Big Data: איך אובמה ניצח את רומני?
הניצחון של ברק אובמה בדרך לבית הלבן עבר גם בתחנת ה-Big Data - תומכיו החלו באיסוף נתונים על אוהדים, מצביעים וקולות מתנדנדים עוד בתום מערכת הבחירות ב-2008 ● רומני, לעומתו, השקיע משאבים רבים בטכנולוגיות יקרות, אולם לא השכיל להשתמש בהן היטב ● האם תופעת ה-Big Data תכריע גם את הבחירות הקרובות בישראל?
מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית, שהסתיימה לפני כשבועיים, היתה צמודה ורווית אירועים. שני המועמדים השקיעו כל שביכולתם כדי לאסוף מידע על אוהדים ולהביא אותם לקלפיות, כאשר בין היתר הם השתמשו ב-Big Data. האנליסטית ג'ודית הורוביץ, שעקבה אחרי שני הקמפיינים, פרסמה באחרונה מאמר בגרסה האלקטרונית של CIO, בו ניסתה להבין כיצד השכיל ברק אובמה לרתום את ה-Big Data לקמפיין ולהשיג ניצחון, בעוד שיריבו השקיע לא מעט בכלים לאיסוף וניתוח מידע וכשל במשימה. המסקנה הכוללת של הורוביץ היא, כי ה-Big Data אינה עוזרת רק באיסוף הנתונים, אלא מאפשרת לארוז אותם בצורה נכונה כדי שיביאו את המועמדים למטרה המרכזית: ניצחון בבחירות. הורוביץ משוכנעת שתופעת ה-Big Data תשחק תפקיד מרכזי יותר במערכת הבחירות הבאה בארה"ב, ב-2016.
אצל אובמה השימוש ב-Big Data היה חסר תקדים. במטה הנשיא הנבחר לא חיכו לתחילת מערכת הבחירות, והבינו כי על מנת להצליח באיסוף נתונים שיהיו רלוונטיים ל-Big Data, צריך להתחיל כמה שיותר מוקדם. כך, הם החלו באיסוף הנתונים על אוהדים, תומכים וקולות מתנדנדים כבר לפני ארבע שנים. למעשה, המלאכה התחילה מיד לאחר מערכת הבחירות הקודמת. פרק הזמן הזה אפשר להם לארגן את המידע בצורה טובה יותר. כאשר הגיע שלב האנילטיקה ב-Big Data, הוא היה מבוסס הרבה יותר על מידע אמת מהשטח – וקרוב יותר למציאות.
זהו למעשה ההבדל הניכר מה-BI המסורתי שרבים נוטים להשוות ביניהם. ב-Big Data אתה נבחן עד כמה ניתן לרדת לעומקם של נתונים, לשאול שאלות ולהגיע לתוצאות טובות יותר. היכולת לנתח נכון את המידע קשורה בתוכנית הקמפיין הכללית של המועמד וביכולת הארגונית שלו לעמוד בדרישות שנובעות מיצירת קשר עם אנשים. השקעה בטכנולוגיה, כאשר היא מתבצעת רק לשם ההשקעה, לא מביאה תועלת. ניכר שבמטה של אובמה הבינו זאת טוב מאד, בניגוד לאנשיו של מיט רומני, שלא היו ערוכים בהתאם.
רומני השקיע משאבים רבים בטכנולוגיות הכי יקרות שיש בתחום. הוא קיווה שזה יהיה הקלף הסודי שלו שישיג לו קולות נוספים, אולם בדיעבד אנו יודעים שכשל. אחת הסיבות לכך היא שחלק מהמערכות שהיו אמורות לתת גישה למאגרי מידע מסוימים כללו סיסמאות גישה לא נכונות, מה שהכביד על המתנדבים לבצע את עבודתם. כשל נוסף היה בכך שמערכות הקליטה שעבדו בקמפיין שלו לא היו מסוגלות להכיל את המידע הרב שזרם אל המטה. פניות רבות שנוצרו כתוצאה מאיתור מצביעים פוטנציאליים ירדו לטמיון.
אם מסכמים את לקחי הבחירות של שני המועמדים ניתן לומר שאצל אובמה עשו שימוש נכון בשילוב בין טכנולוגיה לעבודת שטח, איסוף מידע על בוחרים ויצירת הקשר הנכון איתם. זאת, לעומת רומני, אצלו ההשקעה היתה בעיקר בטכנולוגיה ותו לא. לכן המסקנה היא, כי Big Data – כמו כל טכנולוגיה – צריכה להיות חלק מתוכנית ארוכת טווח, שמביאה תוצאות בשטח: הצבעה בקלפי.
ומה בישראל? אין ספק שבבחירות הקרובות לכנסת (וגם בבחירות לרשויות המקומיות) נושא ה-Big Data יתפוס מקום חשוב יותר מבעבר. דוגמה לכך קיבלנו בשבוע שעבר, עת פרסמנו ידיעה בלעדית לפיה כמה ממטות הבחירות לכנסת, ביניהם גם אלו של מפלגת קדימה ולשכת ראש הממשלה, בוחנים שימוש בכלי של אורקל (Oracle) שנועד לאיסוף מידע על גולשים ברשת וכולל יכולות של Big Data. האם זה יהיה הקלף הסודי של המועמדים שבעזרתו יצליחו להכריע את הבחירות?
מעוניינים לשמוע פרטים נוספים בנושא? הירשמו עכשיו לוועידת Big Data 2012 של אנשים ומחשבים