ההיי-טק גילה את הדרך לכנסת

אחד הדוברים המרכזיים בכנס השנתי של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, שייערך בשבוע הבא, יהיה ח"כ רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), המשמש כיו"ר השדולה למען תעשיות עתירות הידע, שהוקמה על ידו לפני שנה וחצי. ח"כ אילטוב יציג בפני באי הכנס את ההישגים הנאים של השדולה בתקופת פעילותה הקצרה.

השדולה, כידוע, כולל את כל ראשי תעשיית ההיי-טק הישראלית, לרבות ענף ה-ICT. היא הוקמה בשיא המשבר העולמי ומרבית פעילותה נעשתה באמצעות ועדת המשנה להיי-טק, שגם אותה הקים ח"כ אילטוב. בוועדה נולדו לא פחות משלושה חוקים חשובים, שעומדים להיות מאושרים על ידי הכנסת, במסגרת אישור תקציב המדינה. השלושה הם חוק האנג'לים, תיקון לחוק המו"פ וחוק המכיר בהון האנושי כהוצאה מוכרת לצורכי מו"פ.

"הקרב על החוקים האלו היה קשה מאוד", אומר אילטוב, "ההצעות של האוצר לגבי האנג'לים היו מבישות. במסגרת חוק המו"פ עשינו מהפך של ממש, כאשר מעתה והלאה כל מי שמוכר חברה שנהנתה מכספי המדען הראשי, יידע בדיוק כמה הוא צריך להחזיר. זאת, במקום המציאות הבלתי אפשרית שהיתה עד היום".

הוא מבקש לציין, כי המאבק החזיתי שניהל נגד פקידי האוצר בחודשים האחרונים, נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם ראשי התעשיינים – ולדבריו זו תופעה חדשה ומרנינה. "במשך שנים לא היה ייצוג להיי-טק בכנסת. הם לא ידעו בכלל את הדרך לכנסת. כעת, לאחר המאבקים בהם ניצחנו, הם 'גילו' את הכנסת, ויודעים בדיוק מה אפשר להשיג בכנסת ואיך עושים זאת. זה דבר חשוב מאוד". בנוסף, הוא מציין לשבח שני אנשים שלדבריו בלעדיהם לא היה מצליח במאבקו: אסתי פשין – מנכ"לית השדולה ויגאל אכנטנברג – עוזרו האישי ודוברו.

אתמול (ב') פרסם מכון הייצוא נתונים מדאיגים על הקצב האיטי של הגידול בייצוא. ח"כ אילטוב לא היה מופתע. "יש לכך כמה סיבות", הוא מסביר. "ראשית, המצב בעולם – המשבר שעדיין קיים בהרבה מדינות ומביא לצמצום שווקים. גם שווקים המתעוררים – כגון סין, הודו, ברזיל ורוסיה – אנו מגלים חולשה". שנית, לטענתו של אילטוב, הייצוא הישראלי לוקה בהעדר תקציבי שיווק שיאפשרו לישראל להתמודד עם שווקים אלו. "התמ"ס מקצה לזה מספר מיליוני שקלים – אבל זה לא מספיק", הוא אומר.

הוועדה שבראשותו קיימה דיונים בנושא, ולדבריו זה יהיה אחד הנושאים שיעמדו על סדר יומה של השדולה בשנה הבאה. "פנינו לתמ"ס וביקשנו שיקצו תקציבים שיאפשרו לחברות ישראליות להשתתף בפרויקטים בינלאומיים בכל תחומי ההיי-טק – לרבות קלין-טק, אנרגיה מתחדשת ועוד. אנחנו לא ערוכים לזה בכלל וצריך לוודא שהממשלה תיתן את דעתה לעניין".

נושא אחר שלדעת ח"כ אילטוב יש לטפל בו, הוא הגדלת מעגל הצעירים שפונים ללימודי מדעים. על רקע זה, הגיש לכנסת טיוטת הצעת חוק בתמיכת ח"כים רבים, שעיקרה מתן תמריצים לצעירים מהפריפריה לפנות ללמודי מדעים.

בראיונות לקראת כנס איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, השמיעו חלק מראשי חברות ההיי-טק תחזיות פסימיות לגבי עתידו של הענף. עיקר הטענות הן לגבי אטימותן של הממשלות עד היום, שלא סייעו מספיק לקידום תשתית שתייצר כאן תעשיה של ממש. אילטוב מכיר את הטענות האלו, אבל לא שותף לפסימיות. "דברים זזים. עובדה. יש כאן הבדלי גישות: הם מסתכלים על המשק הישראלי ורוצים שיהיו בו כמה חברות גדולות, ושכל השאר יהיו חברות קטנות שמתעסקות מו"פ. זו טעות. דווקא בממשלה הזו יש אוזן קשבת, אבל זה לא אומר שלא צריך להמשיך להילחם".

לא, הוא לא סבור שראשי ההיי-טק צריכים לפעול ביתר תקיפות ובכוח. "הוכחנו שגם בלי להבעיר צמיגים אפשר להגיע להישגים יפים", הוא אומר, "אבל זה לא אומר שלא התעקשנו. כשאתה פועל מול פקידי האוצר, השיטה של הפעלת כוח שגוררת עוד כוח, לא עובדת. צריך להגיע בגישה עניינית וכך ניתן להגיע להישגים".

כשאנו מזכירים לו שהוא חבר באחת המפלגות הגדולות בקואליציה, כזו שיכולה לשכנע את הממשלה לתת הטבות להיי-טק באותה השיטה שבה משתמשות חלק מהמפלגות האחרות, הוא עונה בחיוך: "נו, ואם נייצר משבר והשרים יחליטו, זה באמת ייצא לפועל? פקידי האוצר יטרפדו את זה"…

השורה התחתונה: אין ספק שח"כ אילטוב פופולארי היום בקרב ראשי תעשיית ההיי-טק. הוא הוכיח שלמרות כל הביקורת והציניות שיש כלפי הפוליטיקה והפוליטיקאים, יש עדיין "צדיקים בסדום" שפועלים באמת למען מטרה שהם מאמינים בה, דבקים בה ואפילו מגיעים להישגים.