נשיאים ורוח – וגשם אין
יונתן קורפל מביע את מורת רוחו מתגובתה של הרשות לטכנולוגיה, משפט ומידע לתלונה כנגד סלקום
הרשות לטכנולוגיה, משפט ומידע במשרד המשפטים, כיכבה בשבוע החולף במדיה המקומית בהיקף חסר תקדים. הגל החל כאשר פורסם בסוף השבוע ראיון אישי ורחב יריעה במיוחד עם עו"ד יורם הכהן, ראש הרשות. המרואיין התריע על הסיכונים הגדולים לצנעת הפרטת, שאוצרים בתוכם החידושים הגדולים בטכנולוגית המידע. החל מאמצע השבוע הוצפנו בגל כתבות על כנסים בינלאומיים בארץ בנושא צנעת הפרט, בהן היה מעורב גוף זה. תמיד נכלל גם ראיון עם המנהל הנ"ל, באותה מגמה.
הרשות לטכנולוגיה מופקדת על אכיפת החוקים והתקנות שנועדו להגן קודם כל על האזרחים, בהיבטי צנעת המידע אודותם. טוב וחשוב לכן שיש שם מי שמעודד את יחסי הציבור. כך יכולים האזרחים להיחשף לתפקידיה החשובים ואולי אף לעצם העובדה שהיא קיימת. אולם בד בבד, בנפרד וכמו בלי קשר, הקדישו העיתונים והאתרים המרכזיים כתבות ביקורתיות באשר לתגובת הרשות האמורה על מקרה של פגיעת חברת סלקום בצנעת הפרט.
המדובר בתלונה שהגישה נערה טרם גיוסה. סלקום פנתה אליה בהצעות שנועדו לחיילים בראשית דרכם. זאת, על בסיס מידע שהוחזק במאגריה אודות הוריה. הרשות קבעה, כי הייתה כאן פגיעה בחוק. בתגובה החליטה (שימו לב) להודיע על קביעתה לחברה שחרגה מן המותר. וזהו.
עבירה על חוק צנעת הפרט במערכות מידע יכולה לגרור עונש של עד שנת מאסר. במקרים קלים, יכולה הרשות להימנע מתביעה פלילית ולהטיל קנסות מנהליים. במקרה הנדון נבחרה דרך תגובה מינימליסטית של הודעה גרידא. כאילו בכדי להוסיף שמן למדורה, הגיבה סלקום ומסרה, כי היא חלוקה על קביעת הרשות.
יתכן שמקרה זניח זה, בתחום פעילותה של רשות בלתי מוכרת בציבור, היה נגוז כלעומת שבא. אולם כמו במקרים אחרים בעבר, בחרה הרשות לטכנולוגיה להוציא הודעה לעיתונות, כעדות לפעילותה הפורה. כך בעצם כרתה לעצמה בור. המדיה ככלל ישרה קו בהתקפה על התגובה הלא מרתיעה.
איני רואה עצמי כמי שמצטרף למסע המבקר, פשוט מפני שאני צועד במשעול זה כבר ארבע שנים. לפני שנה במדור זה כתבתי "על כוונות טובות ומציאות". שנתיים וחצי קודם לכן, כבר אמרתי אותו דבר בנוסח שונה: "דיבורים לחוד ומעשים לחוד". הפעם נזקקתי לכותרת מן המקורות, על מנת שלא לחזור על עצמי. בספר משלי נאמר: "נשיאים (עננים נושאי גשם, י.ק) ורוח-וגשם אין". משל להתנהגות המטפחת ציפיות שסופן אכזבה. לי אין כלל ספק שאורחותיה של הרשות רצופות כוונות טובות. הבעיה הנה בביצועים.
אני רואה את הבעיה בשונה מעמיתינו באמצעי המדיה האחרים. הם ממקדים ביקורתם בסנקציה הקלה שהוטלה על החברה הפוגעת. אני מכוון את חיצי כנגד העובדה שלעניות דעתי, רק המעט שבמעט מגיע בכלל לטיפולה של הרשות. הדו"ח השנתי של הארגון לשנת 2009 טרם פורסם באתר הארגון (עובדה מעניינת כשלעצמה). למרות זאת, אני מוכן להמר שהרבה לא השתנה מבחינת ההיקפים והאפקטיביות של הפעילות בשטח. רק קצת יותר ממאה מקרים מטופלים בשנה, רובם המכריע מקורם בתלונות. המקרים זניחים בעיקרם, התגובות מינוריות ברובן. כך לא בונים אכיפה.
החוק בנושא מציב אחריות באשר לרישום מאגרים, הגדרת ייעודם, אבטחתם, השימוש בהם, שקיפותם כלפי הנכללים בהם ועוד. למיטב הערכתי, מאגרים רבים שהחוק חל עליהם, כלל לא רשומים. אחרים לא מאובטחים בצורה סבירה. רבים מאנשי המקצוע, שלא לדבר על כלל האזרחים אינם מודעים לחוק. ההתפתחויות הדרמטיות, המעצימות והולכות, בתחום מערכות המידע, מחייבות התייחסות ממסדית. על כך נדמה שאין כמעט ויכוח. השאלה היא כיצד מתפקד הארגון שהופקד על נושא כה חשוב ובעייתי.
אינני בא בטענה ישירה לראש הרשות. הבעיה נעוצה כנראה במעגלים הבאים, של מסגרות העל. במשרד המשפטים ובממשלה יש לחפש את ההדגשים, התקציבים, הגיבוי וסדרי העדיפות שכל כך חסרים. לתועלת המשרד וכולנו, ראוי לשנות ההתייחסות. בפעם הקודמת כשביקרתי את ביצועי הרשות הגיב אחד הטוקבקיסטים באמירה שמייחסת לי תמימות. הוא חזה כי בתום שנתיים אוכל שוב לכתוב את אותם דברים. בינתיים הוא צודק. אני טרם אמרתי נואש.
ארגונים צריכים להמדד לפי מעשייהם ולא לפי יחסי הציבור שלהם.אני מסכים מאה אחוז.הארגון שתארת לא מוכר לא ידוע ומה הוא בכלל עשה ואיזה תועלת הביא?
ל - 17 אחת התגובות הטובות !!! מ"ר קורפל - כתבה מעניינת מאוד , אשמח אם תרחיב בנושא . רוסלן .
ל-13 קצת התבלבלתי מה את בעצם רוצה ההצעות שלך באות ממקום טוב אבל לא מעשיות העיתונות תפקידה לדווח ולהעלות ביקורת בונה אני חושב שכותב הכתבה עשה בדיוק את זה
מ"ר קורפל שלום רב, אני מסכים עם חלק מהתגובות שמדברות על זניחות של מקרה עם החיילת, לדעתי גם מבחינה המשפטית המקרה הזה ממש לא חד-משמעי. אולם הנושא של צנעת הפרט הוא בר חשיבות רבה ופיקוח על מאגרי מידע מכילות מידע אישי על אדם פרטי חייב להיות מוגדר ומתמיד. אני רואה שני היבטים חשובים בנושא. הראשון הוא הגדרת סטנדרטים ברורים(מתעדכנים מעת לעת) לבניה, שימוש ואבטחה של מאגרי המידע. יתכן שהגדרות הנ"ל קיימות בחוק ואני פשוט לא מודע להם. בכל מקרה קיומן של ההגדרות אינו שווה פרוטה ללא יישומן. למיתב דעתי להבטיח את הביצוע של הגדרות או נהלים הנ"ל ניתן האמצעות הנקת תו תקן לגופים העומדים בדרישות. כלומר אני מדבר על התנהלות דומה לזאת של מכון התקנים בהנקת תו תקן ISO מסוג כל שהוא. כלומר בדיקות תקופתיות של פרמטרים המוגדרים מראש, הפקת דוח מבקר לגוף הנבדק הכולל הערות וליקויים שישנם לתקן בפרק זמן מוקצב על-ידי המבקר. דגש חשוב - אף אחד לא מחייב אירגון לקבל תקן. צריך לגרום לכך שאירגון ירצה להיות בעל תקן. כאן למעשה מתחיל חלק השני של הנושא - מודעות הציבור הרחב. או. קיי. הגדרנו תו תקן למאגרי מידע ושימוש בהם. זה הזמן לגרום לכך שכל גוף תרצה לזכות בו - זה הזמן ל-PR קמפיין. מספר קמפיינים של פרסומת סוציאלית אשר תסביר לכולנו(גם לי) מה הם זכויותינו בדבר צנעת הפרט, מה ההתחייבוית של בעלי מאגרי מידע ומההם הסיכונים הקיימים עבורינו. פרסומות הנ"ל יזכרו בין היתר את התקן המדובר וידגישו את חשיבותו. כך נשיג שתי מתרות בו זמנית - מודעות הציבור בנושא ונתינת מוניטין לתקן. ברור לי לחלוטין שמהלכים הללו דורשים המון משאבים אנושיים וכספיים. אינני מושכל מספיק על-מנת אפילו להעריך את היקף ואת סוגי המשאבים הנדרשים. מה שחשוב ששימוש במערכות מידע הולך ומתגבר בכל שנה ונכנס לאנפים חדשים, יותר ויותר נתונים אישיים שלנו מתאספים במאגרי מידע שונים ומגוונים ואני הייתי רוצה להיות בטוח ששימוש או הצלבה בין הנתונים האלה לא יפגע ולא יגרום שום נזק לאף אזרח. יאן שרייפל, מכללת סמי שמעון, תעו"נ, שנה א'
כל מי שלא חי בבועה שלו ומבין באיזו מדינה אנו נמצאים יכול לומר בעצמו שישנם גופים חסרי משמעות (לא מבחינת תוכנם אלא מבחינת השגת תוצאות) בממסד שלנו שבא לסמן במקרים אלו V, למלא משבצת, להגיד "עשיתי מה שעליי לעשות בתור גוף שמייצג את הציבור". יש פה מטרה. המדינה, בסופו של דבר, צריכה להגן על תושביה. ואיזו דרך טובה יותר מאשר להגן על זכויותיהם ?? ובכן, יש מטרה, יש תהליך (תאורטי, אפשר לומר...), יש גוף. חסר היישום! אישית, לא שמעתי על הארגון ולא ידעתי על שירותיו. כרגיל, עוד בורג רופף במערכת. השאלה היא, מי יחזק אותו? סיגל, תעו"נ מכללת סמי שמעון.
ל-5 .... נכון שהתבקשת לרשום תגובה... אבל עדיף שתחשבי לפני.. או בכלל אל תגיבי... ל-13... מסכימה איתך שביקורת של עיתונות זה תנאי חשוב מאוד, כך הציבור מיודע ובהחלט מסכימה איתך על זה שהיא כבר לא כל כך רלוונטית כשכל אחד - בלי ידע רחב בתחום - מסיע ביקורת .. דעה עוד מתקבלת על הדעת.. אבל ביקורת??....
יונתן קורפל גם אתה מתחיל להתחזק ..... פסוקים מהתנך .....
זה בלתי נסבל שכל בעל דעה מרגיש מחוייבות להתריע על כשל כזה או אחר של הממשלה/המדינה/הרשות לשקרכלשהו. שלא לדבר על בנאלי ומשעמם. בעצם הבעיה שלי היא לא בפירסומי הביקורת במדיה. הבעיה שלי היא בדיבורים האינסופיים. "זה לא בסדר.. ההוא לא בסדר.. פה המשטרה לא אוכפת את המהירות.. שם הרשות לא יושבת על הראש של סלקום". ביקורת של עיתונות היא דבר חשוב לדמוקרטיה, מתי היא הופכת להיות מיותרת וחסרת משמעות? כשכל אחד מחליט לעשות זאת. הייתי מצפה מאדם בעל ידע כוח וקשרים בתעשייה, כמו קורפל, לא רק לדבר על מה שאפשר/היה צריך להיות. אלא גם לעשות, ליזום, להשפיע. אני לא יודעת מאיזה צד של נאיביות אני מדברת, אבל כמה באמת יש לכם ציפייה שממשלה (באשר היא) היא סופרמן שיכול לעשות ולממן הכל? אם הרשות למידע ומשפטים מפריעה לך בחוסר העבודה שלה, למה שלא תקבע פגישה עם היו"ר שלה ביום ראשון ותציע את שירותיך? אם מטרת המחבר הייתה ליידע את הציבור על קיומו של גוף זה או אחר לאכיפת חוק, הרי שמטרתו חסרת תועלת. אם אנשים מסויימים לא ידעו על קיומו של הגוף כנראה שזה לא באמת משנה גם אם הם ידעו עליו. זאת היות והגוף לא עשה דבר שיצדיק את קיומו, אחרת היו מכירים אותו. עוד ביזבוז של זמן....
יש בכל זאת משהו חיובי, הם עושים משהו ואפילו הכותב לא התיאש.
זוהי לא החברה היחידה שמאגרי הנתונים של מדינת ישראל פתוחים בפניה ולדעתי זוהי רק ההתחלה כל שאר האנשים שנפגעו פשוט לא התלוננו מטעמי עצלנות וחוסר רצון לטבוע בביצת הבירוקרטיה הישראלית
הרשות לטכנולוגיה הזו, מי שמע ומי ראה ? זה גוף חסר שיניים ויכול אכיפה.
אם לא אתן לא הייתי יודעת שיש בכלל רשות כזאת תודה רה כעת חיי השתנו
אני מוצאת דמיון עצוב בין כתבה זו לבין הכתבה שפרסת בשבוע שעבר. במדינתנו יש המון "ססמאות מפוצצות" אך חלק היישום לוקה בחסר. הדרגים העליונים חייבים לפשט את "ססמאותיהם" ע"מ שהדרגים הנמוכים יותר יוכלו ליישם אותם. אינני מופתעת כלל ואני בטוחה שגם לרבים אחרים לא חידשת כלום. התרגלנו. אנחנו לא יכולים לתת להרגל להפוך למציאות תעו"נ בן גוריון
לדעתי הבעיה נעוצה באכיפה
הרשות עם התקציבים שלה וכוח האדם שלה לא יכולה לעשות למעשה כלום מדובר בטיפה בים
לא ברור לי מה היתה כוונת המשורר בכתבה זו!!
כרגיל - קורפל צודק..
צרכים ללמוד מאורנג!
עוד סיבה לפחד מהמאגר הביומטרי שכופים עלינו.
מר יהונתן קורפל היקר כרגיל כייף לקרוא את המאמרים שלך. אני מסכים איתך שכל נושא מאגרי המידע במדינה לוקה בחסר אך אני יכול לומר לך בביטחה שדווקא בסלקום יש הקפדה יתרה בנושא, במקרה המדובר היה לנערה מנוי על שמה(ששולם ע"י ההורים) לכן נעשתה אליה פניה . סלקום נוהגת כך לגבי כל לקוחותיה כשמאתרים שקיימת תוכנית טובה יותר וזה כאקט של הוגנות ושימור הלקוח. בכל מקרה מכיוון שמדובר באכיפה ותיקנון של משרדי הממשלה כנראה תוכל לכתוב כתבה דומה עוד שנתיים. בברכה, אבי ישורון