שנת ההשקעות בדור העתיד של המהנדסים

שנת תשע"א, שזה עתה הסתיימה, הייתה שנה שבה ראינו התחלות של פרויקטים שמטרתם לשפר את מעמד המורה ואת סביבת העבודה של התלמידים בכיתה. הייתה זו שנת שיא בהצטיידות בתחום המיחשוב בחינוך, שנה שבה הוענקו מחשבים ניידים למורים. לא להאמין, אבל במאה ה-21 יש עדיין מורים ומורות בישראל שמחשב נייד נחשב עבורם כהטבה, ומקבלים אותו רק אלו שזכו להיכלל בתוכניות עצמאיות של אנשים טובים באמצע הדרך שגייסו תרומות כדי לקנות מחשבים – ולא מגורם ממשלתי. הפרויקט הגדול ביותר שהגיע לשיא השנה, הוא ללא ספק פרויקט "מחשב לכל מורה", שאותו יזם אורי בן ארי, נשיא ומנכ"ל קרן אתנה, לפני כחמש שנים. הרעיון היה כל כך פשוט שהיו כאלו שהסתכלו עליו בביטול.

כיום המציאות קצת שונה. בעידן של מהפכות ומחאות בו אנו נמצאים, אורי בן ארי וחבריו הרבים לדרך – אנשי משרד החינוך והסתדרות המורים – יכולים לזקוף לזכותם מהפכה קטנה וחשובה משלהם: הם הביאו לשינוי במעמד המורה, קודם כל בעיני המעסיק שלו – משרד החינוך, וגם בעיני עצמם. המחשבים הניידים הם שהביאו את האופק החדש ל-6,500 מורים ב-160 ישובים בארץ.

המחשבים לא חולקו במסגרת פרויקט בודד אחד, אלא כחלק מתוכנית מסודרת הכוללת קורסי הדרכה והטמעה, שהפכו את המחשב לכלי עבודה ממשי של המורה ובעקיפין שיפרו את רמת ההוראה. אבל ההצלחה הגדולה ביותר של הרעיון שהגו בן ארי וחבריו לפני חמש שנים, היא הודעת משרד החינוך שהוא מאמץ את התוכנית ומתכוון לבצע אותה בכל בתי הספר. המשרד גייס 400 מיליון שקלים לצורך זה ולמימוש תוכנית התיקשוב הלאומית בחינוך.

אצל בן ארי בתור עומדות עוד עשרות רשויות מקומיות – אשר ראשיהן יודעים היטב שהבטחות ממשלה לחוד וביצועים לחוד. עם זאת, מציע בן ארי לממשלה להאיץ את התהליך: "אני מברך את שר החינוך על היוזמה שלו אבל אני רוצה להציע לו שיזדרז. 2016 זה בעוד חמש שנים והטכנולוגיה משתנה בקצב רצחני, מורה שיהיה ללא מחשב נייד בעוד חמש שנים פשוט כבר לא יהיה רלבנטי", אמר בן ארי והוסיף, כי "למימד הזמן יש חשיבות עליונה בפרויקטים כאלו. לכן, אני מתקשה להבין את משרד החינוך שהתעכב עד כה בתוכנית התיקשוב הלאומית. העיתוי של סיום הפרויקט במקרה זה הוא מאוד קריטי, אנחנו במרוץ אחרי הזמן, וככול שנקדיש לכך יותר זמן, הסיכוי להצליח גדול יותר".

הצלחתו של הפרויקט אינה נובעת רק מעצם קיומו, אלא מהתוצרים שלו. מעמדה של ישראל כמדינת היי-טק מובילה הולך ופוחת. כיתות הלימוד של מדעי המחשב באוניברסיטאות הולכות ומצטמצמות, כי התוצרים של מערכת החינוך היסודית והתיכונית אינם מאפשרים לאוניברסיטאות לקבל את מספר התלמידים שמדינת ישראל באמת זקוקה לו. צה"ל לדוגמה, כבר מזמן הרים ידיים, ומקיים מסלולים עצמאיים של הכשרת כוח אדם לצרכיו – בזבוז אדיר של משאבים ברמה הלאומית, אותם אפשר היה להפנות למשימות חשובות לא פחות במערכת הביטחון.

במפגש פורום MIT שנערך ערב ראש השנה, השתתף בין היתר דוב מורן, יזם סדרתי ותיק ומוכר. הוא דיבר על החשיבות שבהשקעה בחינוך. מורן, גם סיפר על מיזם שבו הוא חילק כמה עשרות מחשבי טאבלט לתלמידים בבת ים. זהו ללא ספק אקט סמלי, שמטרתו לרמוז לכל מי שמערכת החינוך היא באחריותו, מה באמת צריכה מערכת החינוך וכמה הזמן דוחק.