השבוע שהיה

השבוע החולף היה בסימן כחול לבן: המבצע הצבאי הסתיים, ואחריו באו ימים שקטים שבסופם אקזיט ישראלי ענק עם המון גאווה ישראלית ● בין לבין, מיהרו המפלגות הגדולות כל הדרך אל הקלפיות, כאשר הן משאירות בדרך את מערכות המיחשוב והטכנולוגיה ● סוף טוב, הכל טוב: ישראל מציינת היום, כ"ט בנובמבר, תאריך היסטורי מרגש, שבקרוב אולי ייכתב גם בדברי הימים של שכנינו הפלסטינים

השבוע החולף היה שגרתי ושקט, כיאה לימים שלאחר מבצע צבאי. הוא אמנם התנהל על מי מנוחות, אך הסתיים עם אקזיט ענק של ריטליקס (Retalix), מאושיות ההיי-טק הישראלי. כפי שפרסמנו כאן הבוקר (ה'), נמכרה החברה לענקית המיחשוב הוותיקה NCR, תמורת 750 מיליון דולרים.

מעבר לעובדה שכל אקזיט מחזק שוב ושוב את המיצוב של ישראל כמדינת סטארט-אפ, הוא מגביר את התהפוכות שמתחרשות בעולם ה-Retail. הרוכשת NCR מחזיקה במשך שנים בנתחים מרכזיים של שוק הקמעונאות בעולם, כמו גם בישראל: החל מקופות רושמות, עמדות מכירה, מכשירי ATM שזכו בארץ לכינוי "כספומטים" ועוד. בשנים האחרונות הועם מעט הזרקור מעל תחום פעילות זו של החברה, ובשנתיים האחרונות היא עושה מאמצים לחזור לשוק זה, שמבחינות מסוימות היא המציאה אותו.

ריטליקס מספקת פתרונות תוכנה לעולם הקמעונאות. במידה רבה היא שימשה כשגריר נייטרלי לסוגי חומרות שונים שמשמשים את הענף. ההתפתחות הטכנולוגית, וביתר שאת עידן המובייל, הביאו לעולם את המהפכה בשיטת התשלומים שתהיה נהוגה בעולם ובישראל. ראינו את זה בכנס mPay האחרון, שנערך במלון דיוויד אינטרקונטיננטל שבתל אביב. למדנו שבשוק הזה כבר יש יותר משחקן מרכזי אחד ולא מספיק לשים בסניף של חנות Retail קופה רושמת חכמה – היא חייבת לדעת לדבר עם כלים נוספים שעלו למגרש, דוגמת חברות הסלולר שרוצות שנשלם בקופה באמצעות הטלפון החכם, וחברות כרטיסי האשראי שלא הולכות לוותר על נתחי שוק אדירים כתוצאה משינוי התנהגות צרכנית.

השבוע שוב עלה לכותרות נושא מיחשוב מערכות הבחירות בישראל. למרבה הצער, בגלל סיבות שאינן בהכרח טכנולוגיות, שוב יצא שם רע לתהליך הממוחשב. התקלה הזו מצטרפת לפוביה הקיימת שיש למוסדות בישראל מטכנולוגיה. בשעות הראשונות בפריימריס היו תקלות רבות, שגרמו להארכת הבחירות ביממה. במסגרת מסע הצלב נגד טכנולוגיה, נשמעו קולות בליכוד לחזור לימי הנייר, ואילו במפלגת העבודה החליטו לא לקחת סיכונים וללכת על שיטה משולבת: גם הצבעה ידנית וגם תוצאות ממוחשבות. זוהי מפלגה שבין אלו שהציגו את מועמדותם יש יזמים ואנשי היי-טק מובילים. חבל מאוד ששלי יחימוביץ' לא שאלה לעצתם, כי הם ודאי היו מסבירים לה כיצד אפשר לקחת בחשבון תקלות וסיכונים – אך גם להתגבר על כך באמצעות מערכות המיחשוב.

בין פריימיריס אחד לשני, היה לנו השבוע גם את כנס WORLD e-Gov Forum 2012 – כנס היערכות ותוכניות המגזר הממשלתי והציבורי בשעת חירום שנערך זו שנה עשירית ברציפות. שוב קיבלנו הוכחה לכוחה המצטבר של הממשלה בשוק ה-ICT, כוח שנמדד תמיד בהיקף הרכישות והמכרזים שהיא עושה במשך השנה. מאות משתתפים הגיעו ונכחו בכל ס"מ אפשרי במרכז הכנסים אבניו, כדי לשמוע בין היתר את כרמלה אבנר, ראש מטה התיקשוב הממשלתי, בפעם הראשונה בתפקידה זה. והיו גם שניים, שבהיעדרם המחישו את התקופה הלחוצה בה אנו חיים: השרים ד"ר יובל שטייניץ ומיכאל (מיקי) איתן, שנאלצו לרוץ עוד יום אחד אחר בוחריהם בליכוד בגלל הארכת הפריימיריס. לשטייניץ זה כנראה השתלם, בעוד שלאיתן זה לא כל כך עזר.

ויש סיום סמלי לשבוע זה: היום, כ"ט בנובמבר, התאריך שבו הכריז האו"ם על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל, לפני 65 שנים. חזון המדינה העצמאית התאפשר לא רק בזכות הכוח הצבאי שבנינו, אלא בזכות ההון האנושי שהתקבץ כאן מכל קצוות תבל. זהו אותו הון אנושי שמכיל את ענף ההיי-טק – הקטר שמוביל את המשק בישראל.

הערב צפוי האו"ם להצביע ולאשר בקשת הרשות הפלסטינית לקבל מעמד של מדינה משקיפה בארגון. העיתוי לא מקרי, כמובן, אולם יש לקוות שדווקא בשל כך ישכילו מנהיגי המדינה החדשה להבין שאינתיפאדות ומלחמות לא יכולים לבנות מדינה, וכי צריך להשקיע בחינוך וטכנולוגיה למען כלכלה יציבה. אם וכאשר יגיעו למסקנה כזו, הם ימצאו פה אוזן קשבת וכר נרחב לשיתופי פעולה, שיבססו את השקט שכולנו רוצים בו. זה נשמע אמנם כחלומות באספמיה, אבל גם לפני 65 שנים אף אחד מאלו שרקדו ברחובות ת"א לא האמין שנגיע לאן שנגיע. וחוץ מזה, אופטימיות היא תמיד מתכון מצויין לסופ"ש נעים ושקט.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים