שולחן נקי

הכנסת יצאה לפגרת קיץ ואיתה גם פעילות הוועדות השונות. ח"כ מאיר שטרית, יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה, יצא לפגרה שבע רצון: "שולחן הוועדה נקי. השלמנו את הצעות החוק שתכננו להשלים וחלק מהן אף אושרו בכנסת", אומר שטרית.

כאשר קיבל את תפקיד יו"ר הוועדה, הצהיר, כי הוא שואף להפוך את הוועדה לכזו שמחוקקת כמה שיותר חוקים בנושאים שקשורים לתחום טיפולה. ואכן, במהלך שני המושבים האחרונים, הצליחה הוועדה לחוקק מספר חוקים – כאשר האחרון שבהם הוא חוק האקדמיה הלאומית למדעים. אמנם הצעת החוק המקורית שהגיש שטרית לא אושרה על ידי הממשלה, אבל ח"כ זבולון אורלב הגיש בהמשך הצעה זהה, בשיתוף עם שטרית, וזו עברה בקריאה שניה ושלישית ערב היציאה לפגרה. מטרת הצעת החוק היא לחזק את מעמדה של האקדמיה כגוף מייעץ מקצועי והסדרת יחסיה עם הממשלה – בעיקר על רקע דו"ח מבקר המדינה לשנת 2004, שמתח ביקורת על חוסר היציבות במעמדה של המועצה. על פי החוק החדש, תבצע המועצה הערכות מצב לאומיות בתחום המחקר והמו"פ ותספק יעוץ למשרדי הממשלה.

הצעת חוק נוספת שעלתה בוועדה במושב הנוכחי, היתה הצעת חוק התקשורת – שמהותה הגבלת התשלום החודשי במכשיר הטלפון הנייד. החוק עבר בקריאה טרומית בוועדה ונציגי הממשלה התחייבו להפוך את ההצעה לחוק של ממש עד סוף השנה. בכלל, עסקה הוועדה רבות במושב הנוכחי בתחום הסלולר. ח"כ שטרית אומר, כי יזם מספר הצעות חוק בנושא, אולם משרד התקשורת החליט להתנגד אליהן עקב תוכנית הרפורמה שהוא מתכנן. בפועל, החוקים לא עברו וגם הרפורמה רחוקה מאוד מלצאת לפועל.

הצעת חוק חשובה נוספת שעלתה היא כזו שתיקנה עיוות של שנים רבות: היתר שימוש בתמונות שצילמו גופים ציבוריים. מסיבות לא ברורות, התמונות הללו היו תחת מגבלות זכויות יוצרים דרקוניות וגופים שונים – שלתומם חשבו שמאחר ומדובר בגוף ציבורי אין מניעה להשתמש בתמונותיו – נחשפו ללא מעט איומים משפטיים ואפילו תביעות.

בקדנציה הנוכחית עברה בכנסת גם הצעת חוק החתימה האלקטרונית – שגם עליה חתום ח"כ שטרית. ההצעה סללה למעשה את הדרך למימוש תעודות זהות חכמות, וח"כ שטרית אינו מסתיר את גאוותו עליה. "היה ויכוח מהותי בין הממשלה לגוף מסחרי לגבי מי רשאי לשמש כגורם מאשר", אומר שטרית. "קיימנו מספר רב של דיונים ולבסוף הגענו לנוסח מוסכם שחילק את העבודה בין הגורמים הפרטיים שיטפלו בסקטור העסקי, לבין הממשלה – שתטפל בסקטור הפרטי".

בסך הכל קיימה הוועדה כעשר ישיבות מן המניין. בין הנושאים שעלו על שולחנה נמנו מכרז כוח האדם לאספקת שירותי מיחשוב לממשלה, מצבם של עובדי ההיי-טק מהמגזר הערבי – שמופלים לרעה ואינם מצליחים להתקבל בשל לאומיותם, משבר של המולמו"פ עם משרד המדע והתפטרות פרופסור עודד אברמסקי. פעילות נוספת שלדברי ח"כ שטרית חשובה, היא הקמת הקרן למימון מחקרים בתעשיית הביו-מד – שהוא, לטענת יו"ר הוועדה, "התחום שבו ישראל צריכה להשקיע בעתיד".

מוטרד ממצבו של ההיי-טק

"באופן כללי אני מוטרד ממצבו של ההיי-טק", אומר שטרית. "למרות כל המחמאות שאנו מקבלים, צריך לזכור שהשווקים בחו"ל עדיין חלשים וזה מקשה על הפעילות של החברות הישראליות. מלבד זאת, כבר יותר מעשור שלא חנכו פה סניפים של חברות בינלאומיות גדולות – וזה קצת מדאיג. מדינת ישראל חייבת לעשות הכל כדי להחזיר לעצמה את מעמדה המוביל בתחום ההיי-טק ולגרום לכך שיהיו פה משקיעים חדשים", אומר שטרית ומזכיר את הוויכוח המתחולל כעת סביב דרישתה של אינטל (Intel) לקבל מענק להקמת קו ייצור לשבבים של הדור הבא. "אני לא בקי במספרים, אבל מה שצריך לקבוע הוא מספר מקומות התעסוקה שהמפעל הזה יספק – ובמיוחד בפריפריה. זה העיקרון שצריך להנחות אותנו".

ומה אחרי הפגרה? כרגע אין חוקים חדשים על הפרק, אבל אפשר להניח שגם במושב החורף תמשיך הוועדה לטפל בנושאים הקשורים למדע והטכנולוגיה של ישראל.