דחוף: דרוש מנצח לתזמורת ה-IT

המעבר לענן הופך להיות חלק בלתי נפרד מפעילות המיחשוב הארגונית. אחרי תקופה ארוכה של ישיבה על הגדר, יותר ויותר ארגונים מתחילים ליישם את תפישת הענן. למרות שהתפישה המקובלת היא שכאשר מדברים על ענן הכוונה היא לענן ציבורי, עדיין יש לא מעט מגזרים בשוק הארגוני שהאופק הטכנולוגי שלהם נעצר בענן פרטי, מסיבות כאלו ואחרות.

כך או כך, המעבר לענן הוא שלב דרמטי למדי בחיי ארגון ה-IT. ואולם, הוא יכול להיות שלב טרגי מאוד בחיי הארגון כולו; דווקא הפשטות שבה ניתן לצרף לענן כמעט כל שירות ותשתית, מסתמנת כסכנה הגדולה ביותר להמשך התפעול של הארגון המבוסס על IT. זאת, מכיוון שכל שירות או יישום שמועלה מענן, מחביא מאחוריו עוד שורה ארוכה של תהליכים שרובם כלל לא ממוחשבים כיום, אבל הם חייבים להיות מתואמים עם השירותים החדשים שעברו בדטה סנטר לענן. במילים אחרות, המעבר לענן, יצר מעין "בקע" בתוך התזמורת, שנותרה ללא מנצח. שורה ארוכה של תתי תהליכים החבויים מאחורי יישום אחד, עלולים להתפרץ ולנגן ללא כל תיאום והתוצאה היא כיאוס אמיתי. הסיוט היומי של כל מנמ"ר או מנהל תשתיות.

קחו לדוגמה את תהליך תשלום המשכורות לעובדים בארגון. בתהליך זה משתתפים כמה וכמה תתי תהליכים, כמו בדיקת כרטיס נוכחות, סיכום שעות, חיבור סך השעות והתגמול אל פרטיו של העובד, הזנת השכר שמגיע לו, ולבסוף הודעה לבנק. כל אחד מתתי התהליכים האלו חייב להיות אוטומטי ולדבר בצורה ישירה עם היישום המרכזי בענן. כדי לעשות את זה, דרוש מנצח לתזמורת. דוגמה כללית יותר: בתהליך רכישת מוצרי IT, שרשרת ההזמנה מגיעה עד למנהל הרכש – הוא בודק הצעת מחיר, ומכאן והלאה נמשך תהליך ידני שסופו באספקת המוצר. העידן החדש של הדטה סנטר מחייב אוטמטיצזיה של יתר התהליכים הפנים ארגוניים, הנובעים משיפור או מעבר לענן.

זהו הרקע להולדת המושג החדש, "תזמור IT", שבקרוב תשמעו עליו רבות. משמעו פשוט: ניהול וניצוח על מגוון הנגנים והכלים הקיימים בתזמורת ה-IT של המנמ"ר הממוצע. מי שהרימה את הדגל של "תזמור IT" היא Comm-IT, שחשפה לראשונה את המתודולוגיה סביב הבאזז החדש בכנס שערכה ביום ה' האחרון. אחרי ה-SOA, וירטואליזציה וענן – הגיע תור התזמורת.

אנטולי קושניר, המנהל הטכנולוגי של החברה שהיה המנצח הראשי בכנס זה, לא חסך שום מאמץ כדי להמחיש למשתתפים עד כמה הנושא הזה אקוטי – והוא רציני הרבה יותר מסתם תזמורת שמזייפת. עיקר הסיכון הוא טשטוש הגבולות ותופעת מגדל בבל. "שרתים נכנסים לתוך התקשורת, תקשורת נכנסת לתוך השרתים, האחסון לא מחובר עד הסוף לרשתות, וכן הלאה" – אמר קושניר במסגרת ההרצאה שלו.

היופי בסיפור הזה הוא שאין פתרון בית ספר אחד. כמו שלתזמורת יש מגוון של יצירות שהיא מנגנת, הרי שגם כאן, תפקיד הארגון שמחליט ליישם את תפישת תזמור IT היא לבחור את הכלים ואת הפתרונות הטובים ביותר כדי להשתלט על המהומה שנוצרת באגפי ה-IT. קושניר הזהיר מראש שלא מדובר בטיול בית ספר. המעבר לענן והניסיון לעשות סדר בעיירה יוצר לא מעט מתחים והתנגדויות. הפתרונות שהוא מציע לא נכנסים לתוך הקונפקליט עצמו, אלא מציעים דרכים להתמודד. שכן, משברים קיימים תמיד, אבל החוכמה היא לדעת להתמודד איתם, ולא לגרום לכאוס אמיתי.

בסופו של דבר, מדובר במערכת אוטומטית לניהול תהליכי עבודה, שמופעלת על פי המדיניות שהמנמ"ר מכתיב, תוך הבטחת רמת גמישות וסקלביליות. ואחרי שהבנתם את הרקע לבאזז החדש, אתם בוודאי שואלים: "או-קיי, אם זה כל כך ברור, אז איפה הארגונים? איפה מנהלי התשתיות ומדוע הם לא מסתערים על הפתרונות האלו?", והשאלה אכן במקומה. התשובה היא ששוב אנו נמצאים בתהליך שבו הטכנולוגיה מקדימה את זמנה; הארגונים רק כעת נכנסים לתוך התהליך הזה, ויקח להם שנה או שנתיים עד שהם יבינו שלתזמורת הענקית שהם אחראים לה דרוש מנצח בדחיפות – רגע לפני שהקהל נכנס לאולם ומוחא כפיים או שורק שריקות בוז.