שיאני השכר מעבר לים

טבלת שיאני השכר של מנכ"לי ההיי-טק שפורסמה אתמול (א') גרמה באופן טבעי, כבכל שנה, להתרגשות בביצה המקומית. ההתייחסות של חלק מהקוראים לא הייתה נקודתית לכל מנכ"ל ומנכ"ל בהשוואה לביצועיו, מעמדו והצלחותיו, אלא בהקשר הכללי של שכר הבכירים במשק, הטייקונים וכדומה. דבר אחד ברור מהטבלה שפרסמנו: אף אחד מהמופיעים ברשימה אינו טייקון, לפחות לא במושגים של נוחי דנקנר, יצחק תשובה ועמיתיהם – וטוב שכך. מנהלי ההיי-טק, להבדיל מהטייקונים, מתוגמלים על מוצרים ושירותים אמיתיים, נמדדים על פי מספרים ומשרתים את כל המשק. הם לא יכולים לעשות תספורות, וגם ארוחת צהריים עם מנכ"ל בנק זה או אחר לא תועיל להם.

48 מקבלי השכר בטבלה – החל ממוטי גוטמן ממטריקס בראש ועד רמי אנטין מחילן טק בתחתית הרשימה – ובעיקר עובדיהם, יכולים להרגיש בנוח. זאת, לפחות, בהשוואה לשכר של מקביליהם מעבר לים: במקרים מסוימים העמיתים מעבר לים יכולים לקנא בשיאני השכר שלנו, אם כי ההשוואה אינה ממש מדויקת (מדובר בטווחי מקצועות מגוונים, ולא רק מנכ"לים).

תמונת מצב הזו עולה מפרסום סקר השכר השנתי שערך השבועון InformationWeek בגיליונו האחרון. הסקר נערך בקרב 14 אלף מנהלי IT ברמות השונות. על פי הסקר, מנהלים בדרגי הביניים של הניהול מגיעים לשכר שנתי ממוצע של 90 אלף דולרים בשנה, בעוד שמנהלים בכירים יותר בארצות הברית מגיעים ל-120 אלף דולרים בשנה. השכר לעובדי ה-IT במקצועות השונים לא השתנה בהרבה, וגדל ב-3% בלבד.

בראש המצעד של מקבלי שכר אלו עומדים העובדים המתמחים באפליקציות ויישומים ארגוניים. אלו מקבלים בממוצע בין 73 ל-110 אלף דולרים בשנה. מומחים בתחומים "חמים" ומבוקשים מקבלים עד 130 אלף דולרים בשנה. כך, מומחי ווב לוקחים הביתה 118 אלף דולרים, ומומחי מובייל, הלהיט החם של השנה, מגיעים אפילו ל-130 אלף דולרים. מעט מאחוריהם נמצאים מומחי אנליטיקה ו-BI, שמשתכרים בממוצע כ-93 אלף דולרים בשנה.

מרכיב הבונוסים הוא די משמעותי בשכרם של עובדי ה-IT האמריקנים. במקרים מסוימים הוא יכול להגיע עד 8% מהשכר. במגזרים מסוימים, כגון בנקאות, הפצה ושיווק, ביוטק ומזון – משקל הבונוסים גבוה עוד יותר.

מהסקר ניתן להסיק, כי למרות ששכר המנהלים הבכירים גדל בשנה שעברה וכנראה יגדל גם השנה, עורכי הסקר ממליצים להם לא להתבלבל. הסביבה הארגונית עדיין דינמית ומשתנה במהירות. ארגונים לא יהססו לפטר או לקצץ בשכרם אם התפוקה שלהם לא תסייע לארגונים לעמוד בתחרות הקשה, בתנאי המיתון ובבידול הארגון ממתחרים אחרים. הכלל "אין ארוחות חינם", כך אנו למדים, עובד יפה מאוד אצל הדוד סם.

התחרות בשוק על כל טאלנט היא גדולה, ובמקצועות מסוימים ארגונים מוכנים לשלם פרמיה גבוהה מאוד כדי לשכור את האנשים הטובים ביותר. יותר משני שליש מהמשתתפים בסקר אמרו במפורש כי שדרוג השכר שלהם במקצועות מבוקשים הוא הסיבה היחידה שתגרום להם לחפש מקום עבודה חדש. זאת ועוד, הם בפירוש יתחרו מול ותיקים ומקצוענים שמרגישים "בנוח" כיום, לטענתם. עורכי הסקר, כאמור, מציעים להם לחייך פחות ולהסתכל מסביב.

עם זאת, 43% מהמשיבים אמרו כי ליציבות מקום העבודה יש משקל בבחירת הג'וב הבא שלהם, בנוסף לשכר. התדמית של מקום העבודה, לעומת זאת, הוא נמוך – רק 6% מהנשאלים אמרו שהם מעדיפים להישאר במקום העבודה בגלל יוקרתו וחשיבותו.

והנה נקודה שוודאי תעניין את מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו! (!Yahoo), שיצרה מהומה והד תקשורתי נרחב בכך שביטלה את נוהל העבודה מהבית – 16% מהעובדים יעדיפו מקום עבודה שיאפשר להם לעבוד גם מהבית.

נשים משתכרות פחות

אי אפשר להתחמק מעניין המגדר שעולה בסקר. גם שם מעבר לים המצב לא מזהיר, בדיוק כמו בשוק הישראלי. הסקר הראה, כי נשים מנהלות במקצועות ה-IT משתכרות בכ-13% פחות באותו תפקיד. הפער הזה יציב כבר 10 שנים.

מרבית המשתתפים השיבו כי הם מודעים למטרות ולאתגרים שמקום העבודה מציג בפניהם, שעיקרם הבנת הצרכים העסקיים של הארגון, שירות טוב יותר ללקוחות הפנימיים, ובעקיפין – שירות טוב יותר ללקוחות הסופיים, הצרכנים של המוצרים שהארגון שלהם מייצר.

השורה התחתונה: בארה"ב כמו בישראל, השכר של המנהלים ומומחי ה-IT נמצא במקום טוב באמצע. אבל חשוב מאוד להפנים גם את העצה לעורכי הסקר – אסור לנוח על זרי הדפנה. התלוש שקיבלת החודש עם הבונוסים יכול להיות גם התלוש האחרון לפני שתצטרך לחפש מקום עבודה אחר, עם תנאים פחות טובים.