הספגטי של עולם האפליקציות הסלולריות

על פי תחזיות של אנליסטים, יישומי המובייל בארגונים הם אחד משלושת הנושאים המרכזיים שיעמדו על סדר יומם של המנמ"רים בשנה הבאה (השניים האחרים הם מיחשוב ענן ורשתות חברתיות). מאות האנשים שהגיעו הבוקר (ה') לוועידת סלולר 2010 היוו הוכחה חותכת לכך שלפחות בתחזית הזו, האנליסטים פגעו בול.

טלפונים חכמים בכלל והאפליקציות איתן הם מגיעים בפרט, הפכו להיות כאב נוסף בראשו הדואב ממילא של המנמ"ר. המשתמשים כבר לא מחוברים רק ל-PC – אלא גם לסלולריים, למכשירי ה-iPad ולשאר גאדג'טים שיודעים לעשות אינספור פעולות. התרחבות הטכנולוגיה והדרישה ההולכת וגוברת לקבלת שירותים בכל מקום ובכל זמן, הובילו להפעלת לחץ גובר והולך על יחידות ה-IT. כעת, בנוסף לכל, עליהן לפתח יישומים גם למכשירים החכמים – על כל המשתמע מכך. והעתיד לא נראה ורוד יותר: על פי ההערכות, עד סוף 2011 מספר מכשירי הטלפון החכמים יעבור את מספר מכשירי הטלפון הסלולריים ה-"רגילים".

טל גבעולי, המדען הראשי של חברת אמדוקס (Amdocs), אמר בהרצאתו בכנס הבוקר, שבתוך כמה שנים יהיו בעולם 875 מיליון מכשירים חכמים, עם למעלה מחצי מליון אפליקציות על פלטפורמות שונות. על השוק הזה נלחמות כיום ענקיות כגון RIM, אפל (Apple), גוגל (Google), נוקיה (Nokia), סמסונג (Samsung), מיקרוסופט (Microsoft) ועוד. נדמה שאף אחת מהחברות האלו לא תהפוך לשליטה היחידה של השוק, כי הוא מגוון, מרובה דרישות ומלא בחוסר אחידות.

נושא משותף אחר שהעלו מרבית המשתתפים בכנס, היה שהעולם הארגוני כבר שם – בסלולר. מה שעוד יותר ברור הוא שמי שלא ייכנס בזמן לעולם הזה, ולא יפתח אפליקציות מתאימות, ימצא את עצמו מאחור.  ד"ר ג'ימי שוורצקוף, מנכ"ל STKI, הזהיר את המנמ"רים שלא לחזור על טעויות העבר ולהיכנס למצב של "לא" אוטומטי. שוורצקוף התכוון בדבריו לתקופה של תחילת מהפכת ה-PC, אז  מרבית המנמ"רים התנגדו לו ולא הבינו שאי-אפשר לעצור את הקימה. הפעם השניה שבה מנמ"רים הפעילו את כפתור ה-"לא" האוטומטי, היה כאשר האינטרנט איים לחדור לארגונים, ומנהלים דרשו מג'ימי שוורצקוף פתרונות מיידיים לחסימת הגלישה ברשת. גם אז זו היתה מלחמה אבודה.

היום אנו חיים במציאות שבה המכשירים החכמים כבר פה. מצד אחד, הם בידי העובדים שמפתחים ומורידים אינסוף יישומים. מצד שני, התחרות גרמה לכך שהדרישה לשירותים הולכת וגדלה. בחברת הביטוח מגדל, למשל, העניקו מכשירי iPhone עם יישומים מיוחדים לקבוצות של סוכנים. התגובות היו נלהבות.

לכולם ברור שפיתוח יישומים למובייל אינו טיול בית ספר. אין ספק שקם בתחום הזה סוג של מגדל בבל נוסח המאה ה-21, הבא לידי ביטוי בחוסר האחידות בשפות תכנות, במערכות ההפעלה ובאפליקציות עצמן. הדילמה המרכזית של ארגונים כיום היא על איזו פלטפורמה לפתח: iPhone, אנדרואיד (Android) או בלקברי (Blackberry) והאם לפתח אפליקציה ייעודית, היברידית או אחרת.

האתגר המרכזי הוא איך לחבר את האפליקציות הניידות אל מערכות המידע בארגון. איך מדלגים על משוכת חוסר האחידות ואיך מוודאים שהאפליקציות "מדברות" עם השרתים ומקורות המידע של הארגון? וזאת עוד לפני שדיברנו על אבטחת מידע. כך, לכל יושבי האולם בכנס סלולר 2010, היה ברור ששיטפון הטלפונים החכמים והאפליקציות חושף את הארגונים לבעיות אבטחה חמורה. אם מקובל לחשוב היום שהמחשבים בארגון מאובטחים פחות או יותר, הרי שלגבי המכשירים החכמים ברור שהמצב הוא הפוך. מכשירים חכמים כוללים כיום מידע אישי, מידע ארגוני ומידע על אנשים אחרים, כמו משפחה או חברים. על פי בועז דולב, מנהל ממשל זמין לשעבר, מדי שנה נגנבים בין 5% ל-10% מכלל המכשירים החכמים בישראל, ואיש לא יודע מה קורה למידע המאוחסן בהם.

השורה התחתונה: תחום האפליקציות למכשירי סלולר חכמים קרוב מאוד לנקודת רתיחה. מאות מיליוני מכשירים, מאות אלפי אפליקציות, משתמשים תובעניים שיודעים שהם רוצים להיות שם אבל לא בטוחים מה הם רוצים, וכמובן אתגרי אבטחה. כל אלו מתנקזים למשרדו של המנמ"ר, שצריך לקבל החלטה על מה ואיך ללכת. חלק מהתשובות לדילמות האלו ניתנו במרתון ההרצאות בכנס הבוקר, ועשו מעט סדר בראש למשתתפים, שלפחות הבינו באיזה עולם הם חיים ומה עומד בפניהם. עם זאת, הכנס היה רק יריית הפתיחה. כפי שנאמר בתחילת מאמר זה, עוד נעסוק בנושא הזה רבות בתקופה הקרובה.