התוכנה היא המלך

התחזית של STKI לשנה הקרובה מדברת על צמיחה שלילית. התחזית, איך נאמר, אינה סימפטית במיוחד, זאת לאור העובדה שבמשך שנים הורגלנו לשמוע על תחזיות צמיחה חיוביות – גם בתקופות של מיתון. ה-ICT בשוק הישראלי צמח תמיד מעל התל"ג: בתקופות טובות עמד על 3.5% יותר מהתל"ג, ובתקופות פחות טובות בהיקפים נמוכים יותר. צמיחה שלילית של כמעט אחוז אחד מצריכה היערכות נכונה וזהירה מצד כל הגורמים בשוק. שכן, אם מנתחים לעומק את התחזית של STKI, מגלים כי הנתון המספרי הסופי, השלישי, אינו מלמד בהכרח על קריסה בכל התחומים.

ענף ה-ICT מורכב מרבדים רבים, חלקם עצמאיים. נתוני הצמיחה אינם שליליים בכולם. אל מול ירידה בולטת בהיקף הביקושים לחומרות, התחזית של ד"ר ג'ימי שוורצקוף קובעת במפורש שבתחום התוכנה, למשל, צפויה שנה טובה עם ביקושים ערים. נתונים אלו משקפים מגמה עולמית של ירידה בביקוש לחומרה, למחשבים ניידים ושרתים במובן הקלאסי שלהם. מרכז הכובד עובר אל התוכנה, אל היישומים, אל רכיבים שמהווים אמצעי תקשורת לכל התחומים, כאשר זהות החומרה ואופייה כבר משמעותיים למי שרוכש אותם. מכאן שאפשר בהחלט לומר ששנת 2103 תהיה שנה שבה התוכנה ושירותי התוכנה, כמובן, יהיו המלכים שיובילו את המגמות בשוק.

המשך ישיר של מגמה זו בתחום התוכנה נמצא בנתונים המעודדים על שירותי הענן. נראה שהשוק הישראלי הפנים סוף סוף את התועלות הרבות שיש לענן על היבטיו השונים. על פי נתוני STKI, תחום שירותי מיחשוב הענן צפוי לצמוח ביותר מ-14% ולהגיע להיקף שוק של כמעט מיליארד שקלים (190 מיליון דולרים, ליתר דיוק). סקר נפרד שערכה STKI מגלה, כי 70% מהארגונים מתכננים להטמיע את תחום הענן בארגונם.

הפתעה לטובה קיבלנו מדירוג החברות המובילות בתחום שירותי הענן, כאשר בצמרת החברה לאוטומציה, אשר שולטת ללא עוררין בשוק המיחשוב המוניציפלי ומסייעת לרשויות רבות להתנהל טוב יותר, בתחום בו מרכיב ההתייעלות מהווה שיקול מרכזי. ואכן, הענן שנכנס לשוק הישראלי משמש כקטליזטור מצוין לקידום ופיתוח שירותים וליבת עסקים של ארגונים רבים, כחלק מהתחרות הקשה השוררת במגזרים השונים.

המגזר הציבורי במקום הראשון
ברמה המגזרית, מגלה המחקר שהסקטור הציבורי חזר להיות שוב המשמעותי ביותר בהיקף המכירות של הענף, והוא מגיע ל-32%. זוהי תופעה מחזורית החוזרת בכל פעם שיש סימני מיתון בענף. הממשלה הייתה ותהיה תמיד גורם מרכזי בהנעת פרויקטים במשק, הן כצרכנית גדולה של שירותי IT והן כמי שמשמשת מודל לחיקוי למגזר העסקי. בנושא הזה, המצב בישראל קצת בעייתי. זה כמעט שנתיים ששוק המיחשוב הממשלתי קופא על שמריו. זה החל בעקבות הרפורמה בתחום המיחשוב שהממשלה ביצעה, שבעטיה הוקם מטה התיקשוב ונפרד מאגף החשב הכללי, והמשיך בקיפאון בשוק כולו עקב הבחירות והתקופה שקדמה לה. כעת, משהממשלה הושבעה, יחלפו לפחות עוד 120 ימים עד שהתקציב החדש יאושר. עד אז הקיפאון יימשך – עובדה שמשפיעה על כל הענף. המדדים העולמיים במדינות דמוקרטיות מראים, כי משקל כל כך גבוה של תלות בפעילות ממשלתית מלמד על בעייתיות במשק כולו, ותלות גבוהה ממנו כבר מסכנת את החופש העסקי האופייני למגזרים השונים.

כל אלו משפיעים בצורה ישירה גם על אופיו ומעמדו של המנמ"ר בארגון. שוורצקוף מגדיר זאת כחלק מהמגמה של מעבר מקולקטיבים לאינדיבידואליזם. רוצה לומר, בגלל מגמת ההצטרכות, שירותי מיחשוב רבים בארגון מסופקים ישירות למחלקות שונות מבלי הצורך לעבור דרך המנמ"ר, וזאת בזכות הטכנולוגיה שהתפתחה, ערוצי תקשורת פתוחים, המובייל והמדיה החברתית. אלו מאפשרת ל"דלג" מעל משרדו של המנמ"ר. זוהי מגמה שמוכרת למנמ"רים ועליהם להתמודד איתה, על ידי הידברות והבנת הצרכים של הקו העסקי בארגון, שכן בסופו של דבר, נוכחותו של המנמ"ר רצויה ואף מתחייבת.

השנה הבאה תהיה עוד שנה שבה נדבר הרבה על Big Data. אבל רק מעטים, הגדולים, יכנסו אליה. כן לגבי המדיה החברתית – כולם יודעים שהיא חשובה ועליה להיות חלק ממאמצי השיווק של הארגון, אבל כפי שקובע הסקר של STKI, כל עוד לא ימצאו מדדים מדויקים שיוכלו להעריך את העלות תועלת של הכלי הזה היא עדיין תישאר בצדי הצירים הראשיים של המיחשוב הארגוני.

השורה התחתונה: הנתונים של STKI מלמדים על כך שצפויה לנו שנה לא קלה, במהלכה אלמנטים של התייעלות, חיסכון ומיקוד יקבלו משקל גדול יותר בהחלטות לגבי פרויקטי IT. זו גם תהיה עוד שנה לא קלה למנמ"רים, ששוב יצטרכו להתמודד עם קיפאון בתקציבים ודרישה לשירותים טובים ורבים יותר, כחלק מהמגמה הכללית לחבר בין ה-IT לעסקים.