פרשנות: תיקון משגי העבר במערכת ה-ERP הצה"לית עולה לנו הרבה

צה"ל לא סגור על עצמו ואף ישלם יותר, בסופו של דבר ● כמו כן, הוא עלול שלא להפיק מכך תועלות - לא ברמת האו"ש, לא ברמת התקציב ובוודאי שלא ברמת ה-IT ● את המחיר נשלם כולנו: ישראל ישראלי מתל אביב וג'ון סמית', משלם המיסים האמריקני מניו-יורק, שמשולחנו ניזונה תקציבית מדינת ישראל ● ובכלל - האם צפרא כץ ומשה חורב יסכימו לביטול פרויקטי ה-ERP של אורקל? שהרי ה-ERP בחיל האוויר הוא פרויקט דגל עבורם

"רק חמור אינו משנה את דעתו" היא אמרה המיוחסת למשה דיין. במקרה שלנו, ההחלטה על הקמת מערכת ERP כוללת לצה"ל, ביטול ההחלטה ולבסוף קבלתה מחדש מביאים לדילמה: מצד אחד, נראה שמדובר בהחלטה ראויה. מצד שני, כמה מאות מיליוני שקלים עלו ויעלו לנו, האזרחים משלמי המיסים, הזיגזגים הללו?

עם פרסום הידיעה על הקמת מערכת ERP עצמאית לזרוע היבשה, ב-2009, אמר לאנשים ומחשבים מקור המקורב למערך המיחשוב הצה"לי, כי "המהלך הזה הוא המשכו של מצעד האיוולת. אין בהטמעת המערכת שום היגיון. שוב חזרנו לנקודה שבה כל זרוע היא בעלת הזרוע, במובן הכוחני של המילה, והיא יכולה לעשות מה שהיא רוצה". אותו גורם העריך, כי "בסופו של דבר, הכתובת שעל הקיר תנצח: הצבא ייאלץ לעשות פרויקט ERP מרכזי אחוד אחד, אלא שהוא יעלה פי כמה וכמה". והוא צדק, באיחור של יותר משנתיים.

הרעיון של ERP מרכזי, שבוטל לפני יותר מארבע שנים, הוא ביצירת אחידות – בתקנים, במתודולוגיה, בסדרי העבודה, בנהלים, ביצירת "שפה לוגיסטית-מנהלתית" אחת. קצין בכיר בצה"ל אמר לאנשים ומחשבים ב-2009, כי פרויקט ה-ERP שמתבצע בזרוע היבשה הוא "הכרה, הלכה למעשה, של הצבא בכך שבסופו של דבר, הוא צריך מערכת ERP".

התנהלות הצבא בנושא בחמש השנים האחרונות היא בזבוז כספי, שנוצר כתוצאה מזיגזג בהחלטות. בתחילה היו בצה"ל מערכות ERP שונות: שלוש מערכות של סאפ (SAP) – בחיל הים, באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) ובמפקדת זרוע היבשה (מז"י), כאשר כל אחת מהן הינה בעלות של מאות מיליוני שקלים; שלוש מערכות נוספות מתוצרת אורקל (Oracle) – אחת בלהק ציוד של חיל האוויר, שנייה ביחידת מודיעין גדולה ושלישית היא מערכת שלא ניתן לחשוף פרטים לגביה; מערכת נוספת, אף היא של סאפ, הוטמעה לפני כשנתיים בפיקוד העורף, שמשתמש בה לחלוקת ערכות מגן. בנוסף, קיימת מערכת ERP ענקית מבית סאפ במשרד הביטחון.

לאחר הטמעת המערכות הללו הוחלט על האחדה, לצורך ייעול ויצירת נהלי עבודה אחידים, באמצעות מערכת ERP כוללת וגדולה לכל צה"ל. אלא שבשל המצב הכספי, הוחלט לאחר מכן על ביטול פרויקט ה-ERP הכולל. או אז, בחלוף תקופה לא ארוכה, יצא הצבא לעוד פרויקט, הפעם בזרוע היבשה.

בדצמבר 2007, אחרי ההחלטה על ביטול פרויקט ה-ERP הכולל, כתבנו, כי "כל יחידה, גוף או זרוע ירכשו מערכת ERP באופן פרטני, ולא ייווצרו תהליכי עבודה אחידים בין כלל הגופים בצבא. כך, עתיד הצבא לשלם הרבה יותר תמורת אותן מערכות, בין היתר בשל אי-השימוש של צה"ל ביתרון הגודל שלו, ריבוי ופיצול ההדרכות, בעיות אינטגרציה שתעלינה ועוד".

ה-ERP נדחק לאחר מלחמת לבנון השנייה

ההחלטה על הקמת מנהלת ה-ERP הכלל-צה"לית התקבלה על ידי הרמטכ"ל דאז, רא"ל דן חלוץ. בראייתו, מערכת ERP שכזו נועדה ליצור תשתית טכנולוגית ברמה הארגונית בזרועות וביחידות השונות של צה"ל, ו-"לעשות סדר" ברמת האו"ש (ארגון ושיטות) בצבא. אלא שבעקבות מלחמת לבנון השנייה, הורה חלוץ, כי תחילת פעילות המנהלת תידחה ל-2008. זאת, בשל קביעת סדרי עדיפויות חדשים שהוחלט עליהם כחלק מלקחי המלחמה. במסגרת סדרי עדיפויות אלה הוחלט לשים דגש תקציבי על אימונים והיערכות לקראת המלחמה הבאה ולהפנות לשם תקציבים, על חשבון מפקדות, מנהלות ופרויקטים ארוכי טווח.

אחד הגופים שנלקחו ממנו תקציבים למימוש מטרה זו היה אגף התיקשוב. אחד הפרויקטים שהוחלט לבטלם הוא מערכת ה-ERP הצה"לית. כבר אז, גורמים בענף ה-IT הביעו תמיהה על החלטת הרמטכ"ל דאז, רא"ל גבי אשכנזי, ומתחו עליה ביקורת. לדבריהם, המשמעות היא שמעתה, כל יחידה תבחן את הצורך במערכת ERP בעצמה, היא תהיה זו אשר תתחרה בין הספקים ובסופו של דבר – העלות של כלל המערכות שתיבחרנה תהיה גדולה יותר. "אילו היה מדובר בעסק פרטי, מישהו היה נותן את הדין על כך", אמר גורם המקורב לפרויקט.

ועוד לא דיברנו על הצד של אורקל בפרשה. האם צפרא כץ, נשיאת אורקל העולמית וישראלית לשעבר, ומשה חורב, בעבר אל"מ מחיל האוויר ומנכ"ל אורקל ישראל מזה שנים רבות, יוותרו בקלות? הרי פרויקט ה-ERP בחיל האוויר הוא פרויקט דגל עבורם, לא פחות מה-ERP של טבע וממערכות הליבה של ויזה (Visa). מעניין מה יש להם לומר על החלטת צה"ל.

בשורה התחתונה, נדמה שהצבא, איך נאמר, לא סגור על עצמו. יש לו מערכות ERP, אבל לא אחת מרכזית. כעת הוא החליט, שוב, על הקמת מערכת שכזו, אולם לא החליט מה יהיה עם המערכות האחרות. עולה החשש שצה"ל גם ישלם יותר, בסופו של דבר, וגם לא יפיק מכך תועלות – לא ברמת האו"ש, לא ברמת התקציב ובוודאי שלא ברמת ה-IT. את המחיר נשלם כולנו: ישראל ישראלי מתל אביב וג'ון סמית', משלם המיסים האמריקני מניו-יורק, שמשולחנו ניזונה תקציבית מדינת ישראל, ובכלל זה תקציב הביטחון שלה.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים