להחליף את הצבע האדום בירוק

מבצע עמוד ענן החזיר אותנו למציאות המוכרת לצערנו מהשנים האחרונות, שכוללת מלחמות, מבצעים צבאיים ואירועי טרור. ככל שחולפות השנים והעולם מתקדם יותר, כך משתנה שדה המערכה מקצה לקצה. המרחק הגיאוגרפי והמנטלי בין השטח שבו פועל צה"ל לבין העורף, הסקטור האזרחי – הולך ומצטצמם. במקרה של עמוד ענן כמעט ואין הבדל: החזית היא העורף, והעורף הוא זה שצריך להילחם ולשמור על חייו. לכן, הנחת העבודה היא שגם כאשר המטוסים מפציצים, המוזות חייבות להמשיך לעבוד.

המציאות הזו לא קלה, ובאזורים מסוימים אפילו בלתי אפשרית. אחרי שנשמענו להוראות פיקוד העורף המצילות חיים, תפקידנו כעורף אזרחי הוא לעשות כל מאמץ להמשיך בשגרת העבודה. ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הרגישים ביותר בתקופת חירום. זאת, לאור היותו מוטה ייצוא, ובשל העובדה שהוא מכיל בתוכו חברות רב-לאומיות ובינלאומיות. לכל אורך הסבבים הצבאיים האחרונים בשני העשורים האחרונים, פעילותן של החברות העוסקות בייצוא לא נפסק לרגע. העבודה מהבית, הלימודים מרחוק והיכולת לנהל ולשלוט על תהליכים עסקיים רבים מאפשרים לרבים להמשיך בשגרת העבודה גם מהמרחבים המוגנים בהם הם נמצאים.

אולם המלחמה הפיזית אינה נשארת בזירה הקרקעית בלבד. כפי שקרה בפעולות קודמות, גם הפעם נכנס לזירה שחקן חדש-ישן: הסייבר. אין תמה אפוא מדבריו של שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ, לפיהם מאז התחלת המבצע נספרו 44 מיליון התקפות על אתרים ממשלתיים בלבד. הסייבר ליווה אותנו בשנה האחרונה בהזדמנויות שונות. בהקשר הזה, האירועים שחוו שרתי הממשלה צריכים להיות אור אדום עבור הארגונים העסקיים והציבורים במשק. ההגנה מפני סייבר אינה פרי של טיפול חד פעמי או תרופת פלא. המדובר בחלק משגרת חיים, אשר עוקבת אחר הנעשה, משכללת את אמצעי המידע שלה מכל גורם אפשרי ונערכת בהתאם. גם כאן אין הגנה מוחלטת, אבל בהחלט יש מקום להפחתת הסיכויים והסיכונים. המלחמה בעזה, כמו דומותיה, מתנהלת גם בזירה הקיברנטית – הן מצד ישראל והן מצד החמאס. צה"ל ומשרד החוץ מנצלים זאת לצורכי הסברה, בעוד שהצד שני מנצל את המומנטום לצורכי תעמולה פסיכולוגית והפצת דיסאינפורמציה. הקרב על דעת הקהל מעולם לא היה כה חשוב כפי שהוא כיום.

זאת ועוד, אחרי צפירת ההרגעה של צבע אדום, צריכים מנהלי הארגונים ומנהלי המיחשוב לעשות הכל כדי שאלו שיכולים לעבוד יוכלו לעשות זאת בהקדם. כאן, אנו יורדים לרזולציות הנשענות על מושגים שהוזכרו יותר מפעם אחת בשנה האחרונה: גיבוי, התאוששות מאסון וכן הלאה. כך, יש לברך על יוזמות סולידריות של עסקים בענף ה-ICT, שמושיטים עזרה לעמיתיהם מהדרום. אחד מהם הוא עופר לידסקי, מנכ"ל ומייסד טרהסייף (TerraSafe), שמציע לעסקים בדרום שירותי גיבוי בחינם. לידסקי יודע, כי ההיערכות לשעת חירום והמשכיות עסקית הם נושאים רגישים שלא זוכה לבמה שמגיעה להם במהלך ימי השגרה. כל בעל עסק וחברה יאמר כמה זה חשוב, אך למרבה הצער, בשעת מבחן, כפי שקרה בפעמים קודמות – הטיפול במידע היה רחוק מלהיות מושלם. כך, הנזקים היו לא פחות חמורים מנזקי הרכוש, שנגרמו כתוצאה מפגיעות פיזיות של גראדים וכדומה.

לכן השאלה המרכזית שצריכה להישאל, כחלק מהלקחים שיופקו ממבצע עמוד ענן, היא האם המערכות האזרחיות, הפרטיות והציבוריות היו ערוכות כהלכה. האם מתקני הגיבוי והשיחזור פעלו בשעת הצורך? האם מתקנים שנועדו לאכלס עובדים בשעת חירום סיפקו את הסחורה? כיצד מפעלים וחברות גדולות תימרנו בין הצורך בהגנה על עובדיהם לבין המחויבות לא להפסיק לייצר ולפתח? שאלות אלו ועוד רבות אחרות ודאי ישובו ויעלו, למרבה הצער, גם אחרי המבצע הנוכחי.

כל אלו הן סוגיות שעסקנו בהן במסגרת ועידות ומאמרים, ונמשיך לעסוק בהן גם בתקופה הקרובה. הזדמנות ראשונה לכך תהיה ב-3 בדצמבר, בוועידת Data Centers 2012, שתבדוק כיצד כל הגופים האזרחיים במשק מתפקדים בשעת חירום, בהיבט של תשתיות, מערכות שליטה ובקרה והתנהלות עובדים.

אי אפשר לחתום שורות אלו מבלי להצטרף לאלפי הברכות לאנשים המצויינים, חלקם אלמונים, שאחראים לביצועים הנהדרים של כיפת ברזל – המערכת שהצילה את חייהם של כל כך הרבה אנשים בחמישה הימים האחרונים. שילוב מופלא של תוכנה, לוגיסטיקה וטכנולוגיה ומחשבה אנושית. בלעדי האנשים האלו, המציאות הבטחונית שלנו היתה קשה הרבה יותר.