מרוץ שליחים

יום א' הקרוב יהיה בוודאי אחד מהימים המאושרים ביותר בקריירה הפוליטית של השר מיכאל איתן. אם לא תהיינה הפתעות של הרגע האחרון, הממשלה תצביע פה אחד על תוכנית ארוכת טווח לביצוע רפורמה בשירות הציבורי.

השר איתן הוא פרלמנטר ותיק, שכיהן כבר בעבר כשר בממשלה ובמשך שנים נשא את דגל המיחשוב בשירות הממשלתי. הוא היה שותף לחזון הראשוני של פרויקט המרכב"ה, וכעת הוא מצוי בפתחו של שלב שמשלים את החזון של ממשל זמין: שירות יעיל יותר לאזרח.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקש מהשר איתן לקדם רפורמה שמטרתה שיפור שירותי הממשלה לציבור. זאת, מתוך הכרה בכך שלאיכות השירות הממשלתי הניתן לציבור חשיבות כלכלית וחברתית גבוהה. עברה כשנה עד שהתוכנית שהוגשה עברה את אגף התקציבים באוצר, אושרה ושעשתה לבסוף את דרכה לשולחן הממשלה. זה לא היה מובן מאליו. השר איתן הקפיד לשמור על שתיקה מוחלטת לאורך כל התקופה. היה עליו לעשות עבודת שכנוע קשה ביותר עד שהגיע לקו הגמר.

התוכנית המפורטת והמקצועית שהגיש איתן הזמינה את כל ההערות הציניות והספקניות בעולם. עצם הקמת המשרד בראשותו גרמה לרבים לשחרר תגובות ישראליות טיפוסיות ברוח הטוקבקים שבאתרי החדשות. אולם, לא צריך החלטת ממשלה כדי להסכים ששירות ממשלתי איכותי יאפשר חיסכון למשק – הן על ידי צמצום הוצאות הממשלה באספקת השירותים הפיזיים, והן על ידי סילוק חסמים ביורוקרטיים וקיצוץ במשאבים שמקדישים אזרחים ועסקים להסדרת ענייניהם מול הממשלה.

השאלה הגדולה היא, איך עושים זאת? זו שאלה שלהערכתנו השר איתן לא יצטרך להשיב עליה בקדנציה הנוכחית. לא מפני שהוא לא מסוגל – אלא משום שהתוכנית המפורטת מתחילה מהיסודות. כדי לשפר את השירות צריך לדעת קודם כל מהו שירות. בהמשך יש לבדוק מהם תהליכי העבודה, מה אפשר לצפות, מה רוצים שיהיה, איך בכלל מודדים שירות והכי חשוב – איך מוודאים שזה אכן קורה?

כדי למדוד צריך כלים טכנולוגיים, אבל הטכנולוגיה היא ממש לא הסיפור כאן. יש כאן ניסיון ראשון ואמיץ ביותר מצד פוליטיקאי, לגעת בשורשים של ההוויה הישראלית, שאחד האתוסים שלה הוא משרד ממשלתי שווה שירות גרוע. עשר שנות מרכב"ה וממשל זמין הצליחו להכניס לתודעה, שהממשלה מאוד רוצה לשנות את התדמית הזו. אגף החשב הכללי במשרד האוצר לקח על עצמו לספק את הכלים הטכנולוגיים, אבל מפה ועד שינוי קיצוני ברוח העבודה של משרדי הממשלה – הדרך עוד רחוקה.

היום כבר מותר לספר שכאשר מיקי איתן ואיציק כהן – לשעבר סגן בכיר לחשב הכללי, יזמו את הרעיון המהפכני של ממשל זמין, זו היתה בעצם תוכנית לייעול השירות בממשלה. אבל באותם ימים, המשמעות של המילה "ייעול" היתה פיטורי עובדים. אף ממשלה שפויה לא היתה מפרסמת שהיא עורכת "צעדי ייעול" באותה התקופה, כי עמיר פרץ – אז יו"ר ההסתדרות, היה סוגר למחרת את כל המדינה. לכן, עטפו את זה בכל מיני שמות יפים, שהובילו לתוצאות לא רעות. זה אמנם היה הרבה יותר טוב מכלום, אבל הדרך עדיין נותרה רחוקה מאוד.

עכשיו השר איתן קיבל מנדט לעשות סדר בדברים. קוראים לזה שקיפות. בעזרת מגוון כלים – חלקם קיימים כיום וחלקם יפותחו בעתיד – יידע כל אזרח לאיזו רמת שירות הוא זכאי ומה הוא מקבל כל פעם. גם הרעיון לפרסם בכל פעם את דו"ח השירות הוא רעיון טוב, אבל זה לא מספיק.

אין בתוכנית שום אמצעי אכיפה שיחייב את האנשים הלא מעטים שקיימים כיום בשירות הממשלתי, לשתף פעולה עם התוכנית. משום מה, נציבות שירות המדינה – שהיא הסמכות הראשית לעסקת עובדי מדינה – לא מופיעה בתוכנית כגורם שותף.

בסופו של דבר, המשרד של מיקי איתן הוא משרד מטה שיכול להכין מדדים, כלים, שקפים, לפרסם דו"חות ולשכנע. על הביצוע אחראים כל יתר השרים – איש-איש במשרדו. במצב העניינים כיום, קשה להאמין שיימצאו יותר מדי שרים ש-"יתאבדו" על זה. שרים גם בדרך כלל לא ממש שולטים על תהליכי העבודה במשרדיהם. הם באים והולכים ולרוב המנכ"לים ופקידיהם הם אלו שמחזיקים את היד על השאלטר. אם אכן התוכנית היפה של השר איתן תצליח להדליק את אותה שכבת ניהול במשרדים שמבצעת בפועל את השירות, יתכן ואנו עומדים בפתחו של עידן חידש.

בתגובה להודעה על החלטת הממשלה הצפויה, צוטט השר איתן באומרו: "כשיצאתי מלשכת רוה"מ היתה לי מעטפה ריקה ביד. עכשיו יש לי מזוודה מלאה".

על משקל הדברים האלו צריך לומר, שהתוכנית של השר איתן היא תחילתו של מרוץ שליחים ארוך מאוד, כשהשליח האחרון שיקבל את לפיד השירות הטוב לא נראה באופק. עם זאת, צריך להתחיל מנקודה מסוימת – וזה מה שהממשלה תעשה ביום א'.