רשת הביטחון של המגזר השלישי

מיתון 2008 פוגע לא רק בתעשיה, אלא גם בכל אותם גופים המוגדרים כמגזר השלישי. בשנים האחרונות גברה מאוד המודעות של אחריות תאגידית, לצד גידול מתמיד בתקציבים שהממשלה מפנה לתמיכה בעמותות. ענף ההיי-טק הוא אחד הענפים הבולטים ביותר בפעילותו במגזר זה – הן על ידי תרומות ישירות, והן על ידי פעילות קהילתית ממשית. בחמש השנים האחרונות נרשמו בישראל למעלה מ-1,000 עמותות חדשות שמתמקדות בשירותי רווחה, כלכלה ומשפט למגזרים החלשים. אלו מצטרפות לכ-30 אלף העמותות שכבר רשומות כיום בישראל.

באופן טבעי, כאשר המצב הכלכלי הולך ומחמיר, הופכת הממשלה לכתובת העיקרית לקבלת מימון, שלעיתים הופך למקור הכסף העיקרי של העמותות. כך, בעקיפין, חייהם של אלפים תלויים במימון ממשלתי, שניתן לאחר שורה ארוכה של תהליכים בירוקרטיים מתישים.
אחת הבעיות החמורות היא דרך התנהלותן של העמותות, שחלקן לא מנהל ספרים מסודרים מסיבות שונות. עובדה זו חוסמת לחלוטין את דרכן לפנות לתקציב הציבורי כדי לקבל סיוע. כיום, עם התחזית לשנת 2009, עלולות עמותות אלו פשוט לקרוס.

בחודש הבא ייערך בנמל תל אביב הכנס השנתי לתמיכה ממשלתית וציבורית בארגונים ללא כוונת רווח. הכנס ידון בהשלכות של המשבר הכלכלי על העמותות, וכיצד הן יכולות ליהנות בכל זאת מהתמיכה הממשלתית, על ידי מילוי נכון של כל הטפסים והתאמה לשורה של תהליכים שהחוק דורש בטרם מוענקים כספי ציבור.

יש לציין, כי משרדי הממשלה רשאים לחלק לעמותות מיליארדי שקלים. בביטוח הלאומי, למשל, מתנהלות שש קרנות גדולות. ועדת העיזבונות של המדינה מחלקת למעלה מ-100 מיליון שקלים בשנה. והרשימה עוד ארוכה. לכן, המשימה המרכזית של כל עמותה כיום היא לא להיכשל בפניה לכל גוף ממשלתי שמחלק כספים.

מדי שנה נפסלות עשרות בקשות של עמותות, שלכאורה זכאיות לקבלת תמיכה, אבל החוקים הנוקשים, הפסיקה המחמירה והלכות משפטיות, מונעות מהן את קבלת הכסף. מי שמכיר את התופעה הזו מקרוב הוא סגן החשב הכללי לשעבר, איציק כהן, שעד לפני שנה טיפל בנושא הזה בהיבט הטכנולוגי. כיום, הוא פועל במגזר הפרטי במסגרת חברת e-4-all, יחד עם אילן למדן, לשעבר מנהל רשת המחשבים הכלל-ממשלתית.

לכהן יש תשובה לשאלה מדוע פעמים רבות העמותות נכשלות בהתמודדות על מכרזים. לכאורה, הוא אומר, לעמותות יש יתרון משמעותי בהגשת הצעות למכרז – הן בגלל נושא המע"מ והן בגלל הוצאות ניהול רזות יותר. בפועל, קובע כהן, יתרון זה אינו בא לידי מימוש. "אולם הסיבה המרכזית לכישלון עמותות במכרזים היא שהן 'משחקות' לפי הכללים הישנים, ולא שמות לב שהתנאים והמכרזים השתנו. האופן שבו עמותות ניגשות למכרז, משקף פעמים רבות אי הבנה של המסגרת הנוהלית והמשפטית של המכרז, והעדר הקפדה על מילוי מלא ומוחלט של דרישות המכרז במענה".

כהן מסביר שלהבדיל מחברות מסחריות, אשר הפנימו את השינויים וכותבות את המענים באמצעות מומחים למכרזים, לעמותות אין את המשאבים האלו והן מנסות לכתוב את המענים בעצמן, ונכשלות שוב ושוב. "לעיתים קרובות, עמותות אינן מקבלות ייעוץ משפטי מעו"ד שמתמחה במכרזים, ולוקות משמעותית בהתנהלותן המשפטית – הן בכתיבת המענה והן במקרים של הפסד מכרז שאינו צודק".

ויש לדבריו גם מחסום נוסף, והוא הטכנולוגיה. "חלק גדול מהמכרזים כיום הם מכרזים מקוונים. מסתבר, שזה בעוכרי העמותות, שברובן אינן עומדות בתנאי הסף של המכרזים ותהליכי קבלת ההחלטות בהן איטיים ביותר".

בכנס שייערך בחודש הבא, ישתתף בין היתר גם כהן, ובו יסביר כיצד ניתן להיעזר בשירותים של חברה כמו זו שלו, על מנת לזכות בתקציבים השונים. לדבריו, ניתן להתאגד במספר עמותות כדי לשכור שירותים חיצוניים או לבחור חלק מהשירותים שמציעים גורמים חיצוניים. ישנה אפשרות כמובן להיעזר במדריך המקוון של Gov.il, אולם הניסיון מוכיח שהדרישות הן כל כך מורכבות וקשות, שצריך אוטוריטה שמכירה את התחום.

גם למדינה, על פי כהן, יש אינטרס ברור שפעילותן של העמותות הללו תהיינה מוסדרת, שכן הסדר יתקל את מלאכת הפיקוח ויוודא שכל הכספים שמצטברים בקופות העמותה, מוזרמים אך ורק למטרות שהן נועדו להן, ולא על תקורות והוצאות מיותרות שמקורן חוסר התייעלות.

לא רק המגזר השלישי נעזר בגורמים חיצוניים כדי לקבל מימון. כהן מסכם ואומר, כי נושא המכרזים הפך להיות מורכב ביותר כיום. "ההקפדה על מילוי מלא ההוראות והנהלים במענה למכרז הפכה לקטלנית – טעות הבנה קלה או טעות בעמוד אחד מתוך עשרות או מאות עמודי מענה, יביאו לפסילתו על הסף. על כן, חייבים להכניס איש מקצוע לתמונה".