עיניים גדולות

עד השבוע שעבר היה מארק הארד המנכ"ל המצליח של החברה הגדולה בעולם המיחשוב: HP. בתקופת כהונתו השתפרו תוצאות החברה העולמית בכל הנוגע להכנסות ורווחים. שווי השוק של החברה זינק ויותר משהוכפל. לפתע פתאום הוא הולך הביתה. תלונה על הטרדה מינית, שהגישה קבלנית שעבדה עבור חברתו, נבדקה מאז חודש יוני. המנהל הכל כך מצליח מוגדר כעת בלשון משפטית, כמי שהפגין כושר שיפוט לוקה מאוד בחסר, באופן שמכרסם באמינותו ופוגע ביכולתו להנהיג החברה.

החקירה הפנימית בחברה לא הניבה ממצאים אודות להטרדות מיניות. המנהל המודח והמתלוננת סגרו הפרשה בניהם בהסכם. הארד מכחיש התלונה המקורית נגדו. אם אכן לא היו דברים מעולם, האם לא היה מנסה להוכיח ניקיון כפיים בבית המשפט? אלא שזו איננה הבעיה כולה. בבירור נמצאו, כך על פי החברה, ליקויים בדיווחים כספיים של המנכ"ל. הוצאות אישיות נרשמו ככאלה שנעשו במסגרת התפקיד. יש מי שרומז, כי כספים שהועברו למי שהפכה למתלוננת, עשו דרכם שלא על פי הנהלים. על כך הוא נשלח הביתה.

האדם מן הישוב עומד נפעם. חדשות לבקרים נחשפת חולשתם האנושית של גדולים ושועים. דווקא אלה עתירי הממון, השולטים בסכומי כסף דמיוניים, חוזרים ומחליקים בשל זוטות. עיניים גדולות, כפי שהיה מכנה זאת סבי. מדובר הרי במי שהכנסותיו עשויות להגיע למיליוני דולרים לא מעטים מידי שנה. כעת מבקש המנהל, שהיה עד לפני כמה ימים מכובד, להחזיר הכספים לקופת החברה. הסכומים מוגבלים, מה שלא יפרק חסכונותיו. האם לדעתכם היה נוקט בדרך זו לו היה סבור שהוא מחזיק סכומים אלה כדין?

בטור זה אנו דנים בדרך כלל בסוגיות טכנולוגיות, אולם אין ספק שהתנהגותם האישית של מובילי ענף ההיי-טק יכולה להשפיע על התוצאות העסקיות, לא פחות ממיזוגים, רכישות ופריצות טכנולוגיות חדשות. מחירי מניית HP צללו מיד עם פרסום הודעת ההתפטרות. חשוב לכן לברר היכן עובר הגבול בין האישי לציבורי. בין ההתנהגות הפרטית של מנהל, לבין מה שהחברה והעסק יכולים להתערב בו. במיוחד כאשר ברור כשמש, כי ביצורי האנוש מובנות חולשות, מהן לא פטורים גם מאיישי הצמרת.

האם מנכ"ל שמשקר למשפחתו או בוגד באשתו, לא יכול להיות מוביל גאוני של תעשייה שלמה? האם מי שמרמה את חבריו במשחק קלפים, או נותן נימוק שקרי לשוטר תנועה, פסול מניהול – גם אם הצעיד את חברתו להישגים חסרי תקדים? היכן בדיוק עובר הקו המפריד? מבחינתי, אופי ותכונות רעות אינן פוסלות מנהלים. הם הרי נמדדים בתוצאות מעשיהם. יש מי שסבור כי רק קשוחי לב וחסרי מצפון יכולים לממש תוצאות מרחיקות לכת. עניינים פרטיים, מכוערים ככל שיהיו, אינם צריכים בהכרח להוביל להסתלקות מנהל.

שני סייגים יש להציב בפני המנהל. המחסום הראשון הנו זה הפלילי. מנהל שחצה קו זה איננו יכול להיות פטור, תהיינה אפילו זכויותיו ענקיות. לא פחות, יש להקפיד על אי פגיעה באינטרסים של החברה. מנהל שמשקר לישות שהוא מנהל, גם אם בעבור חופן דולרים, איננו ראוי לשמש בה בתפקיד כלשהו. מדובר בניגוד אינטרסים פסול בין זה הפרטי לזה של החברה. כשנוצרת סיטואציה שכזו, יש לשלח המנהל לדרכו במהירות האפשרית. כך נעשה במקרה הנדון, לפחות על פי הודעת החברה. תטיב לעשות HP אם לא תסתיר מאומה ותמצא את הדין, אם יש על מה. אחרת, במוקדם או במאוחר קלונה ייחשף.