות. לדבריו, "ארגונים שיחליטו שלא לעבור, יצטרכו להחליט: האם הם מהגרים לסביבת הלינוקס (Linux) – הגירה שמתבצעת בכל מקרה אצל ארגונים רבים, או האם להישאר בסביבת יוניקס (UNIX). אז, האלטרנטיבות הן AIX של יבמ, או סולאריס (Solaris) של סאן-אורקל".

"ישנה כמובן גם חלופה של הגירה מפתרונות אורקל לפתרונות תוכנה אחרים", מציין כהן, "ואז ניתן להישאר עם שרתי אינטניום". אולם, הוא מסייג בציינו, כי ברוב המקרים, המדובר בהגירה יקרה משמעותית, יחסית להגירה לפלטפורמת חומרה אחרת. זאת, כיוון שהגירה שכזו מחייבת בדרך כלל שינויים לא טריוואלים בתוכנה. כהן מעריך שלמרות כל התגובות החריפות שבאו מצד HP ואינטל, חלק גדול מהלקוחות לא ינטשו את אורקל. בטווח הארוך, צופה כהן, תתגבש קואליציה נגד אורקל, שתכלול את HP, אינטל, יבמ ושחקנים נוספים.

השאלה הגדולה היא, האם אליסון לקח זאת בחשבון? אנחנו חיים בעידן שבו מנמ"רים המייצגים ארגוני ענק, הפסיקו מזמן לרקוד לפי החליל של ספק זה או אחר. המנמ"רים לא אוהבים, בלשון המעטה, שמכתיבים להם עם איזו חברה הם צריכים לעבוד ואיזו עליהם לנטוש. הדבר אינו רצוי בכלל, ויותר מזה כאשר המשמעות של מהלך כזה היא כסף, הרבה כסף. אז המדובר במנגינה ששום סמנכ"ל כספים ארגוני לא ירצה להאזין לה. כעת מצפים הלקוחות מאינטל ומאורקל לקבל פתרונות יצירתיים שיאפשרו להם להציל את האיטניום, שנחשב לפתרון טכנולוגי מצויין אבל לא הצליח להתרומם מסיבות שונות.

השורה התחתונה: המהלך של אורקל, בו היא הודיעה על הפסקת התמיכה באיטניום, מונע משיקולים עסקיים, הקשורים בצורך במימוש השקעת ענקית בשרתי סאן. זאת, לצד ההסבר כי אורקל רוצה לחזק את מעמדה כחברת מיחשוב עצמאית. אולם אין להתעלם גם מההיבטים האישיים הכרוכים בהודעה, אלה הקשורים לצמרת אורקל, HP ואינטל. שקט לא יהיה בגזרה זו בתקופה הקרובה.