דו"ח שנוי במחלוקת

דו"ח מבקר המדינה 59-ב' הוא ללא ספק דו"ח חמור, ועל הנוגעים בדבר לעשות הכל כדי לתקן את הליקויים המצוינים בו. אבל אי אפשר להתעלם מהעובדה, שהפרק הדן בליקויים בהתנהלות ממשל זמין, ממחישים מחלוקת בין שתי תפיסות עולם: בין אלו הנמצאים ופועלים בפרויקט, ובין אלו המתווים חזון כיצד המערכת צריכה להתנהג.

יש כאן התנגשות קלאסית בין הפורמליסטיקה, החוקים, התקנות – כל אותם קודים על פיהם המבקר פועל, לבין המציאות המשתנה והבלתי ניתנת לחיזוי במדינה כשלנו. המבקר, בהתאם למנדט הניתן לו, בודק את הפעולות של משרדי הממשלה – החלטות, תחזיות, יעדים, תקצוב וביצוע. כאשר יש פער בין היעד לבין מימושו בפועל – מבחינתו של המבקר המדובר בליקוי שיש לתקנו.

מקור המחלוקת בין המבקר למבוקרים, נובע מבעיה שורשית: ממשלת ישראל מעולם לא נתנה את דעתה בצורה מסודרת לגבי המיחשוב בממשלה. מעולם לא הוגדרו יעדים ותוכניות אב. ממשל זמין אינו הפרויקט הראשון שצמח מעצמו מבלי שנדון בצורה מסודרת – כך היה גם לגבי פרויקט המרכבה.

המיחשוב הממשלתי מעולם לא הוגדר כמשימה לאומית חשובה. ההחלטות המועטות של הממשלה בכל הקשור לתחום, היו רק בתחילת העשור, כשהפרויקטים הותנעו. בין לבין, דברים החלו להתהוות, פרויקטים החלו להבשיל, שרים וחברי כנסת הבינו שיש כאן פוטנציאל לשיפור השירות לאזרח. כך, הוזרמו לממשל זמין עוד ועוד מטלות, ולצידן – התקציבים המתאימים. נכון, צודק המבקר בקובעו כי בחלק מהשנים הדבר לא נעשה על פי הכללים המתבקשים. הכל נעשה טלאי על טלאי.

המבקר בוודאי לא שכח, כי במהלך השנים האחרונות, כיהנו באוצר כמה בכירים שלא דיברו ביניהם: שרי האוצר אברהם הירשזון ורוני בר-און, החשב הכללי, רו"ח ד"ר ירון זליכה, וראש הממשלה, אהוד אולמרט. זליכה היה נתון בעיצומו של המאבק לחשיפת השחיתות בפעולות מסוימות של הממשלה ושל העומד בראשה, מה שהביא לנתק מוחלט בינו לבין הצמרת. ברמת השטח, ב-IT, המשיכו לעשות העבודה איציק כהן – סגן בכיר לחשב הכללי, מחליפו – טל הרמתי, וכן בועז דולב – מנהל ממשל זמין, ואנשיהם. כל פעולה גובתה באישורים הנדרשים כחוק. כולם נשענו על החלטות ממשלה עמומות ולקוניות שהתוו את הדרך למרכבה ולממשל זמין, אבל לא ירדו לפרטים.

בינתיים, ממשל זמין הפך להיות יעד בפני עצמו: משרדי הממשלה כתבו תוכניות על בסיסו, ומנכ"לים ופקידים בכירים החלו ללחוץ, כדי לקבל עוד ועוד שירותים. ממשל זמין סיפק את הסחורה, גם אם זה לא ממש היה בהתאם לציפיות של מבקר המדינה. ברור הוא שכאשר החלו אנשי ממשל זמין בפרויקט – הם לא צפו את גודל ההצלחה שלו.

דולב, בתגובתו, מציין, כי מה שניתן להסיק מהדו"ח הוא שאם אנשי ממשל זמין היו מגישים תחזיות מנופחות לתקצוב הפרויקט – ולאחר מכן מוציאים בפועל הוצאות פחותות מהמצופה – או אז לא היה יוצא דו"ח ביקורת חריף. כי אז לא היו חריגות, אבל היו סתם בזבוזים…

שקר מוסכם שנקרא עובדים חיצוניים

המבקר קובע, כי בממשל זמין הועסקו עובדים חיצוניים רבים. לשיטתו של לינדנשטראוס זוהי תופעה מוזרה, חמורה ביותר, אשר אינה מתיישבת עם נהלים ועם ממשל תקין. למעשה זהו שקר מוסכם, שקר לבן, שכולם יודעים על קיומו – אבל לא לוקחים עליו אחריות.

צודק המבקר בקבעו, כי אין זה מצב תקין שהמדינה מבססת את שירותי המיחשוב שלה על עובדים חיצוניים. בממשל זמין, כמו במרכבה ובהרבה פרויקטים אחרים, יושבים אנשים שמעולם לא היו עובדי מדינה. הם בכירים בחלקם ונחשבים למוצלחים – אבל מצבם מעורפל. נציבות שירות המדינה יודעת זאת, מאשרת את העסקתם של אותם עובדים, ובמקביל לא מסתירה את העובדה שיש כאן חריגה מתקנים. כל אחד חי עם המציאות הזו באופן שהוא רואה אותה, והעובדה שפעם בשנה המבקר יכתוב דו"ח – היא חלק מ-"ניהול הסיכונים" שאנשי האוצר לוקחים בחשבון. כי לשיטתם, לא קיימת אפשרות אחרת. הרי לא יעלה על הדעת ש-2,200 איש יהפכו להיות עובדי מדינה. והיה והם לא יעבדו כעובדים חיצוניים, המשמעות היא סגירת חלק גדול מפעילויות הממשלה בתחום המיחשוב, והרס של פרויקטים שהושקעו בהם שנים.

מיקי יטפל?

יכול להיות שדווקא כעת, עם מינויו של מיקי איתן לתואר השר לשיפור השירות לאזרח, יקום איתן, וינסה לעשות סדר. איתן ידוע כחסיד גדול של ממשל זמין, אבל מעולם לא חסך את ביקורתו מאנשי ממשל זמין.

ישיבתו ליד שולחן הממשלה, תביא לכך שאולי סוף סוף ממשלת נתניהו תהיה הממשלה הראשונה בישראל שתקיים דיון רציני, אמיתי, בכל הקשור לתיקשוב ולמיחשוב ברמת הממשל. לא תחת הכובע של שיפור השירות לאזרח, כי אם קביעת יעדים, אישור תקציבים ריאליים ופיקוח עליהם כנדרש. ייתכן כי אז ייחסכו הדפים עליהם ייכתבו דו"חות המבקר הבאים.

השורה התחתונה: ברור מאליו כי המתנגדים לפרויקט ממשל זמין, מטעמים אישיים ובלתי ענייניים – ינצלו את הדו"ח כדי לעורר מהומות ולדרוש את ליטרת הבשר שלהם. יש לקוות כי הממשלה תדע להבחין בין הליקויים האמיתיים, שאותם יש לתקן ומייד, לבין השערות ואבחנות שאינן עומדות במבחן המציאות. הממשל בישראל יכול להיות גם זמין וגם תקין.