המדיה החברתית והשפעתה על קיומנו

במאה ה-18 היו אלו מכונות הדפוס והדיו שהפכו את הספרים למוצר המוני, עובדה שלא מצאה חן בעיני ראשי הכנסייה, כי החוכמה והידע היא כידוע האויב של העריצים והרודנים. כך פרצה מלחמת תרבות שנמשכה כמאה שנה עד לפרוץ המהפכה התעשייתית – שלא הייתה יכולה לקרות כמובן ללא מהפכת הדפוס שהפיצה את המידע להמונים. אחד הטיעונים של ראשי הכנסייה היה שריבוי המידע משחית את הנוער.

כיום, אנו עומדים בפני מציאות חדשה שגם היא מאופיינת בהתפוצצות המידע. מעבר למיילים, אנו חשופים למידע מכל כלי אפשרי – ממכשירים סלולריים ועד המדיה החברתית וכל מה שהיא משקפת.

ויווק וודהה, עמית מחקר באוניברסיטת ברקלי, פרסם מאמר מעניין במהדורה האלקטרונית של השבועון Business Week, שבו הוא דן בהיבטים השונים של המדיה החברתית והשפעותיה החיוביות והשליליות על חיינו. במאמרו מתייחס ויווק לספר שכתבה קולגה שלו בשם קתי דוידסון מאוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה, שבו היא מוכיחה כי הנבואות השחורות והוורודות שקשורות להשפעת האינטרנט מתגשמות בימים אלו. ויווק פותח את המאמר במספר ציטוטים של סופרים והוגי דעות שחיוו את דעתם על השפעת האינטרנט על האדם, עוד כשהרשת הייתה בתחילת דרכה.

כך למשל, הסופר האמריקני רב – ההשפעה ניקולאס קאר, כתב לא מכבר כי חוקרי מדעי המוח חוששים שהשימוש המוגבר באינטרנט יחבל במבנה המוח שלנו וביכולת החשיבה. השאיפה היא לתוצאות מיידיות ומהירות אבל לא תמיד מעמיקות. יכולת הניתוח שלנו, והחשיבה היצירתית עלולות להיפגע. פרופסור קליפורד נס מאוניברסיטת סטנפורד, התייחס לתופעת ריבוי המשימות שמאפיינת את עידן האינטרנט – עידן שבו למדנו ללכת ולדבר בו זמנית (בסלולר כמובן), לאכול ולקרוא (כי אין לנו זמן) ולכתוב תוך כדי צפייה בטלוויזיה. לדעת הפרופסור כל אלו גורמים נזק בלתי הפיך למוח שלנו, שמוצא את עצמו מותקף, לחיץ ומוטרד כל הזמן בלחצים ומשימות שאנו מבצעים דרכו.

כיום, מה ששולט בתקשורת בין בני אדם היא המדיה החברתית. הדור הצעיר מעדיף לתקשר כיום בצורה אלקטרונית, בטוויטר (Twitter), ופייסבוק (Facebook), תוך כדי פגיעה חמורה ביכולת שלהם להיות 'יצורים' חברתיים. הם מעדיפים לייצר חברים וירטואליים מאשר חברים אמיתיים. הדור המבוגר יותר, שכבר מכור למדיה החברתית מחנך את ילדיו – מבלי שהוא מודע לכך, להיות בודדים, להתעסק במכשירים שיקשרו אותם לעולם וירטואלי. אנחנו מלמדים אותם להחזיק טלפון סלולרי ביד מגיל אפס ואח"כ מתפלאים שהם מכורים לזה.

אחת ההשלכות של המדיה החברתית היא הצורך בהקניית כישורים לבצע כמה משימות בו זמנית כדי להספיק כמה שיותר. "המדיה החברתית פותחת עולמות חדשים בפני כל כך הרבה אנשים אבל מצד שני, תמשיך לפגוע ביכולת שלנו ליהנות מדברים באמת", כותב ויווק, ומסביר: "כי אנו נהיה עסוקים מאוד בלבצע הרבה מאוד משימות כל הזמן".

כאמור, זה גם הנושא שבו עוסק הספר של פרופסור קתי דוידסון מאוניברסיטת דיוק. בספר היא מנסה להוכיח שכל ההשערות וההנחות שהועלו בעשור הקודם לגבי השפעת האינטרנט על חיינו, מתגשמות כעת בצורה יותר חריפה באמצעות המדיה החברתית והשפעותיה השליליות והרב-משימתיות. דוידסון מציינת דוגמאות ממערכת החינוך – שם בעידן התעשייתי, הכל נמדד בהיבט של חד משימתיות. קשה שלא להסכים איתה, כולנו יודעים שכיום אנו מלמדים את ילדינו מגיל צעיר לרוץ מהר ולהיות 'מולטיטסקרים' כמעט בכל תחום. לדעת דוידסון, זה פוגע בטעם החיים וביכולת ההעמקה שלנו. תרבות האינסטנט, שליפה מהירה בגוגל וריצה הלאה למשימה הבאה, הם ששולטים בעולמנו.

בשורה התחתונה: עידן האינטרנט והמדיה החברתית הביאו איתם הרבה מאוד תופעות חדשות שלא בטוח שהן טובות, אבל הן יצרו מציאות חדשה שאליה אנו נשאבים ולשם נולדים ילדינו. לכן, אין מנוס מאשר לחיות אותה, תוך כדי מודעות לדברים הטובים והרעים. חומר למחשבה.