להדק את השמירה

מייסד וויקיליקס (Wikileaks), ג'וליאן אסאנג', הצליח להלחיץ חצי עולם ולהדיר שינה מעיני צמרת ענף הבנקאות בעולם, לאחר שאמר בראיון לרשת CBS האמריקנית, כי הוא שמח מאוד שהבנקים חוששים שמא הם יהיו הבאים בתור להופיע על הכוונת של אתר ההדלפות שלו.

אין ספק שאחת התופעות הדרמטיות ביותר שיאפיינו את שנת 2011, היא אותה תופעה שהחלה אשתקד בשם וויקיליקס. היסטוריונים שיסקרו את התקופה הזו בעוד עשור או שניים, לעומת זאת, עשויים למצוא לזה שם אחר, שכן אתר וויקיליקס הוא בסופו של דבר רק סימפטום. לצורך העניין, הוא מערכת הפלט, דרכה יוצאים החוצה מסמכים ודרכה דולפים החוצה רסיסי מידע. מי שממקד את הדיון במייסד וויקיליקס וברדיפה אחריו, ממקד את האש לכיוון הלא נכון.

להדלפות, כידוע, יש שני צדדים: צד אחד עם כלים לאיסוף המידע, וצד שני עם יכולת הפרסום ברבים. כמו כן, עד כה לא הוכח שהיו פריטי מידע שפורסמו בוויקיליקס לאחר שהתקבלו באופן לא חוקי. הכל נעשה באופן חוקי (או לכל הפחות חצי-חוקי) על ידי מדליפים וגורמים אחרים שיש להם גישה למסמכים ולמידע. אסאנג' אמנם לא אישר ולא הכחיש את שאלת המראיין, האם הוא אכן השיג חמישה ג'יגה-בייטים של מסמכים, אבל אף אחד לא יתפלא אם זה יתגלה כאמת.

ההדלפות שפורסמו עד כה לא גרמו לנזק ממשי, מעבר למבוכות פוליטיות. בדיעבד עוד יתברר, כי המידע בכלל תרם לתהליכי מו"מ או תהליכים מדיניים אחרים, והוביל לכך שממשלות ודיפלומטים שינו את מדיניותם.

בניגוד להדלפות המדיניות-פוליטיות, אם אכן חלילה יתאמת החשש של הבנקים ו-וויקיליקס יפרסם מסמכים סודיים מתוך כספותיהם, ניתן יהיה לומר שמדובר באחת התופעות החמורות ביותר שאירעו אי פעם. המצב עלול להיות חמור עד כדי כך שמסגרות ענק פיננסיות, בעלות השפעה על כל הכלכלה העולמית, יקרסו לחלוטין.

בנק הוא מילה כמעט נרדפת לשמירה על סודיות. הבנק הוא מבצר שצריך להיות סמל ודוגמה לאבטחת מידע. במשך שנים חיינו באמונה, לפיה אם אנו מפקידים בסניף בנק את הכסף ו\או המידע שלנו, הבנק יעשה הכל כדי לשמור עליו. נכון, פריצה לכספות בנקים היא תופעה שקיימת עוד מימי הקמת הבנק הראשון, אבל בסך הכל התחושה היא שרכושנו מוגן כל עוד הוא בבנק.

הציטוט לפיו בנקאים מודאגים מהרמזים של אסאנג' לגבי כוונותיו לפרסם מסמכים, קצת תמוה. ראשי הבנקים לא צריכים לעסוק בפחד ובדאגה, אלא לדעת בצורה חד משמעית שהבנקים שלהם מוגנים. האיומים שמייסד אתר ההדלפות משמיע, קשורים לנושא זליגת מידע. בכל מערכת בנקאית יש אנשים שאחראים לנושא – ולא מדובר רק באנשים הטכנולוגים. במערכת הבנקאית יש תורות לחימה שלמות שנועדו לאתר פרצות וחורים. אולם, ידוע הוא שחלק לא קטן מפרצות המידע נובעות מטעויות – מידע שנמסר על ידי פקידים בתום לב, למשל – ובגלל חוסר מודעות. אלה עושים את חייהם של חסרי ההרשאה המעוניינים במידע – לקלים יותר.

עם זאת, נושא האבטחה בכל הארגונים – ובעיקר בבנקים – עלה מדרגה בשנים האחרונות. סקר של גרטנר (Gartner) שפורסם באחרונה גילה בין היתר, כי מאז 2001 ועד היום תקציבי האבטחה בארגונים גדלו ב-28%, בעוד שסך כל תקציבי ה-IT גדלו ב-6% בלבד. אבל זו לא סיבה להעניק לבנקים ולארגונים צל"ש, משום שבמשך השנים האחרונות גם איומי האבטחה גדלו והתפתחו. אותה גרטנר הזהירה לא מכבר שעד 2012 יהיה מיחשוב הענן איום האבטחה הגדול ביותר – וזה נכון במיוחד למערכת הפיננסית.

השורה התחתונה: במקום לשחרר הודעות היסטריות שעלולות להשפיע על הבורסות ולפגוע ישירות במשקיעים, מוטב שראשי הבנקים יעשו בדק בית ויהדקו את השמירה על המידע הפיננסי של כולנו. יכול להיות שבהפוך על הפוך, צריך דווקא לשלוח זר פרחים למייסד וויקיליקס, על שהעיר כמה בנקאים מתרדמת עמוקה.