הכול מתחיל בחינוך ובמשמעת עצמית
גם יונתן קורפל מתחבט בסוגיה החמה של עבודה מהבית
מריסה מאייר, מנכ"לית יאהו! (!Yahoo), פתחה מחדש את הוויכוח בדבר הרציונל שעומד מאחורי שיטת העבודה מהבית. בחברה האמריקנית החליטו בצורה אולטימטיבית להפסיק את התופעה הנרחבת של עבודה מרחוק, ולחזור להניע את העובדים אל משרדי החברה. כנראה שלא במקרה, יצאה באותו השבוע גם קומברס (Comverse) בהודעה דומה. גם כאן הוחלט להפסיק העבודה מהמעון הפרטי כשיטה קבועה – וכך נפתח הדיון גם במחוזותינו.
הסוגיה של העבודה מן הבית נוגעת כמובן לכלל המשק, אבל בולטת בראש ובראשונה בענף שלנו – ובו כמובן נתמקד כאן. טכנולוגיית המידע הנה זירה נוחה לעבודה מהבית. אפשרי וקל לפתח תוכנה בחדרך, אולם הרבה פחות ישים להשתלב כך במערך הייצור של כלי רכב או מטוסים. כמו כן, האווירה הפתוחה והנאורות הגבוהה בענף, מעודדים חלוציות בכל מישורי הארגון ודרכי ניהולו. כך, למשל, קרה בשבירת מבנה הניהול ההיררכי המסורתי שהובילה גוגל (Google).
היתרונות של העבודה מהבית, היכן שהדבר אפשרי, גלויים לעין: העובד חוסך את זמן הנסיעה הלוך וחזור, שמסתכם בממוצע כשמדובר בארצנו, בקרוב לשעתיים לכל יום עבודה. השיטה כרוכה בחסכון גדול בחדרי עבודה, ריהוטם, ניקיונם, מיזוגם, הארתם ואבטחתם. כמו כן נמנעות הוצאות הנסיעה, שמצטברות לסכומים משמעותיים. יש גם היבטים כלל-חברתיים, כגון זה שעליו מצביע שרון קדמי, מנכ"ל משרד התמ"ת, הרואה בשיטה כאמצעי משמעותי בחיזוק השוויון המגדרי. כך, הנשים שבדרך כלל מרותקות יותר לבית המשפחה, יכולות לתרום ולהיתרם.
מנגד, אי אפשר להתעלם מהבעיות שמציפה הגישה החדשנית יחסית: קשה יותר לשלוט ולהפעיל בקרה ומסובך יותר לנהל עבודת צוות ולפתח הפריה הדדית ורוח שיתופית. יש בוודאי דוגמאות לכאן ולכאן, ועל כל ארגון לפעול בשיטה שתעניק לו את התוצאה המרבית. בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו (Cisco) ישראל, התבטא בנושא באחרונה. הוא נקט עמדה ניטראלית לכאורה, באומרו כי מבחינתו אנשים יכולים לשהות כל היום בחוף הים אם יעמדו ביעדיהם.
אפשרי כמובן לשלב בין השיטות: לייעד העבודה מהבית לתפקידים מסוימים, או לחלק בלבד משעות העבודה של המועסק המסוים.
לפי נתוני משרד התמ"ת, רק כ-3% מעובדי ישראל קשורים לעבודה מהבית. פחות משליש מהם מעבירים את רוב שעות עבודתם מהבית. המדובר בשיעור נמוך יחסית לרוב ארצות המערב המתקדמות. אחת הסיבות המרכזיות לכך, הנה המנטאליות הישראלית – שאיננה כוללת יותר מידי משמעת עצמית. אחת הדמויות הבולטות בזרוע האקדמית של ענף ה-IT בארצנו שוחח עמי על ההלם שאחז בו כאשר נסע להמשיך את לימודיו האקדמיים בארצות הברית. המרצה נכנס לכיתה, מסר בחינות והלך לעבודתו. למרות שלא נותר שומר בכיתה, אף אחד לא ניסה אפילו להעתיק.
אצלנו חיים בספירה אחרת. סטודנטים בטובות שבאוניברסיטאות כאן, מנסים ואף מצליחים להעתיק, למרות פלוגות המשגיחים והליווי האישי הצמוד לשירותים של כל סטודנט במהלך הבחינה. לא כולנו חסרי משמעת עצמית ולא כל התושבים בארצות הים צדיקים תמימים. השבוע התפוצצה באוניברסיטת היוקרה הרווארד פרשה רלוונטית: כמה עשרות סטודנטים נחשדו שהעתיקו בבחינת בית. מה שבחו"ל לעיתים נכשל בתחום זה, אצלנו מראש אפילו לא עולה על הדעת.
לו הייתה מריסה מאייר מאמינה שהחברה אותה היא מנהלת מרוויחה כתוצאה מאי-יציאת עובדיה מהבתים, היא הרי לא הייתה משנה גישה זו שהשתרשה בחלקים גדולים מהארגון. אם שם נתגלו קשיים, בישראל חשופים להם על אחת כמה וכמה. הואיל ומשמעת עצמית עומדת בבסיס השיטה של עבודה מהבית, הקושי ליישמה כאן קשה עוד יותר. די להסתכל על התעלמות ממושג התור בארצנו, מהמצב בכבישים ובמתרחש בכיתות מערכת החינוך, כדי להבין שאין זה המאפיין החזק שלנו. מה שמביא לכך שגם בעתיד הנראה לעין, אימוץ העבודה המקוונת אצלנו, גם כאשר השיטה לכאורה מתאימה, ידדה מאחורי המקובל בעולם הנאור.
י שמצפה שאפשר לחנך ישראלים הוא תמים או שעושה את עצמו
גם אני מוצא דמיון רב בין העתקות במבחן ובין המקרה של יאהו מכיוון שמקורן הוא משמעת עצמית. אך בעבודה מרחוק חשוב לקחת בחשבון את שלל המשתנים אשר משפיעים על כל עובד לבגוד במצפונו: אופי המשימה, כיצד נמדדת, התנהגות ארגונית, חינוך, מעורבות המנהל הזוטר, שגרת החיים בבית... מאיירס, יהודייה פיקחת שגדלה בגוגל בטוח מבינה את היתרונות שבעבודה מהבית אבל היא מספיק פיקחת לדעת שביאהו עוד לא יודעים ליישמה. עם זאת נראה לי שהכי קל לזרוק את הבעיה על חינוך ומשמעת עצמית בארץ מה גם ש"אם בארזים נפלה שלהבת" (אמריקאים), במקרה של עבודה מרחוק זה הרבה עניין של התנהגות/תרבות ארגונית נכונה. מה נראה לי שקרה שם? 1משבר ניהול: ביאהו ללא ספק מתחולל משבר ניהול מהותי שמאיירס מנסה לתקן. מאיירס עלתה על הבעיה מבדיקה פשוטה של פניות לשרת (+או שציפור קטנה לחשה לה זאת). כמו כן עלה שהעובדים של יאהו לא באמת כתבו את הקוד אלא העבירו אותו הלאה להודים (בקיצור כל הכביסה המלוכלכת של יאהו יוצאת החוצה) בשביל לפתור את זה, על המנהלים להיות מעורבים יותר וצריכים להיות מצויידים עם הכלים הנכונים לבצע בקרה נכונה על העבודה מהבית ע"י מערכות חיווי שונותן כגון מערכת חיווי על כמה זמן עבד העובד על ECLIPSE היום, פניות לשרת וכו'. 2נהלים לא סדורים: צריך להתייחס ביתר כובד ראש בעבודה מהבית, לבנות נהלים סדורים מי כמה ולמה עובד מהבית (עובד שגר רחוק + יותר מחצי ממשימותיו הן עבודה עצמית + כיצד נמדד +) עבודה מהבית נחשבת פריבילגיה שיש לעשות חושבים לפני שמאפשרים אותה. כנראה שעם כל הבקרה והנהלים אנחנו מאבדים קצת את המשמעות של עבודה מהבית אבל אולי זו הדרך היחידה לעשות זאת בארגון/מדינה שהתרבות הארגונית לא ממושמעת כל כך.
כתבה מעניינת על האינטרנט בתחילתו ולינק להרצאה בTED http://blog.ted.com/2013/03/18/what-the-internet-looked-like-in-1982-a-closer-look-at-danny-hillis-vintage-directory-of-users/
ישראלים זה בדיוק ההיפך ממשמעת עצמית . אני לא מכליליה על כל פרט אבל באופן כללי הישראלי הכי לא ממושמע בעולם .
אני באוניברסיטה לומד בבית במקום לבוא לרוב השיעורים וזה די מצליח
בענף שלנו יהיו יותר ויותר עובדים מהבית. אי אפשר לעצור את ההתפתחות הזאת. מי שלא מבין את זה נרדם בשמירה.
לא בהכרח. שימי לב שלא לכל אחד הילדים שוהים בבית כל היום. מעבר לכך קיימים לעיתים בחלק מהבתים חדרי עבודה אשר ייעודיים לנושאים מסוג זה.
עבודה מהבית באופן קבוע פחות אפקטיבית כי הילדים מפריעים.
לא כל תפקיד אפשר למלא מעבודה מהבית ולא כל עיסוק מתאים אולם לגבי אלה מהתפקידים והעיסוקים המתאמים, הסוגיה היא בראש ובראשונה סוגיה ניהולית פיתוח מדדי תוצאה - כאשר התוצאה היא הקריטריון ולא השהות במשרד. כך שהגב' מיאהו נכשלה קודם כל במבחן ניהולי בסיסי וזה די מתמיה.
למעשה משהו קרה באותן חברות שגרם להנהלה הבכירה לצאת בהצהרה קולקטיבית כלפי כלל עובדי החברה ולבטל את נושא העבודה מהבית, מנגד לא ניתן להכליל את הנושא. לי באופן אישי מתאפשר מספר פעמים לעבוד מהבית, ואני יכול להעיד על עצמי שכליאה למשך 9 שעות ויותר מול המחשב במשך כל יום לא מספק את אותה התפוקה כמו עבודה של כ-5 שעות, לאחר מכן התאוורות מסטטוס של עבודה בין אם זה הפסקה בבית, סידורים בבנק וכיו"ב למשך מספר שעות ולאחר מכן חזרה לעבודה. יום עבודה שלי מהבית מסתכן בד"כ באופן הבא: השכמה בשעה 6:30, תחילת עבודה מהשעה 7 עד 12:00 הפסקת צהרים הכוללת ארוחה וסידורים כגון תשלומי חשבונות וקניות וכמובן שינה טובה אם מתאפשר ולאחר מכן מהשעה 16:00 עוד 4 עד 5 שעות עבודה. אני אישית מרגיש שאני משיג תפוקה גבוהה הרבה יותר עם השקט בבית והרדיו ברקע מאשר האווירה הרועשת בקיובים במשרד.
עניין של אופי העובד!!!
מה זה משנה אם העובדים מבזבזים את השעות של גלישה בפייסבוק מהבית או מהמשרד. רוב שעות העבודה מבזבזים בכל מקרה בשטויות.
מה זה משנה אם העובדים גושים בפייסבוק מהבית או מהמשרד? בכל מקרה הם מבזבזים סתם את רוב השעות.