שבר ענן

שברי ענן אמנם הורידו גשמים עזים באי היווני רודוס בסוף השבוע, אולם אלה נעלמו כעבור זמן קצר והוחלפו בידי שמיים בהירים, שהיוו תפאורה הולמת לכנס הסתיו של מועדון C3 של אנשים ומחשבים, שהתארח השנה באי הנופש הקסום. הסיבה היא שהנושא המרכזי של הכנס היה מיחשוב ענן. הדיונים, ההרצאות ושיחות היום בלובי של בית המלון, חשפו בסוף השבוע את הדילמות האמיתיות של ארגונים בכל מה שקשור לענן. ותיקי המנמ"רים והמנכ"לים הודו, כי הם לא זוכרים קוטביות כה רחבה בדעות לגבי נושא מסוים, כמו זו הקיימת בהקשר לענן. אין ספק שענף ה-IT עומד בפני צומת דרכים מקצועית גדול במיוחד.

את האות נתן אבי שלום, מנהל תוכנית EXP בגרטנר (Gartner) המזרח התיכון. בהרצאתו הסדורה, שריתקה את כל היושבים באולם, הזהיר שלום מפני "בועת הענן". הבועה, אמר, עלולה להיווצר לא מפני שהענן הוא באזז, ולא מפני שהספקים לא מתכוונים באמת לתת פתרונות לארגונים בנושא; היא תיווצר כתוצאה מפער מסוכן שקיים בין הציפיות לבין המימוש. שלום הציג נתונים לפיהם הצורך בענן קיים – הוא אמיתי ומקורו בשורה ארוכה של התפתחויות טכנולוגיות ותהליכים כלכליים, שיצרו לחץ אדיר על ארגוני ה-IT. אלה נדרשים מצד אחד לתת הרבה יותר שירותים טכנולוגיים, ומצד שני להתמודד עם העלויות שהולכות ותופחות. שלום גם ניסה להסיר את מסך הערפל שבמושג ענן – וניסה להבהיר לארגונים, כי כאשר הם מחליטים להיכנס לענן, עליהם לתת לעצמם דין וחשבון כמה זה יעלה. ברוב המקרים, ציין, זה יעלה לא מעט.

הפאנל המרכזי שעסק בענן נערך רק ביום הדיונים השני, כך שהרצאתו של שלום סייעה בהחלט להפגת הלחצים בנושא. מנמ"רים אחדים נשמעו אומרים שלא רק שהם מסכימים עם דבריו של שלום, אלא שהם מהווים שיקוף מדויק ביותר של המציאות שלהם. מרבית התגובות, השאלות וההערות של המנמ"רים באולם, שהופנו בעיקר לספקים, אפיינו חוסר ודאות, דילמה ובעיקר רצון לדעת יותר.

בפאנלים ובהרצאות של שני האורחים מחו"ל שהגיעו מטעם החברות דל (Dell) וקומפיוור (Compuware), התבררה מציאות נוספת, לפיה לצד ההתלבטות – יש גם עשייה. מוריס קסנר מקופת חולים לאומית, למשל, אמר כי שמות ותארים לא מרגשים אותו וציין, כי יש לא מעט שירותי IT פנים ארגוניים שהקופה מספקת כבר זמן רב. אם רוצים לקרוא לזה ענן – אז שיהיה ענן, קבע קסנר. בדבריו לספקים היה חד משמעי: תנו לנו פתרונות – אל תמכרו לנו טכנולוגיות. מצד שני, קסנר הבהיר ברחל בתך הקטנה, כי יש שירותים מסוימים שהוא יוציא החוצה ללשכת שירות, ויש שירותים שלא. לדבריו, אינו רואה שום סיבה שבעולם להוציא החוצה שירותים ייחודיים לארגון כמו שלו, לספקים או לגורמים שאין להם התמחות בנושא. דברים דומים אמרו נציגים אל-על, דן ואגד תעבורה.

כך, נכנסו לדיון שני מושגי מישנה: ענן פרטי וענן ציבורי. כאן כבר הדעות היו חלוקות פחות. מנמ"רים רבים גילו שהם משתמשים בענן פרטי כבר היום. הענן הפרטי, ציינו, מבטא את היכולת של ארגונים למקסם את ההשקעה ב-IT תוך צמצום הוצאות. הספקים והמנמ"רים הסכימו, אפוא, שענן פרטי – כן, ענן ציבורי – לא עכשיו. הסיבות לא חסרות והמילה רגולציה הוזכרה לא מעט פעמים. בישראל נתפס הרגולטור כמי שעלול למנוע מגופים פיננסיים ללכת לענן. זה לא מדויק. המציאות היא כזו שאף גורם גדול ומשמעותי, כמו הבנקים למשל, לא העלה בפני הרגולטור את שאלת הענן, וסביר להניח שהוא לא ידבר אם לא יישאל.

לספקים שהגיעו לרודוס היתה מלאכה לא קלה. מצד אחד, אי אפשר לזלזל בתחזית של גרטנר לפיה עד 2012 כל חברות המיחשוב הגדולות – כולל מיקרוסופט (Microsoft), ישקיעו 95 מיליארד דולרים בפתרונות ענן. לאף אחד אין ספק שארגונים גלובליים חייבים לשקול את ההליכה לענן, אבל הספקים המקומיים שלנו למדו בתום שני ימי הדיונים ברודוס, כי הדרך למימוש הענן עוד ארוכה. זו תהיה דרך מורכבת, במסגרתה יעסקו רבות בהסרת חששות, הוכחת תוצאות וכמובן צמצום עלויות.

מתעניין במיחשוב ענן? הירשם לכנס CloudCon של אנשים ומחשבים