הטובים לממשלה

ביום שישי האחרון, באיחור אופייני של כמעט חצי שנה, נציבות שירות המדינה פרסמה קול קורא, המזמין מנהלי IT להציג את מועמדותם לתפקיד מנהל התיקשוב הממשלתי, משמע, מנמ"ר ממשלתי. המדובר באחד המהפכים הגדולים שעשתה הממשלה בתחום המיחשוב הממשלתי בעשורים האחרונים.

הממשלה מבקשת לחקות את המודל של הנשיא ברק אובמה ו-ויוק קונדרה, מנמ"ר הבית הלבן, שמונה בתחילת הקדנציה הנשיאותית, לפני שנתיים. אומנם קונדרה פורש מתפקידו בחודש הבא, בשל חילוקי דעות עם הבוס, אבל המודל עדיין שריר וקיים. בעולם הדינמי של היום דרוש בכל ממשל דמות בכירה, ברמת מנכ"ל-על ל-IT שינווט את האוניה הענקית הזו של התיקשוב הממשלתי.

ואכן, מי שמעיין בקול הקורא שפרסמה הנציבות מבין שמדובר בתפקיד מטה: לראשונה הממשלה מציבה אדם בכיר בתפקיד של מתאם פעולות התיקשוב של הממשלה.

המבנה הנוכחי של מערך התיקשוב הממשלתי בנוי טלאי על גבי טלאי, ויש היאמרו אף שבאופן מקרי. מסיבות היסטוריות, הטיפול ביחידות הרוחב של המיחשוב הממשלתי הופקד בידי החשב הכללי של האוצר באמצעות אחד מסגניו – איציק קליין, איציק כהן וכיום טל הרמתי. כל אחד מהם ניהל מאות עובדים, והיה אחראי לפרויקטי רוחב לא מעטים שאפיינו את מהפכת התיקשוב הממשלתית בשני העשורים האחרונים. אולם לאיש מהם לא הייתה הסמכות לשמש כמנהלי-על מקצועיים ולתאם בין כל יחידות המיחשוב הממשלתיות.

כל אחד עשה זאת בפועל בדרכו, והמנמ"רים בהתאם לאופיים ומעמדם שיתפו פעולה, או שלא. המנמ"רים של משרדי הממשלה כפופים לשרים ולמנכ"לי משרדיהם. המציאות היא שכיום, בתחומים רבים ב-IT אין תיאום בין המשרדים. בהעדר מדיניות כוללת, מנסה כל משרד וכל בעל תפקיד למשוך לכיוונים שונים. הכל כמובן מתוך כוונה טובה, אבל התוצאה היא כפילויות או העדר מעש בנושאים רבים שאינם בתחום אחריות של המנמ"ר בכל משרד ומשרד.

המנמ"ר הממשלתי החדש יצטרך להיות מנצח תזמורת מעולה, רקדן וירטואוז היודע לרקוד על כמה במות, והכי חשוב: עליו להיות בעל ראש גדול, פתוח, הפועל מחוץ לקופסה. הוא צריך להיות מנהיג טכנולוגי, דמות שכולם סומכים עליו – בהסתמך על ניסיונו, הידע הרב והיכולת שלו לראות לטווח רחוק. בנוסף הוא זה שיצטרך להביא לידי מימוש את חזון שיפור השירות לאזרח, אותו מוביל כיום השר מיכאל (מיקי) איתן.

השאלה הגדולה היא מי יאייש את התפקיד. ההיגיון הצרוף מכוון לכך שיהיה זה מי שנושא בתפקיד דומה כבר כיום, טל הרמתי, סגן בכיר לחשב הכללי. אלא שכנראה בגלל שיקולים פוליטיים פנים-ארגוניים, בתוך משרד האוצר, החליט מי שהחליט שיש לבחון מועמדים נוספים מחוץ לאגף החשב הכללי.

בניגוד לתפקידים אחרים, לא ברור כלל וכלל כי תהיה הסתערות של מועמדים טובים וראויים על התפקיד של מנמ"ר הממשלה. כלומר, תיבת הדואר תוצף בקורות חיים, אבל בקרב בכירים בממשלה מקנן החשש שאלו שהם היו רוצים שיתמודדו – לא יעשו זאת. בין הסיבות לכך שהחשש עלול להתממש, היא התדמית הלא טובה שיצרה לעצמה הממשלה. מנהלים בכירים, מנמ"רים בעלי ניסיון, בעלי תפקידים בכירים במשק שנסיונם המקצועי רלוונטי לתפקיד, נרתעים מללכת לעבוד בממשלה.

מי שאחראי למצב זה היא קודם כל הממשלה, ולכך יש סיבות רבות: ריבוי בכירים שפורשים מהשירות הציבורי, ממשרדי ממשלה, מלשכת ראש הממשלה; תחרות קשה במגזר העסקי בכלל ובתחום המיחשוב וההיי-טק בפרט; מכרזים ששואבים אליהם כוח אדם זול בגלל התחרות בשוק; מכרזים שמסתיימים בבתי המשפט; אלה ועוד שורה ארוכה של סיבות יצרו אווירה לא טובה ולא נעימה, אווירה אשר מרחיקה אנשים מהשירות הציבורי. זוהי תופעה מדאיגה, שוועדת האיתור צריכה לדעת לטפל בה בצורות שונות, בין השאר על ידי הצעות שכר ותנאים מפתים. דרוש גיבוי מוחלט של ד"ר יובל שטיייניץ, שר האוצר ושל חיים שני, מנכ"ל משרדו, בהיבטי תקציבים ומשאבים. כי אם על כל פעולה יצטרך המנמ"ר הממשלתי שייבחר להתחנן לתקציבים בפני פקידי האוצר, הוא ימצא את עצמו מהר מאוד בחוץ.

בעבר נהגו להשתמש במטבע הלשון "הטובים לטיס". התפקיד החדש, של המנמ"ר הממשלתי, מעבר לאתגרים שיש בו, הוא במידה מסויימת שליחות לאומית. לכן מתבקשת פה פנייה אל כל אותם שיש להם את הכישורים לתפקיד, כאלו שכבר עשו משהו בימי חייהם ורוצים לתרום למדינה, להגיש את המועמדות שלהם לתפקיד עד ה-11.8. הטובים צריכים לחזור לממשלה, לטובת כולנו.