על מהותו של השיתוף

אחד הנושאים המרכזיים שעלו בדיוני כנס World e-Gov Forum 2010 שנערך אתמול (ד') במרכז הכנסים אווניו, היה נושא שיתוף המידע בין הממשלה לציבור ובין משרדי הממשלה השונים ויחידותיהם. הנושא הועלה, בין היתר, כאשר הדוברים בפאנלים שנערכו בכנס ניסו להעריך כיצד ייראה סדר יומו של המנמ"ר הממשלתי. כזכור, מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, אמר בפתיחת הכנס, כי הוא מאמין שבתוך שלושה חודשים ימנה שר האוצר מנמ"ר לממשלה.

כל הדוברים הסכימו, כי אחת ממשימותיו של המנמ"ר הממשלתי תהיה ליישם את עקרון שיתוף המידע – גם בתוך משרדים וגם עם הציבור. גם השר מיקי איתן אמר בנאום הסיום שלו בכנס, כי שיתוף הציבור במידע הוא אחד הנושאים הקריטיים והדחופים ביותר לטיפול. זאת, הדגיש, כחלק מהמאמצים לחיזוק הדמוקרטיה. שיתוף, אמר השר איתן, מייצר שקיפות – עיקרון חיוני מאוד בעולם המערבי. בנוסף, קבע, שיתוף מעביר את הכוח אל הפרטים – שבעזרתו יכולים להתאגד.

השר איתן, כמו גורמים רבים אחרים בכנסת ומחוצה לה, סבור שיש להוביל מהלך ארוך טווח שישנה את התרבות הארגונית הקיימת בשירות הציבורי, לפיה המידע שייך לפקידים שיצרו אותו, ואסור לשתפו עם הציבור, אלא במקרים מיוחדים. על פי השר, זו התשתית לממשל בירוקרטי ולא יעיל.

תפיסת ממשל זמין, שיצאה לדרך לפני 13 שנה, נועדה ליצור את הכלים שיאפשרו למשרדי הממשלה לשתף את המידע שברשותם. במהלך השנים נעשו לא מעט דברים. כך, למשל, פורטל הממשלה gov.il מכיל לא מעט תכנים – אבל ה-"וואו" עוד לא מורגש. מסתבר שעדיין יש איי מידע מבוצרים. הדבר בא לידי ביטוי במיוחד בהחלטות ממשלה הכוללות השלכות על הציבור.

גם הכנסת הייתה יכולה להיות הרבה יותר פתוחה לציבור מכפי שהיא היום. מנכ"ל הכנסת, דן לנדאו, פתח לפני כשנה במהלך רחב היקף שיאפשר את הגברת הנגישות לציבור – קודם כל אל משכן הכנסת באופן פיסי, ובהמשך אל המידע שמייצרים חברי הכנסת, דוגמת תהליכי חקיקה. הנגישות למידע מסוג זה מוגבלת מאוד כיום, ומתאפשרת רק לאנשים שמתמצאים בספר החוקים – בעיקר משום שהיא כתובה בשפה שלא כל אחד יבין.

קחו את חוק ההסדרים, המוכר כחוק התקציב, שעורר סערה גדולה כל כך בציבור. עד לפני כמה ימים, הנגישות לחוק הייתה רק ליחידי סגולה. אם ניסיתם לקבל מידע על התקציב מתוך אתר משרד האוצר, גיליתם עד מהרה שמדובר במשימה בלתי אפשרית. אתמול, במקביל לכנס e-Gov, נעשה צעד ראשון חיובי בכיוון: הממשלה העלתה לרשת את חוק ההסדרים במלואו ועל כל סעיפיו. השינוי המרכזי בכך, הוא שהנגישות למידע הופכת לטריוויאלית. כעת, אפשר להוריד למחשב כל הצעת חוק באופן נפרד (חוק ההסדרים הוא מאגד של חוקים שמוגשים לכנסת ומאושרים בבת אחת – מהלך שמעורר מחלוקת בפני עצמו, י.ק.) בקובץ וורד או PDF. מעבר לזה, ניתן גם להגיב ולהציע הצעות לתיקון וכך להשפיע על החוק עצמו. לדברי השר איתן, חוק ההסדרים מעמיד לראשונה את חוק התקציב למבחן הציבור.

השר איתן מודע לתגובות הציניות שעלולות לצוץ כתוצאה מהמהלך זה. "ואם אני אעיר הערות, מישהו יקרא?". זו תגובה נכונה, אמנם, אבל גם אם התשובה שלילית – תהליך השיתוף חייב להתחיל מנקודה מסוימת. השר איתן, שיזם את המהלך יחד עם שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, משוכנע שההערות יועברו לידי כל נבחרי הציבור.

כפי שכולנו יודעים, חוקי המדינה עוברים בוועדות השונות, בהן משנים ומתקנים סעיפים שונים. חברי הכנסת שמבקשים לשנות את החוקים מושפעים בעיקר מיועצים או לוביסטים. מתן האפשרות לציבור להעיר הערות, מהווה הזדמנות חשובה להשפיע על התהליך הזה.

גם לענף ההיי-טק יש עניין רב בלקרוא סעיפים מסוימים בחוק, כמו למשל סעיף ט', המדבר על שינויים בחוק המו"פ. חובת ההוכחה אמנם מוטלת על נבחרי הציבור, אבל אם הציבור – כלומר אנחנו – לא ינקוט יוזמה ויציף את הממשלה בהערות ושאלות, אין סיכוי שהמהלך הזה יצליח.

שקיפות ושיתוף מהווים חלק ממערכת האמון שצריכה להתקיים בין הממשלה לציבור. עם זאת, הזכות הזו כוללת גם חובה לציבור – והיא להפעיל שיקול דעת וערנות. סוף-סוף יש לנו הזדמנות לעשות יותר מאשר לקטר בארוחות יום שישי. לא ננצל אותה?