גל של חדשנות

גל של חדשנות שוטף את טכנולוגיות הדטה-סנטר בעולם ובישראל. תחום חדרי המחשב תמיד היה פעיל ברמה המסחרית, אך מנומנם ברמה הטכנולוגית. לפני שארחיב, חשוב להבהיר שטור זה מתמקד בטכנולוגיות של התשתית הפיזית של חדרי המחשב. לא הייתי מציין זאת אלמלא ידעתי שרבים מחברי בתחום ה-IT מעדיפים לרכז את משאביהם וזמנם בשכבות IT אחרות – גבוהות יותר, ושנושאים כגון מערכות ניהול חוות שרתים ומיזוג אוויר ממוקד, שלא לדבר על חיסכון בצריכת חשמל, גורם להם לעייפות ולנמנום.

מאחר ואיני רוצה להשחית את זמנו של אף אחד, ואיני שואב הנאה מלהטיף לאוזניים ערלות, אני מזהיר מראש: מי שלא מעוניין להתעמק בנושא הדטה-סנטר ומיחשוב ירוק – זה הזמן לעבור הלאה.

עתה, כשנותרנו מיעוט קטן (אך איכותי), אפשר להתעמק בדברים.

לפני כמה חודשים נועדתי עם חברה המתכננת חדר מחשב חדש שיעלה לאוויר, על פי התכנית, ב-2015. אני אמנם מצדיע לחברות ישראליות שחושבות לטווח ארוך, אך הדבר גרם לי להרהר בלוחות הזמנים הנהוגים לעיתים בתעשייה שלנו. פרויקט הקמה של אולם מחשב הוא פרויקט בפני עצמו – יצירת אומנות יחידנית, אשר הכול בה מפותח מאפס ונתפר כולו לפי צרכי הלקוח. נכון? לא בהכרח…

אחת המגמות המתחזקות בתחום חדרי המחשב, היא מודולים המבוססים על מערכות בתצורות אשר נוסו ונבדקו במפעל (pre-configured), וקל להתקינן בחדר המחשב ולדעת מראש את רמת הביצועים שנקבל (Pre-engineered). כך, הרחבה והגדלה ניתנים לביצוע בקלות יחסית.

מאחר וחברה מקימה לעצמה חדר מחשב אחת לכל 5 עד 20 שנים, הרי כשמפעל מבקש להקים לעצמו חדר מחשב חדש, זו התנסות חדשה לרוב מובילי הפרויקט. אל צוות המפעל חוברים יועצים וקבלנים חיצוניים בעלי ניסיון (אנו מקווים) ונוצר צוות פרויקט אשר אין לו למעשה ניסיון משותף. הצוות מתחיל את התכנון מאפס – דבר משתלם ביותר למתכננים, ונשען על ידע לא מושלם ולא עדכני. זו הסיבה העיקרית לכך ששלב התכנון אורך בדרך כלל חודשים רבים ובמקרים אחדים, אפילו מספר שנים. כשהפרויקט ברובו מבוסס על ניסוי וטעייה ולא על נוהגים מיטביים, שלב הבניה עלול לארוך לא פחות משלב התכנון. גם בהתחשב בעבודה הקשה של צוות הפרויקט, עלות התמשכות הפרויקט והטעויות בהחלטות התכנוניות, עולות לארגון כסף רב. התוצאה הסופית היא חדר מחשב ייחודי באמת, אשר אין זהה לו – והדבר נזכר כאן לא כמחמאה, אלא כציון עובדה.

התופעות הללו מתרחשות לא רק בחדרי מחשב הנבנים במבנה חדש על קרקע בתולית (Greenfield data center), אלא גם בפרויקטי שדרוג חדרי מחשב (datacenter upgrade). גם כאן מדובר בהוספת יכולות של אספקת חשמל ומיזוג אוויר וגם כאן צוותים שהוקמו אד-הוק עובדים כדי לשדרג את חדר המחשב במינימום עלויות והשבתה. גם כאן הנוהגים המיטביים מאפשרים היום הוספת מודולים פנימיים (Pods) המכילים מספר משתנה של ארונות שרתים, מערכות מיזוג ממוקד ומערכות חלוקת חשמל, המורידות באופן דרמטי את זמני התכנון והיישום הנדרשים, כמו גם את העלויות.

דוגמה נאה לצורך המחשה היא חדר מחשב הנבנה על פי השמועה על ידי מיקרוסופט (Microsoft), באיידהו שבארה"ב. גודל החדר הוא כ-MW 5 – ענק במושגים ישראליים, אך לא במושגי מיקרוסופט, והוא יושלם תוך 28 שבועות מיום חתימת החוזה. החדר בנוי ממודולים של KW 600 כל אחד, כאשר כל מודול בנוי ממספר מבנים טרומיים המובלים לאתר במשאית ומחוברים תוך ימים לתשתית.

יגאל שניידר הוא מנכ"ל חברת אלכסנדר שניידר, המתמחה בתחום חדרי המחשב