משטרת החושך

דרישתו של מפקד מחוז תל אביב במשטרת ישראל, ניצב שחר איילון, לחסום את הגישה לאתרי הימורים מעוררת הרבה מאוד שאלות – מעבר לחוקיותה המוטלת בספק. טוב עשתה 012-סמייל שצייתה להוראת המפקד, אך במקביל גם פנתה לבית המשפט לבחינת החוקיות של ההוראה. נכון לעכשיו אין דרך טובה יותר להגדיר את המהלך של המשטרה, מאשר האופן שבו עשה זאת רימון לוי, יו"ר איגוד האינטרנט הישראלי, שאמר כי בוצע "נוהל שכן" – מונח המוכר לשמצה מהפעילות של צה"ל בשטחים.

המילה "הימורים" נתפסת מיד במחוזותינו כמשהו שלילי ובלתי חוקי, כי היא מתקשרת מיד לבתי קזינו חשוכים ואפופי עשן בהם מבלים בכירי העולם התחתון. החוק בישראל אינו אוסר על גלישה לאתרי הימורים, כמו שאינו אוסר גלישה לשום אתר אחר בעולם. גם אם היה אוסר, ספקיות האינטרנט אינן אחראיות לאופי הפעילות ברשת שלהן.

עו"ד יונתן קלינגר, מומחה לדיני אינטרנט, אומר, כי בגלל מגבלות שונות שנובעות מהחוק הישראלי האוסר הימורים, מספר הישראלים שמהמרים ברשת הוא זעום יחסית. לדבריו, רוב מי שעושה זאת משתמש בכרטיסי אשראי זולים שמסתובבים ברשת ואיש לא יודע מי עומד מאחוריהם, או נעזרים בחברות מהשוק האפור, שמספקות שירותי סליקה לסוג כזה של פעילות.

כך או כך, הגורם האחרון שצריך לטפל בבעיית ההימורים ברשת הוא ספקיות האינטרנט, שמהוות בסך הכל פלטפורמה לתעבורה. כך, לדוגמה, במאי השנה הוגש כתב אישום נגד עשרה אנשים שהואשמו בעבירות של הלבנת הון, הגרלות והימורים, בין היתר על ידי ניהול אתר הימורים ברשת. מן הסתם נעזרו הלקוחות הישראליים של אותם עשרה נאשמים, באחת או יותר מספקיות האינטרנט הגדולות. האם יעלה על הדעת שהפרקליטות תגיש נגדן כתב אישום בגלל שהתעבורה נעשתה דרכן? בוודאי שלא.

חסימות במקום פתרונות

הניסיונות להילחם בעבריינות ברשת על ידי חסימת אתרים אינה חדשה. משרד התקשורת בתקופתו של השר אריאל אטיאס, ניהל קרב מאסף בכנסת בניסיון לאכוף חוקים ותקנות חשוכות מבית מדרשו של הרב עובדיה יוסף, באמצעות חסימת אתרים "לא חינוכיים".

אסור להתבלבל: יש ברשת סיכונים ופושעים, ועל המשטרה להלחם בהם, אבל ספקיות האינטרנט אינן הכלי הנכון לעשות זאת. למרות ששוק ההימורים באינטרנט הוא אחד השווקים הפעילים ביותר ברשת, למשטרה ולשוטריה יש אתגרים הרבה יותר מרכזיים שממתינים לפתרון דחוף. לצווים כמו זה שהוציאה משטרת מחוז תל אביב אין מקום במדינה דמוקרטית.