על ענן, אסלות וטלפונים סלולריים

כנס CloudCon השנתי השלישי של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ה') במרכז הכנסים אווניו, היה על רקע מזג אוויר גשום בכל רחבי הארץ. זה תאם במידה רבה את האווירה והמסר הכללי ששודרו מכנס זה: הענן כבר אינו באזזוורד, הוא כבר כאן, חי, נושם ובועט. בשטח, הענן מיושם בארגוני SMB בישראל, אבל כל הדוברים בכנס הוכיחו באותות ומופתים שהענן לא מדלג על הארגונים הגדולים בארץ, פשוט התהליך הוא איטי יותר. אם בכנס CloudCon הראשון התעמת ברק רגב מגוגל (Google) עם מנמ"רים של ארגונים גדולים שרמזו, כי ענן זה נחמד אבל לא בבית ספרנו, כיום המנגינה היא אחרת. כי ענן, כפי שרגב הסביר, הוא חלק ממשהו הרבה יותר גדול שקורה לנו: פריצת הסלולר והטלפונים החכמים. רגב ציטט, ולא בהלצה, נתון לפיו עד סוף העשור יהיו בעולם 10 מיליארד טלפונים חכמים, הרבה יותר ממספר האסלות שיהיו בעולם.

הראש היצירתי של כל עורך חדשות מתחיל היה מתפתה להפוך את הנתון הזה לכותרת עסיסית: למה דווקא אסלות? משום שהן מסמלות את אחד ממוצרי הצריכה שאי אפשר בלעדיהם. הטלפונים החכמים מתקרבים לאותה רמה של פופולריות של מוצרי צריכה בסיסיים. הם נמצאים כמעט אצל כל עובד, ואותו מכשיר משמש לצרכים הארגוניים ולצרכים האישיים. ההפרדה מאוד דקה ובעייתית. כאשר העובד הוא בעל מכשיר חכם, שמאפשר לו להיות נייד ולקחת את העבודה הביתה, הוא כבר לא רק צרכן או עובד שתלוי בשירותים שהוא מקבל מהמנמ"ר, אלא הוא זה שמכתיב איזה שירותים יהיו לו על הענן. ונתון זה מחזיר אותנו לנושא המרכזי של הכנס: הענן שיהיה חלק בלתי נפרד מהשירותים והתשתיות שלנו.

אין זה מקרי שאת הכנס פתחו שני נציגים משני עולמות שונים. ברק רגב מגוגל, שמלבד סיפור האסלות דיבר על הבייבי של גוגל: הכרום, שנועד בהתחלה להניע את שוק הדפדפנים, אבל הפך מהר מאוד למערכת הפעלה לכל דבר, שמאפשרת למשתמש לבצע את כל הדברים שהוא רגיל לעשות על מחשב רגיל, רק בהבדל אחד: הכל מצוי בענן.

קדם לברק רגב, מנכ"ל יבמ (IBM) ישראל, מאיר ניסנסון. יבמ מייצגת את העולם שהשוק הארגוני מכיר היטב מזה שנים רבות. הכניסה שלה לענן לא נעשתה בבת אחת. כמו כל החברות הגדולות, בתחילת הדרך המתינו בענק הכחול בצד, לראות אם אולי הגל הזה יעבור. אבל מהר מאוד הבינו אנשי יבמ, כי לא מדובר בטרנד חולף. צודק ניסנסון שאמר, כי עבור המשתמש המעבר לענן אינו כל כך טראומתי, אבל לא כך עבור הספקיות, אלו שצריכות לתחזק ולהעביר את הארגונים לענן. לשם כך הפנתה יבמ משאבים בסדרי גודל של מיליארדי דולרים כדי לפתח שירותים ופתרונות. כיום הענן נחשב לאחת הפעילויות המרכזיות של יבמ במסגרת השירותים שהיא מספקת לארגונים.

ניסנסון אמר, כי כאשר הם החלו לדבר עם אנשים בעולם על הענן הם נשאלו איך לא עשיתם את זה עד היום, הרי זה לא חדש? מה שנכון נכון. הענן הוא העתק משוכלל של לשכות השירות שהענק הכחול התפרנס מהן במשך שנים. אבל גם ותיקי יבמ יודו, כי את החיות והבאז הגדול לענן נתנה גוגל וחברות אחרות שקמו בעקבותיה. הם לא המציאו שום דבר, אבל הם נתנו את הפתרונות הנכונים לצרכים שעלו עקב התפתחויות טכנולוגיות של רוחב פס והתלות הגוברת שלנו באינטרנט.

גוגל ויבמ כמובן לא לבד בהתמודדות עם האתגרים הרבים שהציב הענן. במעבר למודל ענן יש אתגרי ניהול, ניתוב, תחזוקה, ובעיקר קצב וביצועים. כאן היה מעניין לשמוע את גל עופרי, מנהל הפיתוח העסקי בבזק בינלאומי, שסיפר כי הכבל התת-ימי שהם הניחו בין ישראל לאיטליה, לא נועד רק כדי להגדיל את המהירות של הגלישה. הכבל החדש, מבטיחים בבזק בינלאומי, יאפשר לנו לצרוך הרבה יותר שירותים בענן, עם ביצועים סבירים שלא יאלצו אותנו לקחת כדורי הרגעה פעמיים ביום.

בזק בינלאומי גם מייצגת את המגמה שהענן הוא פתרון אידיאלי לגופים חסרי משאבים שמשרתים ציבור רחב וצריכים לחסוך כסף. כך, מערכת החינוך הלכה לפרויקט שאפתני בענן בעזרת בזק בינלאומי. ההערכה היא שאחרי שהממשלה קפצה למים אנו צפויים לראות עוד ועוד דוגמאות. ושמענו גם הרצאות מחברות כגון סימנטק (Symantec), שהתייחסה לנושא האבטחה, אחד החסמים המרכזיים בכניסה לענן.

בהמשך הכנס הוצגו פתרונות של חברות ותיקות וחדשות שדיברו על מודלים של ענן, בראש וראשונה SaaS, אחסון, שירותים שונים ועוד.

שורה תחתונה: הענן אינו טרנד חולף, הוא חלק משינוי בדרך ההתנהגות שלנו – הן כצרכנים והן כעובדים המשתמשים בכלים חכמים. אפשר כבר לצפות שבכנס CloudCon הרביעי נשמע על סיפורי לקוחות של ארגונים גדולים שעברו לענן.