דרושה: מנהיגות פוליטית שתוביל את הטכנולוגיה

כך נראית הטכנולוגיה הישראלית, נכון להיום: על אף שהוזרמו כספים רבים לתיקשוב בתי הספר, הקצב איטי להחריד ויש עדיין מוסדות חינוך שאין בהם אפילו מחשב אחד ● תחום הכשרת דור המהנדסים הבא עדיין תקוע ● נחתמו הסכמים עם האוצר, ניתנו הקלות למשקיעים, אבל זה עדיין טיפה בים ● חברות בינלאומיות סוגרות מרכזי פיתוח בישראל ● בתחום הסייבר, שמדינת ישראל כה מתהדרת בו, היו הרבה מאוד דיבורים עם מעט מאוד תקציבים ● תמונת מצב

נכון לכתיבת שורות אלו איש אינו יודע מה יהיה סדר היום של הבחירות הבאות. המפלגות נמצאות בשלב של התארגנות, מסגרות חדשות קמו, אחרות מתפרקות ובאמצע יש הרבה מאוד סימני שאלה. אחרי שיסתיימו כל הפרמייריז והרשימות תתגבשנה, יפנו המפלגות לגיבוש המצע שלהן. האירועים בשנה החולפת והשיח הציבורי מגבירים את הסיכוי שהשנה המפלגות יבליטו יותר את סדר היום החברתי- כלכלי.

חלק בלתי נפרד מאותו סדר יום הם אותם סעיפים במצעי המפלגות הקשורים לקידום הטכנולוגי של מדינת ישראל. זאת, כדי לממש את הפוטנציאל האדיר שיש פה – אותו פוטנציאל שהוציא לנו שם ברחבי העולם כ-"מדינת סטארט-אפ". למרבה השמחה, בין המתמודדים לפריימריז במפלגות השונות, יש לא מעט אנשי היי-טק או כאלו שמקדמים את פעילות הענף בצורה זו אחרת.

זו ההזדמנות הגדולה של הבוחרים, אלו הנמנים עם אותה אוכלוסיה שמוטרדת מעתידה הטכנולוגי של המדינה ורואים בצער כיצד החינוך הטכנולוגי והחינוך למדעים הולכים ומתדרדרים.

נכון הוא שהממשלה הנוכחית, באמצעות שר החינוך, הזרימה כספים רבים לטובת תיקשוב בתי הספר, אבל הקצב הוא איטי להחריד. יש היום עדיין בתי ספר ברחבי ישראל שאין בהם אפילו מחשב אחד. יש בכיתות מורים שמזמן שכחו מתי הם התחילו ללמד במערכת החינוך, והמאמצים לתקשב אותם – אבודים מראש. הטכנולוגיה רצה בקצב מהיר ואיתה הלקוחות של מערכת החינוך – התלמידים. השר הבא שיגיע למשרד החינוך, בין אם יהיה זה גדעון סער, השר הנוכחי – או אחר, יצטרך למצוא פתרונות יצירתיים לתרגום המיליונים הרבים שהוזרמו למערכת, לתוצאות בשטח – תוצאות מוכחות ולא תוכניות שלא מומשו.

במישור האקדמי, תחום הכשרת דור המהנדסים הבא עדיין נשאר תקוע. זאת, למרות שזכינו בארבע שנים בהן פעלו שתי ועדות בכנסת: ועדת המדע והטכנולוגיה, בראשותם של שני יו"רים פעילים – חברי הכנסת מאיר שטרית ורונית תירוש, לצד פעילותו של ח"כ רוברט אילטוב, יו"ר ועדת המשנה של ועדת הכלכלה, המשמש גם כיו"ר שדולת ההיי-טק בכנסת. במקביל, נחתמו הסכמים עם האוצר, ניתנו הקלות למשקיעים, אבל כל זה עדיין בבחינת טיפה בים. המחסור במהנדסים נשאר בעינו, חברות בינלאומיות סוגרות מרכזי פיתוח בישראל – לא רק בגלל המצב הכלכלי בעולם, אלא מפני שחלק מהן התייאש מהסיכוי לגייס מהנדסים מוכשרים, בוגרי הטכניון, עם ציונים גבוהים מהממוצע. כי זה מה שכולם מחפשים.

בתחום הסייבר, שמדינת ישראל כה מתהדרת בו, היו בעיקר הרבה מאוד דיבורים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הכריז על הקמת המטה הקיברנטי הלאומי, צעד מבורך לכשעצמו, אלא שהפעילות שם היא עדיין על אש קטנה: מההבטחות להקצאת סכום של יותר ממיליארד שקלים, נותר לפעילות המטה סכום זעום של עשרות מיליוני שקלים בלבד. התקציבים הגדולים טרם שוחררו ממשרד האוצר. וגם אם יהיה כסף, כל העוסקים בסייבר לא יודעים מאיפה להתחיל לגייס את האנשים: מתי מעט נותרו פה, אבל כבר מזמן עובדים עבור ממשלות וחברות של מדינות אחרות. כולם מכירים את המציאות הזו, אבל אף אחד לא עושה כלום.

ההכרזות על הקמת מעבדות סייבר וחממות בדרום, שנעשתה על ידי קרן JVP בראשות אראל מרגלית, נשיא הקרן, המתמודד בעצמו לרשימת העבודה – הן צעד מבורך אבל יש "אבל" גדול. את הפירות של ההכרזה נוכל לראות בעוד כמה שנים. בינתיים, הטרור הקיברנטי ממשיך להרים ראש, ולא בטוח שיש לנו פתרונות טובים.

כך גם המצב במישור האזרחי, בכל הקשור לשיפור השירות לאזרח. השר מיכאל (מיקי) איתן, המסיים כעת קדנציה של ארבע שנים, לא יודע אם יהיה בממשלה הבאה – ואם כן, לא יסכים בשום אופן לכהן כשר ללא תיק וללא סמכות ביצועית. הוא מודה שזו הייתה טעות מצידו לחשוב שהתפקיד שלו יהיה במסגרת משרד ביצועי. אם אחרי הבחירות הליכוד ירכיב את הממשלה הבאה, הוא יסכים לכהן בה רק אם יהיה לו משרד. ואל תחשדו באיתן שהוא מחפש את הכבוד, השררה והמאבטחים שילוו אותו. הוא הבין מהר מאוד שהנושאים של שיפור השירות, שקיפות המידע, ממשלה מקוונת ודמוקרטית, הם סיסמאות שכל שר יצביע בעדן. אבל הוא לא משלה את עצמו שמישהו מחבריו לממשלה היוצאת "יתאבד" על השארת יחידה לשיפור השירות או היחידה לשקיפות המידע ואפילו מטה התקשוב הלאומי. אף שר לא יבטל אותם, אולם בדיוני התקציב הבאים, כאשר יידרשו לקצץ, נדמה כי השרים ישמחו מאוד להקריב את השירותים הללו על מזבח הקיצוצים. אם תרצו, זוהי תמצית המציאות הקיימת כיום בישראל.

לכן, השורה התחתונה מופנית אליכם, הקוראים, האזרחים שאכפת להם, עובדי ומנהלי תעשיית ההיי-טק: ראשית, לכו להצביע ביום הבחירות. אי הצבעה פירושה איבוד הזכות להשפיע ולאחר מכן לבקר. שנית, במכלול השיקולים שלכם בעד מי להצביע, תנו משקל כבד לאג'נדה הטכנולוגית-חברתית. היא אינה נחלת ענף מסויים, היא שייכת לעתיד של החברה, של המדינה והאופי שבה אנו רוצים שילדינו ונכדינו יחיו בה.

בשבועות הקרובים נפרסם כאן חומרים, ידיעות וקטעי מצעים הקשורים לנושא הזה במצע הבחירות של המפלגות. נעקוב אחר ההבטחות ונבדוק את התוצאות. אתם מוזמנים להצטרף אלינו.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. משה

    גדעון סער מספיק בדקה מה שאחרים לא הספיקו ב-4 שנים! http://www.youtube.com/watch?v=l0DNrcNb2IE&list=UUvWvxk-42WtpSBshdTCVJig&index=1&feature=plcp

אירועים קרובים