המצע של מט"ח

בכנס הרצליה שנערך בשבוע שעבר, התייחסו כמה דוברים למצב הקשה בחינוך. ביניהם הייתה שרת החינוך עצמה, פרופ' יולי תמיר, לצד פרופ' מיכל ירושלמי ודוברים אחרים, שתרמו לבכי הלאומי הקבוע על מצבו הקשה של החינוך.

גילה בן הר, מנכ"ל מט"ח, שהשתתפה גם היא בכנס, הפנתה את תשומת ליבנו למתווה לתוכנית לאומית לתקשוב מערכת החינוך, שמוגשת לממשלת ישראל עבור כל ממשלה שתורכב אחרי הבחירות. התוכנית כוללת נתונים ותיאור מצבה של מערכת החינוך היום בהקשר של התקשוב, וגם הצעות לפעולה. אם תרצו, מעין מצע שלאחר הבחירות, שמוגש לעיונו של רוה"מ הבא, שאיש אינו יודע עדיין מי הוא יהיה.

לא חייבים לקבל את כולו, ואפילו לא את חלקו, אבל, לעניות דעתו של כותב שורות אלו, עצם העובדה שהממשלה תדון בתקשוב מערכת החינוך תהיה הישג מרשים בפני עצמו. הפעם האחרונה שהיא עשתה זאת הייתה בתקופת יצחק רבין המנוח, שהביא לעולם את תוכנית מח"ר 98, שהייתה עם הרבה מאוד כוונות טובות, אך עם ביצועים חיוורים בשטח.

התוכנית של מט"ח מציינת שהאתגר העומד כיום בפני מדינת ישראל, הוא להתחרות בהצלחה במדינות המובילות בכלכלה העולמית, ועל כן עליה לקדם את השיגי התלמידים כבר בעשור הקרוב. אין זה סוד, כי השיגי התלמידים הישראלים במבחנים בינלאומיים נמוכים, ההוצאה לתלמיד בישראל קרובה לרמה הממוצעת ב-OCED, וישראל מובילה במספר המחשבים לבתי אב.
סקר עדכני שנערך לא מכבר עבור מט"ח העלה, כי לרוב המכריע של המשפחות בישראל יש מחשב בבית, ללא הבדלים גיאוגרפיים, מגדריים או דתיים.

אבל דווקא בגלל השיעור הגבוה של המחשבים בבתים, 51% מההורים סבורים שבית הספר לא מכין את ילדיהם לחיין במאה ה-21; 46% מההורים סבורים שהבית שלהם מתקדם יותר מבית הספר של ילדיהם בכל מה שקשור לשימוש במחשב ובאינטרנט; 43% מההורים, סבורים שילדיהם מקבלים פחות מדי שעות מחשב.

בן הר אומרת, שכיום כבר ברור ששימוש בטכנולוגיות הדיגיטליות המוטמעות בחייהם של התלמידים תורם, ללא ספק, לשיפור איכות ההוראה. בדו"ח מקיף על מצב לימודי המתמטיקה במערכת החינוך האמריקנית, נאמר בפרק המסקנות כי שילוב אמצעים טכנולוגיים בהוראת המקצוע משפר את הישגי הלימודים. דו"ח של ארגון BECTA, שבחן את השפעת השילוב של הטכנולוגיה במערכת החינוך בבריטניה, קבע כי הקמת כיתות חכמות ושילוב תוכן דיגיטלי בהוראה ולמידה מעלים את המוטיבציה של המורים ומקדמים את הישגי התלמידים.

הצעות לפעולה

אז מה מציעה מט"ח? ראשית, מדובר בתוכנית לאומית לתקשוב בתי הספר, שהיא תוכנית מקיפה, ארוכת טווח  וחייבת להיות מובלת על ידי רוה"מ. היעד שלה מכוון גבוה מאוד, אבל בלו"ז קצר יחסית, כי הזמן לא פועל לטובתנו: להכין את תלמידי ישראל לחיים במאה ה-21 ולהציב את ישראל בשורה אחת עם המדינות המובילות בעולם – וכל זאת עד לשנת 2014.

בין הרעיונות שהתוכנית מציעה: טיפוח מנהיגות תקשוב בית ספרית, שתצמח  מתוך בית הספר, העמדת כלים מתוקשבים לניהול, מעקב ובקרה, יצירת רצף למידה בין בית הספר לבית, וכמובן – שקיפות ותקשורת עם ההורים.

התוכנית מטפלת קודם כל במורים: עליהם לעבור קורסים וירטואליים להטמעת מערכת התקשוב  בלמידה, בהוראה ובהערכה, לבצע השתלמויות לקהילות המורים, ולהרחיב את מקורות המידע הדיגיטליים.

באופן טבעי, בגלל אופי  פעילותה, מט"ח כמובן מאמינה כי בעתיד ספרי הלימוד בבתי הספר יכללו מנה גדושה של ספרים דיגיטליים, מאגרי מידע מתוקשבים וריבוי משימות אינטראקטיביות לתלמידים. כל אלו יהיו מבוססות על תשתיות טכנולוגיות כגון רשתות תקשורת, כיתות חכמות, מחשבים ניידים אישיים למורים, מערכות לניהול הוראה, פורטל בית ספר ועוד.

כמה זה עולה?

במט"ח מבינים, כי  בסופו של דבר, הכל מבוסס על שקלים והם ישבו וחישבו את העלויות. ובכן, מדובר בעלות של שלושה מיליארד שקלים לתקופה של חמש שנים, והיא מקיפה 3,000 בתי ספר ברחבי הארץ, כאשר העלות הממוצעת לכל בית ספר היא כמיליון שקלים לחמש שנים, הכוללת השקעה בתשתיות,  תחזוקה ושדרוג, כלים ותוכן דיגיטלי וגם הדרכה. "ייחודה של התוכנית היא בהיותה יעילה וניתנת ליישום מיידי, וביכולתה להשפיע באופן משמעותי על מערכת החינוך כולה", אומרת בן הר.

כל מי שהאזין להרצאה בכנס הרצליה בוודאי לא יכול היה להתנגד לה. אם תעבירו את התוכנית הזו היום ומחר לעיני הפוליטיקאים, הם יאמצו אותה בשתי ידיים. השאלה הגדולה היא, מה  הם יעשו איתה שעה לאחר שהם ישבעו אמונים אצל נשיא המדינה. האם התוכנית הזו תצטרף לעוד רשימה ארוכה של תוכניות שהתקבלו בהתלהבות, נדונו בממשלה והעלו אבק, או שאולי בכל זאת יש כאן תחילתה של מהפכה? כל התשובות, אחרי ה-10 בפברואר 2009.