ניסו כהן ז"ל: פרידה מעמית וידיד

לפני יומיים, עם תחילת השבוע, כשעשיתי סדר ברשימת המשימות שעלי לבצע השבוע, הופיע שמו של ניסו כהן. בתחילת דצמבר קיימנו מפגש התנעה ראשון לפרויקט שאנו מתכננים לעשות במסגרת אירועי 30 שנים לאנשים ומחשבים. ניסו, כרגיל, התגייס למשימה. לצערו, נבצר ממנו להגיע לפגישה, אולם הוא ביקש להיות מעורב והוא אכן היה מעורב. השבוע התכוונתי להרים לו טלפון ולשאול בהזדמנות מה שלומו. טלפון שקיבלתי הבוקר, ובו הבשורה המרה על פטירתו, הבהירה לי כי לא אוכל לשאול לשלומו.

ניסו ז"ל נלחם באותה מחלה ממארת שנים רבות. הוא לא דיבר על כך. כולנו הבנו, כי הוא נלחם בה בכל כוחו ולרבים מאיתנו היה ברור שהוא היה יכול לה. לא העלינו בדעתנו אפשרות אחרת. ניסו היה יחצ"ן בכל רמ"ח איבריו. אנחנו, העיתונאים, היינו לכאורה בצד השני של המתרס. המתח הזה הוא בריא ומתבקש במערכות היחסים שבין עיתונאי ויחצ"ן. מתח זה גם התקיים במערכת היחסים עם ניסו, אבל תמיד במינון ובעוצמה הנכונה. לרבים מאיתנו, עיתונאים ואנשי תקשורת, הוא היווה סמל למקצוענות, לדבקות במשימה, לנאמנות ללקוח. זאת, מבלי להתפשר על כללי האתיקה המקצועית, של דיוק ונאמנות לאמת. המשרד שניהל נחשב לחלוץ מבין משרדי יחסי הציבור בענף, והוא גידל דורות של אנשי יחסי ציבור, כמו גם עיתונאים.

בין השנים 1983 ל-1986 עבד כהן באנשים ומחשבים. לאחר מכן ייסד את משרד יחסי הציבור כותרת. לפני מעט יותר משנה, ב-28 בדצמבר, 2009, השתתף ניסו בפאנל שערכנו באנשים ומחשבים. הפאנל היה במלאת עשרים שנים לפקס עיתון של אנשים ומחשבים, בטרם היות הפורטל האינטרנטי שלנו. נושא הדיון היה מפקס עיתון ועד לטוויטר. דנו בו במדיה החדשה לעומת המדיה הישנה. להלן כמה ציטוטים מדברים שאמר אז ניסו על הניו-מדיה: "כמי שהיה בין הראשונים שהוקצתה לו כתובת דואר אלקטרוני בישראל, אני מרגיש שעבודת יחסי הציבור מצויה בסכנה. אני לא מצליח להתחבר לכל נושא הטוויטר ופייסבוק…".

באחד מהאתרים שעוסקים בעיתונות ועיתונאים, נאמר על ניסו שהוא אחד היחצ"נים שלא עסק ביחצ"נות עצמית ואף נרתע מכך. בעולם שבו אנו חיים כיום, זה אומר הרבה מאוד. מקצוענות הייתה המוטו שלו ועליה לא רצה והשתדל לא להתפשר.

תחביבו, כמעט מקצועו השני, היה כתיבת תסריטים. לכך הקדיש את ארבע השנים שבהם נסע עם משפחתו לקליפורניה. במגירה שלו יש מן הסתם לא מעט תסריטים שכתב אך לא הספיק לסיים. הידיעה המרה הבוקר על מותו, הייתה התסריט הגרוע ביותר של רבים מעמיתיו וחבריו.

יהי זכרו ברוך.