העיתונות המודפסת – סופו של עידן

אחרי החגים יתחוללו בפועל הצעדים המעשיים הקשים שיביאו להיעלמותו של עיתון מעריב בפורמט המודפס. התהליך ומשכו עדיין לא נחרצו לפרטיהם, אולם התוצאה ידועה מראש. בסופו של דבר, העיתון יעבור למתכונת מקוונת בלבד, כשגם על קיומה של זו לטווח ארוך ירחף סימן שאלה גדול.

מעריב יצטרף בכך לרוב העיתונים שהודפסו בארץ, שנעלמו כלא היו. מי זוכר כיום את על המשמר, הצופה, למרחב, חירות, דבר, קול העם וחדשות? וזאת רק רשימה חלקית.

גם גורלם של העיתונים המודפסים המשמעותיים האחרונים שעוד נותרו בישראל כבר נגזר להיעלם. ידיעות אחרונות, הארץ ואולי גם ישראל היום יילכו מתישהו גם הם לעולמם, לפחות במהדורה המודפסת. נותרה רק שאלת סדר ההיכחדות, אבל היא בעצם כלל לא משמעותית. יתכן דווקא שהמו"ל שישכיל להקדים להיפטר מהנטל הגלום במהדורה מודפסת יגדיל את סיכויי הישרדותו הכלכלית, וזה הרי העיקר. להמשך הקיום של עולם העיתונות יש כיום מתכונת אחת: העיתונות המקוונת. אפילו ישראל היום, שמניעי קיומו אינם כלכליים, כנראה, כבר מאותת על מעבר משמעותי למדיה החדשה.

בעיית עיתונות הנייר איננה מקומית ולא ייחודית לישראל, היא ניכרת בכל קצות העולם. עיתונים במדינות שונות נמצאים בקשיים כלכליים, שומרים את ראשם רק מעט מעל המים או משנים את הפורמט שלהם, בניסיון להתאים את עצמם למצב החדש.

נפילתו של מעריב קשורה בסיבות אחדות, אולם אין ספק שמעל לכל, מדובר בהשפעה הדרמטית של טכנולוגיית המידע, ובראשה האינטרנט. חייבים להבין שהקדמה לא משנה את צרכי המין האנושי, אלא את דרך אספקתם. לבני האדם יש, למשל, עניין גובר בתקשורת ביניהם. זה התחיל בתאי טלפון ציבוריים, עבר לטלפונים ביתיים ומתנהל כיום בעיקר באמצעות טלפונים ניידים. דעיכתו של תא הטלפון הציבורי נובעת, אפוא, דווקא מהרחבת והעמקת הביקוש לתקשורת בינאישית.

היכחדות העיתונות המודפסת קשורה בצורך העכשווי הדחוף באספקת חדשות הרבה יותר מתוחכמת והרבה יותר זריזה, כזו שהנייר לא יכול לספק. זמן תגובה אפסי מהתרחשות אירוע ועד לדיווח עליו, שיבוץ והכלה של אמצעי המחשה וניתוח, אספקה בכל מקום ובכל שעה, מתן במה נוחה לקורא, שהופך לאקטיבי, והתאמה למאפייני הקורא והעדפותיו הם רק חלק ממה שלא בא כלל בחשבון, ובחלקו לא יכול לבוא בחשבון, בעיתונות שעבר זמנה, אך כה טריוויאלי בזו המקוונת. נותרת רק שאלת הרציו הכלכלי של עיתונות זו, צופת פני העתיד.

ניסיונות של עיתונים שונים בעולם להצטמצם בהדפסה ולהתמקד בעיקר במהדורת פרינט בסופי שבוע, מתכונת שהועלתה גם בהקשר של מעריב, הינם מלחמת מאסף אבודה מראש. בסוף נישאר עם המהדורות המקוונות בלבד, של העיתונים שישרדו. כאן קיימות כמה אפשרויות כלכליות חשובות: כיום מדובר רבות על במכירת תכנים באתרי האינטרנט של העיתונים. עיתונים לא מעטים, ובראשם הניו-יורק טיימס (New York Times) והוול סטריט ג'ורנל (Wall Street Journal), החלו מיישמים זאת. ואמנם, ההכנסות בתחום זה כבר מקיפות מאות מיליוני דולרים.

אולם מכאן לא תצמח הישועה השלמה. עובדה היא שרוב העיתונים שגובים כסף תמורת תכנים ממשיכים לצבור הפסדים. לי נראה שהכנסות ראויות יושגו ממודל כלכלי משולב, שבנוסף לגביית כספים סלקטיבית יישען גם על פרסום מכל הסוגים ועל מקורות הכנסה נוספים, שייבנו במחשבה חדשה ומקורית. מקורו של חלק אדיר מההכנסות באינטרנט בפרסום, והעיתונות טרם מיצתה כלל את הפוטנציאל הגדול שלה בשלל זה, בו חלקה הטבעי עשוי לצמוח משמעותית.

גולשים מוכנים לשלם כסף, ואפילו הרבה. צאו ולמדו מהם הסכומים שמוציאים צעירים תמורת משחקי מחשב, יישומים ביזאריים ואפילו קניות וירטואליות של ביגוד מאויר לדמויות אווטאר. צריך רק להביא אותם לרצות לשלם גם עבור תכנים עיתונאיים ברשת. מי שיבין מבעוד מועד את השינויים המתחוללים בזירת העיתונות ובדרך להפיכתם לתזרים מזומנים איתן יימנה על נבחרת הדור הבא של העיתונים המשגשגים. היתר, אלה שפוסחים על שני הסעיפים ומנסים לפעול במדיות החדשה והישנה במקביל, מבלי לשנות את הרציונל הכלכלי שלהם – עצם קיומם יישכח בתוך זמן לא רב.