התעוררות איטית, אך בטוחה

התוצאות העסקיות של חברות ה-ICT הציבוריות לרבעון השלישי של 2010 מהוות במידה רבה מעין הקדמה לסיכום השנה. איש אינו יודע, כמובן, מה יהיה ברבעון הרביעי, אולם תשעה חודשים של פעילות בשנה מיוחדת שכזו מספיקים בהחלט בכדי לערוך סיכום ביניים.

זה היה רבעון שרבים הספידו אותו עוד בטרם החל, בעיקר בגלל לוח השנה, שחיבר את חופשת הקיץ עם החגים. התוצאות העסקיות של מטריקס עליהן דווח היום (ב'), ושל שאר החברות שדיווחו על הרבעון השלישי עד כה, הוכיחו כי ההיסטריה היתה מיותרת, או לכל הפחות: מוקדמת מדי. יש משהו בדבריו של מוטי גוטמן – מנכ"ל מטריקס, לפיהם התוצאות של תשעת החודשים הראשונים של 010 מוכיחים שכל מי שעמד בשנה שעברה על במות שונות ושידר אופטימיות עתידית מוגזמת – טעה בגדול. נראה שחברות שהשכילו לא ללכת אחרי תחזית השווא הזו, עברו את השנה בהצלחה.

הנהלות הארגונים הגדולים עדיין סבורות, כי הכלכלה הישראלית יציבה הרבה פחות ממה שמציגים אופטימיסטים רבים. אמריקה עדיין חבולה, אירופה מתקשה להתעורר וגם עלינו יש לא מעט איומים. אחת הסכנות הגדולות במחוזותינו היא בועת הנדל"ן – שיש הסבורים שהיא לא מוגבלת אך ורק לשוק הנדל"ן, אלא מהווה סימפטום לבעיה חמורה הרבה יותר שעלולה להשפיע על המשק כולו. הרי כבר למדנו שכאשר יש גשם – כולם נרטבים.

המציאות הזו באה לידי ביטוי גם בשוק ה-ICT, שמטריקס היא ללא ספק נציג נאמן שלו. הבשורה, אם כן, היא שהשוק חוזר לעצמו – אבל בזהירות רבה. אולם, האווירה החיובית לא מצליחה להרגיע את הנהלות הארגונים המסתכלות החוצה, ולמרות העננות הקלה, מצפות בכל זאת למזג אוויר סוער בעתיד. ההססנות הזו מובילה את המנמ"רים לקבל החלטות יותר רציונליות. לא הולכים על כל פרויקט, לא משקיעים בכל טכנולוגיה חדשה – אבל בהחלט נותנים ל-IT את הכבוד הראוי לו.

המציאות הזו משפיעה כמובן על העסקים של כל החברות ומהווה את ההוכחה שהבוננזה ההיסטרית, כפי שהגדיר זאת גוטמן, עדיין רחוקה מלהגיע. יש הגיון בדבריו של גוטמן, לפיהם במציאות שבה ארגונים בוררים את הפרויקטים שלהם בקפדנות, הסיכוי למצב בו כולם מרוויחים הוא גדול הרבה יותר מאשר בשנים קודמות. הרי המנמ"רים של אז – לא מעט בגלל הספקים – מיהרו להיכנס להרפתקאות מסוכנות שבסופן שני הצדדים סבלו. אם תרצו, זוהי חצי הכוס המלאה.

יש גם משהו ציוני בתוצאות העסקיות של מטריקס, והכוונה היא למרכזי ה-NearShore של מטריקס גלובל, שסיפקו עבודה למגזר מאוד מסוים בחברה הישראלית, והפכו את מטריקס בתוך כמה שנים לשחקנית רצינית מאוד בשוק הזה. ההתעניינות היא כפולה: חברות ישראליות גילו שאפשר להוזיל עלויות על ידי ביצוע פרויקטים במרכזים כמו אלו שמטריקס מפעילה, ובמקביל חברות בינלאומיות – כגון סיסקו (Cisco), נוקיה (Nokia) ואחרות, שביצעו פרויקטים במדינות השכנות, עוברות לעבוד בישראל. זה טוב, כמובן, לבעלי המניות של מטריקס, אך גם לאותו מגזר של נשים חרדיות – שרק הפורמט הייחודי של תלפיות ודומיו מאפשר להן לצאת לעבודה. כמו כן, המצב הזה מצוין גם לעתיד תעשיית ה-ICT הישראלית, הממצבת את עצמה כעמק הסיליקון האולטימטיבי של האזור.

השורה התחתונה: הפורטפוליו של מטריקס משקף במידה רבה את הפרופיל של חברות ה-IT הגדולות בשוק, שנשענות על שירותי תוכנה, מוצרי תוכנה, פרויקטים והתמחות בתחומים שמהווים טרנדים חמים, כגון מובייל, מיחשוב ענן ועוד. כל אלו מתבצעים תחת שמיים כלכליים בהירים, שלא מבלבלים את העומדים בראש הפירמידה ומובילים התנהלות זהירה – אבל בטוחה.