חוסר היציבות כאתגר ניהולי

מלאכת הבחירה של ספק טכנולוגיות מידע הנה משימה מורכבת. ההשוואה בין החלופות הנה, בהרבה מקרים, לא פחות ממלאכת מחשבת. איתור האפשרות האופטימאלית נשענת על שלל פרמטרים טכנולוגיים, כלכליים ותפעוליים השזורים בניהם. מדובר בשלוש רמות לפחות של החלטות, שקשה מאד לנסחן באופן מדעי. ראשית, עלינו לבחור את הפרמטרים על פיהם תתבצע הבחירה במקרה המסוים. לאחר מכן, עלינו להקנות לכל אמת מידה שכזו את משקלה הסגולי, שהרי לא כולן בנות משמעות שווה. לבסוף, עלינו להחליט לגבי כל פתרון חליפי, מהו הציון היחסי לו הוא זוכה בכל אחד מהפרמטרים שנבחרו.

אחד הפרמטרים שאינם זוכים במקרים רבים למשקל ראוי, הנה מידת יציבותו של הספק. יציבות זו מקפלת בתוכה מרכיבים כמו חוסן כלכלי של המציע וכן את מידת הכדאיות הכלכלית שלו בעסקה האמורה. הארגון הלקוח הישראלי, מחפש "מציאות" כלכליות, ושוכח שרכש זול עלול להתברר, בסופו של דבר, כמהלך יקר מנשוא.

דה מרקר דווח השבוע על בעיה שגרמה להשבתת המערכות הכלל ארגוניות בנייס. על פי אותו דווח, מקור הקריסה היה במערכת ההפעלה של חברת הקוד הפתוח רד-האט. זו האחרונה מיוצגת בארץ על ידי החברה המקומית הגדולה מטריקס, שאמורה לספק תמיכה. אולם מסתבר, כך על פי הכתבה, כי יכולת התמיכה של החברה הישראלית הגדולה במוצרי החברה העולמית, מסתכמת בחמישה אנשי מקצוע מתמחים בלבד.

הסיפור האמור הנו רק החוליה התורנית בשרשרת ארוכה של מקרים בהם לקוחות ניצבים לפתע בפני שוקת שבורה. כאשר נכנסתי בזמנו לתפקידי כמנכ"ל בחברת מיחשוב מוכרת בישראל, מצאתי שהרשת הפנימית נשענת על מוצרים של אווייה, שהפסיקה למעשה פעילותה בתחום זה בארץ. הברירה שנותרה באופן מעשי הייתה להחליף את המערכת – פעולה שהייתה כרוכה בהפסד ההשקעה המקורית וברעש ארגוני, שמלווה כל החלפה של מערכות. אחד הגופים להם אני מייעץ נאלץ בעבר הלא כל כך רחוק, להחליף את המערך התשתיתי שנשען על מוצרי נובל, אחרי שחברה זו החליטה לנטוש פעילותה הישירה בישראל.

ככל שארגונים תלויים יותר במערכותיהן הממוחשבות, כך משמעות בחירת הספק גדולה יותר. המערכות בנות זמננו מורכבות ממוצרים שונים, של מגוון ספקים, אבל תלויות האחת בשנייה. די לעיתים בבעיה באחד המרכיבים כדי לפגוע בחלקים נרחבים ואחרים של המערכת. הערכה של מידת יציבותו העתידית של הספק, הייתה, מאז ומתמיד, אתגר ניהולי לחברה הקושרת עמו את גורלה. אלא שבעת האחרונה, הבעיה מחמירה, וכנראה תגיע לשיאים חדשים.

אי היציבות הכלכלית חסרת התקדים, הופכת את משימת בחירת הספק לקשה שבעתיים. ארגונים שוקלים כעת, למשל, האם לרכוש תשתיות תקשורת נתונים מנורטל. חברת הענק הצפון אמריקנית הזו הייתה עד לא מכבר מובילה ענפית. כשהחברה נקלעה למשבר כלכלי ובחודש החולף הגישה בקשה להגנת בית המשפט בפני כינוס נכסים – צפו, מן הסתם, סימני שאלה בקרב רוכשים פוטנציאלים של מערכות שמיועדות לפעול לטווח של שנים קדימה.

אם בארזים נפלה השלהבת, מה נגיד במקרים שבהם מדובר בעצים שצמרתם נמוכה יותר, שורשיהם עמוקים פחות וגזעם דק בהשוואה? בחודשים האחרונים מתברר שרוב התחזיות של מרבית המומחים, לכאורה, שוות כקליפת השום. המסקנה הנה ברורה: דווקא כעת, יש להעלות משקלם של הקריטריונים הבודקים מצבם של ספקי מרכיבי מערכות המידע. ככל שאי היציבות הסביבתית גוברת, יש להעמיק הבדיקות ולמעט בנטילת סיכונים. כדאי לשלם יותר אם מגדילים את סיכויי השרידות. הארגונים נמצאים גם כך, במצב מורכב מידי מכדי לאפשר לעצמם קריסה של מערכות הליבה.