המכנה המשותף

בשעה טובה, באיחור של שנים ואחרי גלישה אדירה בתקציב, נתבשרנו השבוע על הפעלתה המבצעית של המערכת הארגונית החדשה בחברת החשמל. מדובר ביישום מערכת סאפ שמחליף הרבה מאוד מערכות בדידות. מעבר לקשיים המלווים כל פרויקט ERP, במונופול האנרגיה שלנו נוספה גיבנת שהפכה עד מהרה לבעיה המרכזית: ועד העובדים המיליטנטי של הארגון, ניצל את חוסר המחשבה המוקדמת ואי ההערכות מראש של ההנהלה. כך, הפכה הסבת המערכות מסוגיה טכנית, לפרק נוסף במערכת יחסי העבודה. אפשר רק לנחש כיצד הושגה בסופו של דבר הסכמת נציגות העובדים.

אירוע זה פותח את טרילוגיית השבוע שלנו. מדובר בכספי ציבור בהיקף של מאות מיליונים. כעובדה הפרויקט התנהל בצורה כושלת. את המקור לבעיות מסוג זה, צריך לחפש תמיד בהנהלה, המופקדת על כל שמתרחש בחברה. אני מבין את הסיבה למסיבה של הקבלן – נס טכנולוגיות, שגרף סכומי עתק. הכנסותיו צפויות כנראה לגדול ככל שיימשך הפרויקט ויתארך. אולם, מזווית הראיה של החברה, מדובר הרי באירוע עצוב. בעיקר בשל העובדה שלא נראה, כי מישהו מתרגש, או מנסה להפיק לקחים. אחריות העל היא של הממשלה וזרועותיה הרלוונטיות. חברת החשמל מתקיימת הרי, במישרין ובעקיפין, לא מעט מכספיו של משלם המיסים הישראלי.

השבוע גם דווח על תופעה קשה בפינה אחרת של הסקטור הממשלתי – פרויקט המיחשוב המרכזי במשרד הבריאות, מזור, שתקוע זה מכבר. מדובר בתכנית לקשור את כל הגופים הקשורים במיניסטריון זה, באמצעות מערכת ארגונית, גם היא מתוצרת סאפ. אל העיכובים המיותרים, חוברים אינטרסים של חברות מיחשוב מקומיות והאופי התחבולני המקומי. יחדיו הם מולידים תופעה שעוקפת את הכוונה המקורית. עוד ועוד מוסדות בתחום הבריאות מאמצים מערכות ERP מקומיות. כל משחקי המילים אינם יכולים להסתיר את העובדה, שיש כאן פגיעה במאמץ לאחידות התהליכים ובבניית השפה הארגונית האחידה. מעבר לכל אלה יש גם כאן בזבוז כספים משווע, התורם את חלקו בהחמרת הנטל על האזרח.

האירוע השלישי אירע השבוע הרחק מכאן: הניו-יורק טיימס דווח לפני שלשה ימים על חוקרים קנדיים מנוסים, שחשפו רשת ריגול אלקטרונית. רשת זו חדרה למחשבי ממשלות כמו גם אל חברות פרטיות וגופים נוספים כמו ארגונו של הדלאי לאמה. בסך הכל אותרו פריצות ל-1,295 בלא פחות מ-103 ארצות. יעדים אופייניים היו מחשבי ממשל בדרום אסיה. כל זאת במהלך כשנתיים ובאמצעות מערכת מתוחכמת שכבר זכתה לכינוי "גוסטנט". המחקר מצביע על כך שהתקיפות מקורן במחשבים סיניים. יחד עם זאת נזהרו החוקרים מאד שלא לחצות הקו של האשמת הממשל המקומי בפרשה. דובר סיני רשמי הכחיש כמובן כל מחשבה בכוון זה.

מי שמבזבז מיליארדים לא יכול להתרגש ממחדלים של מיליונים

זאת הנקודה להרמת גבה, בדבר הקשר הלא ברור מאליו, בין הסיפור האחרון לשני קודמיו. השורות הבאות יתירו הערפל ויבהירו המכנה המשותף. לו רצתה אותה רשת סמויה לחדור גם אל זרועותיה הממוחשבות של הממשל הישראלי, היא הייתה נכשלת מראש. לאו דווקא בשל רמת האבטחה הגבוהה. הממשלה החדשה, שקמה גם היא השבוע, כוללת אחוז גבוה של מיניסטריונים ריקים, המתקיימים על הנייר בלבד. מערכות המיחשוב הרי לא קיימות במשרדים הווירטואליים.

רוצה לומר, כי מי שבזבוז מיליארדים מונח בבסיס הסכמיו הקואליציוניים, לא יכול להתרגש ממחדלים שעולים רק עשרות או מאות מיליונים. נותר רק לקוות, כי אחרי שהוקמה בייסורים כה גדולים, תצליח הזרוע המבצעת להתנער מהתופעה הפוגעת בסדרי העדיפויות הראויים של השקעת משאבי הציבור. אנחנו כאן מתמקדים כדרכנו, בחלקת האלוהים הקטנה של מערכות המידע. לו יהי.