המשכיות עסקית ושפעת החזירים

צודקים חוקרי גרטנר בקובעם, כי יש להיערך לכל מקרה, בבחינת "על כל צרה שלא תבוא", ולפעול לשימור הידע בארגונים בצורה המיטבית - כאשר חלילה חלק מהעובדים לא יגיעו לעבודה לפרקי זמן ממושכים עקב שפעת החזירים ● לא עלינו

ההיסטריה ברחבי העולם סביב שפעת החזירים תופסת תאוצה, וגם בישראל רשויות הבריאות עומדות בכוננות. מעבר לצד הבריאותי, הרי שלמגיפה הכלל עולמית הזו יש כמה קשרים, לא מקריים, לתחום מערכות המידע. קשר אחד הוא בהיבט המשכיות עסקית, DRP ושימור ידע בארגונים. השני הוא בהיבט השימוש שעושות מערכות הבריאות העולמיות בהפצת ידע ולאזהרות לגבי התפשטות המחלה.

בישראל ממדי התופעה עדיין אינם בגדר מגיפה, אבל בארצות הברית ובאירופה ההיסטריה היא במימדים כאלו, שהביאו את גרטנר העולמית לפרסם דו"ח מיוחד בנושא שפעת החזירים. למרות שממשלות בעולם הכריזו על מצב חירום בשל שפעת החזירים, כותבים האנליסטים של גרטנר, הרי שעל המגזר העסקי להתייחס לנושא בפרופורציה המתאימה, ולא להיכנס לפאניקה. האנליסטים ממליצים לראות בשפעת החזירים מעין "קול קורא", בבחינת אזהרה לכל מחלקות מערכות המידע והמיחשוב, לפיו על המנמ"רים לרענן ולבדוק היטב את כל ההיבטים של שימור ידע בארגונים. זאת בשל החשש מהיעדרות ממושכת של עובדים שעלולים לחלות. היבט נוסף אותו מציינים האנליסטים, הוא החשש שאזורים גיאוגרפים שלמים יוכרזו כנגועים, מה שיוביל לכך שעובדים לא יוכלו להגיע לעבודה.

אין ספק כי המאמר של האנליסטים של גרטנר מספק עברונו זווית מקורית, כזו שלא נדונה רבות. כאשר מתייחסים למושגי IT דוגמת "DRP" ו-"שימור ידע", הם מקושרים בדרך כלל לאסונות טבע גדולים, פעולות טרור או מלחמה באזורים שונים של העולם. אבל כולנו יודעים שמחלות או מגיפות – אפילו שפעת רגילה, לאו דווקא השפעת הזו – פוגעות בתפוקה השוטפת של הארגונים.

על כן, האנליסטים של גרטנר ממליצים לארגונים בכל העולם לערוך בדיקה חוזרת של כל נהלי ה-BCM (ניהול ההמשכיות העסקית) שלהם בארגון. על המנמ"רים בארגונים, הם ממליצים, לפגוש את כל מנהלי קווי העסקים הראשיים בארגון, לשמוע מהם על הציפיות והחששות מהאפשרות להתפשטות המחלה, ולבחון אילו פתרונות הם יכולים לספק להם. המטרה – מיזעור מיידי של הנזקים.

כך, גרטנר מעריכה שהתפשטות המחלה עלולה להביא להיעדרויות של עובדים ממקומות עבודה בהיקף של 40%. הם מסייגים ומציינים כי הסיבה להיעדרויות לא חייבת להיות דווקא המחלה עצמה, כי אם פחד מהידבקות, כזה שיניע עובדים רבים למרפאות ולבתי חולים, על מנת להיבדק. כך, ארגונים עתירי כוח אדם, כותבים החוקרים, כאלו אשר ההון האנושי שלהם הוא המשאב המרכזי שלהם – הם העלולים להיפגע יותר מאחרים. "בעולם הגלובלי של היום ה-IT, צריך לספק כלים ותהליכים כלליים שמתאימים לכל ארגון, על מנת לענות על מצבים מסוג זה", סבורים אנשי גרטנר.

בארצנו, כבכל העולם, תחום ההמשכיות העסקית הוא חשוב, ובעל השלכות על כלל המשק. אבל כולנו יודעים שבמדינתנו הקטנה, כמה חודשי רגיעה ביטחונית משכיחים את הצורך בטיפול בתחום חשוב זה, ועל הארגונים משתלטת אווירת ה-"סמוך" וה-"יהיה בסדר". התסריטים לפיהם ניתן לשבש את החיים במרכז הארץ או בכולה, הם רבים כל כך ומגוונים. לכן, צודקים חוקרי גרטנר בקובעם בסיכום המאמר, כי יש להיערך לכל מקרה, בבחינת "על כל צרה שלא תבוא", ולפעול לשימור הידע בארגונים בצורה המיטבית – כאשר חלילה חלק מהעובדים לא יגיעו לעבודה לפרקי זמן ממושכים. על כל מנמ"ר להתארגן לקראת כל צרה – ולאו דווקא מהחזירים החולים שבמקסיקו.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים