החינוך המקביל של ההיי-טק הישראלי

כנס התעשיינים שנערך בסוף השבוע האחרון באילת כלל התייחסויות רבות למצוקת ההכשרה המקצועית בישראל. רבות דובר על ההיבטים השונים של הפער דיגיטלי והחברתי, כפי שהם באים לידי ביטוי במערכת החינוך בישראל. התמונה עגומה: שר החינוך שי פירון סיפר על האתגרים שעומדים בפני החינוך הטכנולוגי-מדעי, אותה נישה שבמשך שנים היתה החצר האחורית של המשרד בראשו הוא עומד.

השר מודע למציאות הקיימת כיום. לפחות על פי הצהרותיו, יש לו כוונות לשנות זאת כבר בקדנציה הזו. אולם עבור הצבא, התחנה הבאה בשרשרת המזון של ההכשרה המקצועית בישראל, זה כבר לא כל כך רלוונטי, לפחות לא בטווח המיידי, שכן צה"ל משווע לכוח אדם טכנולוגי. במידה מסוימת, המערכת הצבאית כבר התייאשה מהממשלה ומשרד החינוך, ומתחילה להכשיר בכוחות עצמה את כוח האדם המתאים. נציגי שני הגופים האלו קראו לתעשיינים – אלו שסובלים מהיעדר הכשרה מקצועית נאותה – לקחת את עצמם בידיים ולהיות מעורבים הרבה יותר בהכשרת דור העתיד.

חברות רב לאומיות וישראליות כאחת משקיעות לא מעט משאבים בסיוע והכשרת בני נוער, בעיקר מהפריפריה, כדי לתת להם הזדמנות שווה, כך שיוכלו להתמודד על תפקידים במקצועות הטכנולוגיים – הן לקראת הגיוס והן אחרי הצבא. במהלך העשור האחרון ראינו בישראל דוגמאות לפרויקטים יפים, שתויגו מסיבות שונות כחלק מ-"תרומה לקהילה", אבל בפועל בחלק מהחברות פועלות מסגרות חינוכיות עשירות בתכנים ועתירות תקציב, שלא היו מביישות אף בית ספר בישראל.

כל החברות שעוסקות בכך מקפידות לציין כי הן אינן מחליפות את משרד החינוך וכי הן מטפלות רק באותם מקומות ותחומים ששם אין מענה במערכת החינוך. זוהי הצהרה נכונה, ומתבקשת מבחינה פוליטית על ידי החברות, אבל בפועל אנחנו מתקרבים יותר ויותר למציאות שבה הממשלה מושכת את ידיה מיותר ויותר תחומים – ומי שתופס את מקומה הן חברות בעלות אינטרס פרטי.

נכון הוא שלכל אחת מהן יש אינטרס עסקי בשוק הישראלי, וחלקן אף מוכרות ישירות למערכת החינוך, דוגמת סיסקו (Cisco). ואולם, הן גם משקיעות תקציבים רבים כדי לסייע למערכת החינוך וללקוחות העיקריים שלה: הדור הצעיר. ואם מדברים על סיוע בחינוך, אי אפשר שלא להתייחס לחברה אחת שכבר עושה זאת שנים – אינטל (Intel). לזכותה ייאמר, שבאופן רשמי היא מסרבת לפרסם זאת בהבלטה ומקפידה להישאר עד כמה שאפשר מאחורי הקלעים.

ב-edutech2013, הכנס הראשון לתיקשוב החינוך בישראל שייערך ב-2 בדצמבר, תשתתף בין היתר בלה אברהמס, מנהלת קבוצת קשרי חוץ בענקית המעבדים. היא תשתתף במושב השני, שעוסק בעסקים וטכנולוגיה.

"ההשקעה שלנו בדור הבא מקבלת משמעות חדשה. זאת, על רקע העובדה שרק 6% מבוגרי התיכון בישראל זכאים לתעודת בגרות טכנולוגית איכותית (חמש יחידות לימוד של תחום מדעי נוסף ועוד חמש יחידות בתחום אחר). כבר כיום התעשייה מתמודדת עם מחזור של 2,500 בוגרי מדעי המחשב והנדסת מחשבים מדי שנה", אומרת אברהמס בשיחה עם אנשים ומחשבים לקראת הכנס.

המהלך מתפרש על פני ארבע שנים, והוא מלווה בהתחייבות של אינטל להשקיע 20 מיליון שקל לקידום החינוך המדעי טכנולוגי. "התוכנית מבוססת על מודל של אינטל עולמית והיא כוללת חמישה תחומים מרכזיים", היא מסבירה, "התוכנית עוסקת בתלמידים, במורים ובהשפעה על מדיניות בקרב גורמי מפתח להגדלת מספרם במערכת החינוך, סיוע בפיתוח תשתיות לשותפות רב מגזרית, והגדלת המודעות והחשיפה לתוכניות התיקשוב בבתי הספר".

עד כה השתתפו בפיילוט של משרד החינוך ואינטל 29 חטיבות ביניים. היא הקיפה עד 3,500 תלמידי חטיבות ביניים ובתי ספר תיכוניים. דגש חזק מושם על שכנוע התלמידים להתעניין בלימודי מדע והטכנולוגיה, ולשם כך מפנה החברה עשרות רבות של עובדיה מכל התחומים שמתנדבים בבתי הספר, נפגשים עם תלמידים והורים ועושים נפשות לחינוך הטכנולוגי. בעשור נעשו תוכניות נוספות בתחום, כגון כגון "חושבים חיובי", סדנאות לבניית רובוטים ועוד.

כאמור, המצוקה עדיין גדולה, וקצב הבוגרים שיוצא לשוק עדיין לא מספק את הצרכים. אינטל כמובן אינה היחידה שעוסקת בתחום, ומכאן עלה הרעיון שנמצא כעת בשלבי גיבוש, לפיו מספר חברות בינלאומיות ורב לאומיות שפועלות בישראל ישתפו פעולה, גם אם הן מתחרות בתחום זה או אחר, כדי לקדם את החינוך התעשייתי בישראל. "יצרנו למעשה קואליציה של 15 חברות גדולות שפועלות בישראל, בהן אורקל (Oracle), סנדיסק (SanDisk), סיסקו, צ'ק פוינט (Check Point) ועוד, שביחד נחשוב ונפעל להגביר את המוטיבציה של התלמידים קודם כל להתמיד וללמוד וגם לבחור במקצועות מדעיים", אומרת אברהמס.

היא מבקשת להדגיש: "אנחנו לא מתיימרים להחליף את מערכת החינוך, ולא מחליפים את האחריות של ממשלת ישראל או כל גורם מדיני אחר. תפקידנו להביא את הערך המוסף של החינוך המדעי ולהאיץ את התהליך של הכשרת בוגרים – גם לצורכי המטרות שלנו, ובעיקר לטובת החברה הישראלית".

הקואליציה הבינלאומית הזו, שפעילותה תורגש במהלך השנים הבאות, צריכה לאתגר את גורמי החינוך בארץ. אולי הפעילות הזו תגרום להם להשקיע הרבה יותר במשאבי החינוך, בתלמידים ובפרויקטים. השילוב וההלימה בין ההשקעות של התעשייה להשקעות של הממשלה הם הערובה לכך שגם בעתיד נתברך במדענים ומהנדסים, שייפתחו עבור העולם את הדבר הגדול הבא.