הצילו את הכחול-לבן

לפני כמה חודשים יצא אנשים ומחשבים בקריאה לתעשייה ולמנמ"רים להעדיף תוצרת כחול-לבן בהיי-טק, כדי לסייע לחברות לעבור את המיתון בשלום. למען הגילוי הנאות, הרעיון המקורי היה של אודי וינטראוב, אז עדיין מנכ"ל One1, שדיבר על כך בכנס המנמ"רים שנערך בפטרה בסתיו האחרון.

מאז אותה קריאה, בסוף נובמבר 2008, גדל מספר המפוטרים בענף בצורה מפחידה, והסוף לא נראה באופק. המצוקה מתחילה להיות אמיתית, וראשי הענף אינם מסתירים את דאגתם. המנהלים הבכירים מודאגים משני דברים: האחד הוא שאם לא תהיה פעולה ממשלתית רשמית להעדפה מתקנת של כחול-לבן, גל הפיטורים יהיה חמור יותר; והשני הוא של-8,000 הבוגרים שמסיימים בכל שנה את המוסדות האקדמיים לא תהיה עבודה. הרעיון הוא לקרוא לממשלה לתמרץ חברות שיעסיקו עובדים ישראליים, כדי שהתעשיה תוכל להמשיך ולהתקיים.

על רקע זה החליטה יהודית סוויסה, מנכ"ל חברת התוכנה i-rox, המתמחה במתן שירותי מיקור חוץ לחברות ישראליות, ליזום התאגדות וולנטארית של חברות היי-טק כחול-לבן, שמטרתה לפעול בתוך הממשלה – בכנסת ובתודעה הציבורית – כדי להעדיף את הכחול-לבן בהיי-טק הישראלי. סוויסה פנתה לשורה של מנהלים, עמיתיה בתעשייה, וגלגלה בפניהם את הרעיון. התגובות היו חיוביות ורבים הביעו נכונות לסייע. בין המנכ"לים שהצטרפו אליה: גלעד רבינוביץ' – EDS, ערן אלראי – Software AG, קמיל משעל ורוני חזן – דטהסייף, אלי אחי-מרדכי – מלם מערכות, זאב ינאי ואופיר כהן – אדוונטק, יואב ברוך – One1 ועוד.

"עידוד תעשיית ההיי-טק הישראלית הוא אינטרס של המשק כולו. על התעשייה המקומית להעדיף שימוש בשירותי פיתוח תוכנה כחול-לבן, ועל הממשלה לתת לכך תמריצים", אומרת סוויסה. "כולנו מתפרנסים מהענף הזה, המוגדר קטר של המשק, ומחובתנו לדאוג להמשך שגשוגו וטיפוחו של הענף", אומרת סוויסה, "ככל שיצטרפו חברות רבות יותר לקונסורציום כך יהיה תוקף רב יותר לדרישותיו וסיכויי הצלחתו יגדלו".

העיתוי של הקמת ההתאגדות הוא לא רע בכלל. שלשום (ג') הושבעה ממשלה חדשה, והכנסת התחילה לעבוד. אחת ממטרות הפורום הזה, הוא לשנות חוקים בכנסת ולעודד את הממשלה להעדיף כחול-לבן. ברב שיח שפורסם במוסף כחול-לבן של אנשים ומחשבים, זו היתה אחת הנקודות המרכזיות ביותר שהציקה לכל הדוברים.

בעוד שאת התעשיה צריך לדרבן על ידי הסברה ושכנוע, בהנחה שהמוצר הוא טוב ולא נופל בחלקו ממוצרים אחרים, הרי שבממשלה העיוות זועק לשמיים. בתחום התוכנה, אמרו המשתתפים, יש בממשלה שני עוגנים מרכזיים: סאפ – בכל מה שקשור לפרויקט המרכב"ה, ומיקרוסופט – בכל מה שקשור למערכות המיחשוב השולחניות. בכל יתר המוצרים, הכל פתוח. בשום מכרז של הממשלה, לא קיימת העדפת כחול-לבן בצורה זו אחרת. פורמליסטים למיניהם יגידו שממשלה לא יכולה לדרוש העדפה כלשהי ואף אסור לה לעשות זאת. את אלו צריך לשלוח לעמיתיהם בגרמניה, צרפת, ויתר מדינות אירופה – שלא לדבר על ארצות הברית, שם הגנה על תוצרת מקומית לא רק שאינה בושה אלא אף חובה.

אז נכון שחלק גדול מחברות התוכנה מייצאות לחו"ל, אבל המשבר הנוכחי – שאיש אינו יודע מתי יסתיים – סוגר בפני חברות רבות את השוק העולמי. אין שום סיבה שהן לא תמקדנה מאמצים בשוק הישראלי, ובוודאי שלא תמכורנה לממשלה, במקום שזו תדאג להורדת עקומת האבטלה של הגרמנים או האמריקנים. נכון שגם במרכזי הפיתוח שלהם בארץ עובדים ישראלים, אבל עם כל הכבוד – עניי עירך קודמים.

סוויסה מנהלת בית תוכנה של נשים חרדיות שהציב חלופה טובה מאוד לאוף-שור של חברות ישראליות שהבינו שהיציאה למזרח אירופה כבר אינה טיול בית ספר. אסור לשכוח את מיזם תלפיות של מטריקס שמעסיק גם הוא כמה מאות חרדים וחרדיות (למען הדיוק ההיסטורי – הם היו החלוצים). גם להם מגיע מקום עבודה בטוח לא פחות מכל עובד היי-טק ישראלי, והראשונה שצריכה לדאוג להם היא ממשלת ישראל.

לכן, יש לברך את סוויסה וחבריה על הרעיון ולקוות שהם ידעו להסתער במלוא המרץ על הממשלה החדשה, שיש בה שבעה שרים ללא תיק, ביניהם השר מיקי איתן שהתחייב לטפל בנושא המיחשוב הממשלתי. הנה משימה ראשונה לטיפולו.

לידיעת הקורא גדעון סער

ביום שבו הממשלה הושבעה, בעיתוי מקרי, פרסם קול ישראל פרטים על דו"ח של הממשל האמריקני בנושא תעשיות ההיי-טק במדינות שונות. לראשונה ישראל יצאה בדו"ח הזה באור שלילי. מחברי הדו"ח קבעו, כי מזה שנים יש חשש להמשך הובלתה של תעשיית ההיי-טק הישראלית, בגלל ירידה בהיקף ההשקעות.

אולם, הסיבה העיקרית אינה המיתון העולמי – אלא דווקא סיבות אחרות שרצוי ששר החינוך החדש, גדעון סער, יידע. הדו"ח אומר, שאחת הסיבות למשבר היא מערכת החינוך הקורסת של המדינה, בנוסף להעדר השקעות מספיקות בחינוך הטכנולוגי ועידוד תלמידים ללמוד את מקצועות ההנדסה והמדע. הסיבה השנייה היא שישראל נחשבת לאחת המדינות בהן הממשלה משקיעה הכי מעט במו"פ ובהיי-טק.

אפשר להניח ששר החינוך החדש לא צריך להמתין לכתב של קול ישראל בוושינגטון, כדי לדעת מה קורה פה, אבל הוא יכול להיאחז במידע הזה כדי להעלות לראש סדר העדיפויות שלו את נושא החינוך הטכנולוגי בישראל, ולפעול לכך שבתקופת הקדנציה שלו יירשם על שמו בטאבו שהחינוך הזה הפסיק להיות הבן החורג של מערכת החינוך וכי רמת הלימודים בבתי הספר הטכנולוגים והעיוניים תשתפר, כדי שבעוד 20 שנה ישראל תמשיך להוביל את תעשיית ההיי-טק.

הפעילות הזו חשובה דווקא בימים אלו, שבהם המיתון אינו מהווה טריגר חיובי במיוחד לאמהות יהודיות לשגר את בניהן לתעשיית ההיי-טק. אחת המשימות של סער תהיה למנוע תופעה זו.